במקומוני "ידיעות תקשורת" של סוף השבוע האחרון מצאתי סיפור קצת תמוה, שלעניות דעתי הלא קובעת יש לתת עליו את הדעת, ולו בשל אחד האספקטים שלו. סיפור המחבר בין פרויקט מיוחד של מינהלת הליגה, אחד מבכירי כדורסלנינו אי פעם והדרך בה מתאפשר לכלל הציבור להשפיע ואולי אף להכריע.

תחילה רקע כללי על הפרויקט שהסתיים לאחרונה, מלה במלה מתוך אתר המינהלת:

פיינל פור 2009 יעמוד בסימן חגיגות 100 שנה לעיר העברית הראשונה תל אביב-יפו, המארחת המסורתית של רגע השיא של הכדורסל הישראלי, ולמעשה גם בירת הכדורסל בישראל. במסגרת גמר הפיינל פור יוכרזו 10 הכדורסלנים הגדולים בכל הזמנים של תל אביב-יפו, החל מייסוד הליגה ב-1954 ועד לעונה זו.

מנהלת הליגה בחרה ב-68 שחקנים, מכל התקופות, כאלו שראויים לעמוד לבחירה הסופית לתואר. ההחלטה התקבלה על פי שני קריטריונים: כל אחד מהשחקנים שיחק לפחות ארבע עונות בקבוצה תל-אביבית כלשהי ו/או צבר לפחות 750 נקודות, גם כן בקבוצה תל אביבית. הוחלט כי ברשימת המועמדים יכללו שחקנים ישראלים בלבד.

המועמדים מוצגים לבחירה באתר האינטרנט של מנהלת ליגת העל, וכל אחד מהגולשים יוכל לבחור את 10 השחקנים המצטיינים שלו. בין הבוחרים יוגרלו שלושה כרטיסים למשחקי הפיינל פור 2009, שיתקיימו ב-19 וב-21 במאי.

קולות הגולשים ישוקללו עם בחירת חברי הוועדה המיוחדת של מנהלת הליגה. בוועדה נכללים העיתונאי הוותיק נח קליגר, שחקן ומאמן העבר משה (מוסא) דניאל, יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר ירמי אולמרט, מאמן נבחרת ישראל צבי שרף, סמנכ"ל התקשורת של מנהלת ליגת העל חגי סגל ואיש הכדורסל של ערוץ הספורט, ירון טלפז.

ברור? ברור. יש פרויקט, יש קריטריונים, יש ועדה בה מיוצגים כל הדורות הרלוונטיים על ידי אנשי מקצוע, יש אפילו פרסים. הכל בסדר, אפשר להמשיך. עכשיו מגיע הסיפור של בארי לייבוביץ'. הנה תקציר האירועים (שוב, על פי הפרסום בעיתון): בתו של בארי, אלונה, טוענת שקיבלה טלפון מהמינהלת, שדיווח לה שאביה נבחר בעשירייה, אולם גם שלמינהלת אין תקציב להטיסו לארץ כדי שייקח חלק בטקס (בניגוד לשנה שעברה, בה הוטס בארי ואף שוכן במלון על חשבון המינהלת). לדברי אלונה, הוצע לה לבוא ולקבל את הפרס במקום אביה, אולם היא מיאנה להתחייב והתנתה את הגעתה לאירוע בהעפלתה לפיינל פור של הפועל חולון, בה משחק בעלה, יהוא אורלנד. לטענתה, נאמר לה בתגובה שאם איש לא יגיע לייצג את אביה, יוענק הפרס למישהו אחר במקומו.

בארי, כמובן, נפגע. לא מעצם היעדר התקציב להטיסו, אלא מה"איום" להוציאו מהרשימה, שזה די ברור, אבל לא זה העיקר. שימו לב לתגובת המינהלת שנמסרה לעיתון: "מינהלת הליגה עדיין לא השלימה את רשימת עשרת הספורטאים. נכון להודעתנו זו, בארי לייבוביץ' לא נכלל ברשימה, וזאת על פי בחירת הגולשים שהצביעו באתר המינהלת" (ההדגשה לא במקור).

