מישהו הגדיר פעם את פיקשן פקטורי כנס של להיט אחד. האמת שהיה להם עוד אחד, שאת שמו אני לא ממש זוכר כרגע, אז כנראה שההגדרה הזו בכל זאת מוצדקת.
אנחנו חוזרים במנהרת הזמן אל 1984 ועבדכם הנאמן (לא עבדכם, לא נאמן ואולי זו הזדמנות טובה להפסיק לדבר ברבים), הוא נער בן 16 שחי את המוזיקה חזק יותר מכל דבר אחר, אולי רק חוץ מכדורסל. ואז מגיעים פיקשן פקטורי עם הלהיט הענק הזה, שגם היום נשמע טוב וחמוד להפליא, אם כי נמאס הרבה יותר מהר מאז. אחרי פעם וחצי של האזנה כבר לא היתה לי יותר סבלנות להקשיב לו. אז, בימים ההם, יכולתי לשמוע אותו 8-9 פעמים לאורך היום. פשוט לא הפסיקו להשמיע אותו ברדיו.
זו היתה להקה בריטית שהתבססה על שירי פופ מלנכוליים ברובם, והשיר הספציפי הזה הוא בכלל לא בלדת אהבה כמו שרבים חשבו אז או חושבים היום, אלא בכלל שיר על פרידה לא מוצלחת בין בני זוג. השיר הזה הצליח במיוחד בארצות הברית, בפיליפינים ואחר כך התפשט לכל העולם.
הקול של הסולן, קווין פטרסון, פשוט מטמטם, אין מלה אחרת. אם אפשר היה להחליף קול ולבחור אחר, הקול שלו היה אחד המועמדים הבכירים ביותר מבחינתי. הוא משחק בגווני הקול באמנות מושלמת במהלך השיר הזה, מה שהופך אותו למאוד ייחודי. באמת שיר נהדר. ויש לי את התקליט שלה בבית. מתישהו בקרוב אני עומד לבנות (לא אני, נו, יבנו לי) פינת מוסיקה בבית עם כל התקליטים, התקליטונים והדיסקים (1,200 בקירוב בסך-הכל), ואז אחרי ניעור אבק אולי אזכור להציץ ולבדוק איך קראו ללהיט השני הגדול שלהם.
Heaven is closer now today, the sound is in my ears
I can't believe the things you say, they echo what I fear
Twisting the bones until they snap, I scream but no one knows
Say I'm familiar, cold to touch and then you turn and go
See how we planned for saddened eyes and tears to pave the way
I fought the fever as I knew, my hair it turned to grey
Study your face and fade the frame, too close for comfort now
We can recall the harmony that lingered but sent sour
You wanted all I had to give
See me, I feel, see me, I live, woh-oh
Feels like heaven (heaven is closer, heaven is closer)
Feels like heaven (heaven is closer, heaven is closer)
Feels like heaven (heaven is closer, heaven is closer)
Feels like heaven (heaven is closer, heaven is closer)