לא יודע מה איתכם, אבל מה שאני מצליח להבין מהניסוח הלא לגמרי ברור הזה, הוא שבין אם מדובר במצב הפיך או בהכרעה סופית ומוחלטת לגבי הכללתו של בארי ברשימה - בתקנון מדובר במפורש על שיקלול בין קולות הקהל לדעותיהם של חברי הוועדה, אבל לא מצוין איך מתבצע השיקלול וכמה משקל מקבלים המצביעים בבית לעומת הוועדה - הקהל בבית לא כלל אותו בין עשרת נבחריו. אי לכך, נעזוב לרגע את המקרה הפרטי של המעין עימות בין משפחת לייבוביץ' למינהלת, ונתמקד בנושא הרבה יותר עקרוני וקרדינלי: אולי די כבר עם דעת הקהל הזו?

נכון שזה יפה, דמוקרטי ובעיקר אינטראקטיבי, אבל לא תמיד צריך לערב את הציבור. חד וחלק. קהל שלא בוחר בבארי לייבוביץ' בין עשרת הכדורסלנים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים - אין לו מושג. אני לא כותב זאת כעלבון, אלא כעובדה. אין לי שום ספק שחלק גדול, גדול מדי, מהגולשים שהצביעו לא בחרו בבארי פשוט משום שהם צעירים מדי, ומעולם לא הזדמן להם לחזות בביצועיו. חד וחלק. אין שום הסבר אחר, כי כל מי שכן זכה לראות את בארי בפעולה, וממש לא משנה את מי הוא אוהד, יודע שהוא לא רק אחד מעשרת התל אביביים הטובים ביותר, אלא אחד מעשרת (ולטעמי האישי - חמשת) הגדולים בכלל בכל הזמנים. נקודה והמון סימני קריאה.

לא אדם מאוד צעיר אני, כמו שמרבה להזכיר כאן יו"ר הדירקטוריון (בלי שאיש ביקש ממנו, כן?), וב-35 השנים האחרונות זכיתי לראות המוני שחקנים מצוינים בתל אביב ומחוצה לה. אבל זו בדיוק הנקודה: מדובר רק ב-35 שנה מתוך 55. על אגדות כמו אברהם שניאור, זכריה עופרי, צבי לובצקי, רלף קליין, חיים חזן, עמי שלף, תני כהן מינץ, דוד קמינסקי, חיים שטרקמן ורבים אחרים רק שמעתי וקראתי סיפורים לרוב, וכמוני עוד המון אוהדים בגילי. איך אפשר לצפות שנצביע עבור מישהו שמעולם לא ראינו משחק?

עזבו אתכם מטענות בנוסח: "המבוגרים שבין הגולשים יאזנו את הצעירים". אתם יודעים בדיוק כמוני שרוב מי שגולש או מסמס - שייך לדור צעיר יותר. דור שהספיק לראות את קטש, שפר, הנפלד, בורשטיין, שארפ, גרין, אולי גם את שטיינהאור, אמסלם, דניאל, ג'מצ'י, פרישמן וסימס, ואולי אולי גם טיפה'לה מוקדם יותר, באזור חיוג מיקי-מוטי. לא מאמין שהרבה מעבר לזה.

לכן, עזבו אותנו. תנו לוועדה מקצועית ומייצגת להחליט לבדה. האמינו לי שלציבור הרחב יש מספיק תעסוקה גם ככה בתחום הבחירות, מ"כוכב-נולד-לרקוד-עם-כוכבים" ועד "הישרדות". לפחות את הענף היקר כל כך לכולנו, השאירו למקצוענים, ורק להם.

shaharhermelin@gmail.com