שלומות ונצורות,

בעת שיטוטי באתר מנהלת הליגה - אתר מעניין יש שם, חייבים להודות - מצאתי תאמינו או לא את המנון ליגת קזינו! כותב ההמנון הוא אכן משורר דגול. שימו לב.

אלעד

שמע, הקשבתי בדריכות רבה להמנון (הנה הוא כאן, מומלץ לכולם), שתי דקות אורכו, וקיבלתי המון קריאות 'ליגת ווינר' והמון כוכבים מנצנצים (ודאי פרי מוחו הקודח של אבנר "נצנץ" קופל, ראה זה 'א-ב של כדורסלע').

ונשאלת השאלה, אגב, מה יקרה להמנון כשיוחלף הספונסר ואיזו 'מסגריית אברהם ובניו' תקח חסות על הליגה. האם ייזרק ההמנון לפח ופשוט יוחלף? הכך ייעשה להמנון? אם נחיה גם נראה.

תודה, אלעד, על שימת הלב לפרטים הקטנים. יצאת אליל.

שלומות,

יום שישי, שיחת מחלקה. מחצית מהטירונות כבר מאחורינו, כלומר שבועיים. זמן לסיכומי ביניים. לכל אחד יש מה לומר סביב השאלה איך אפשר לשפר: לתת יותר זמן לחזרה לפני מבחנים, להקצות יותר מחצי מחברת לכל טירון, חבל שלא מאמנים אותנו גופנית קצת יותר, הרי ביחידות הג'בניקים שלנו אנחנו עלולים לא לקום מהכיסא במשך שבועיים, יו נואו. והמ"מ שולף מענה לכל דבר, גדול כקטן.

כך, עד שקם נתינך הנאמן והעיר כי אנו לא צריכים לשמוע תשובות, אנא ממך! רק העבר את דברינו אל הממונים עליך! למרות שאנחנו טירונים ואתה המ"מ, מעין ריבונו של עולם, יו נואו, אבל בכל-זאת ברור לנו שגם עליך יש ממונים. דבר איתם!

וכאן, לתדהמת חיילי המחלקה, צחק הסג"מ ואמר כי כבר הגננת שלו היתה אומרת עליו שהוא מתחכם. וזהו. יותר לא ראינו ממנו חיוך. כלום. אפילו אחרי הטירונות לא שבר איתנו דיסטאנס.

ולמה אני מעלה מן האוב סיפור זה? לא יאומן כמה ביפים נשיאותיים הופקו בתגובה למכתבי. מה אני עושה לאנשים שגורם להם לנטוש עקרונות מקודשים?!

ואגב, הוולה (ביייייייייייפ!) של אסיין אכן היה פוקס מהמם.

מייקי

אכן כי כן, תשעה ביפים שונים היו שם בהתייחסות למייל הקודם שלך, כפי שהופיעה בתחתית מהדורת שאלותשובות מה-7 בחודש. ספק רב אם יש קשר ממשי לאותם ימים נאים כרפאל שלך, עת עמדת והרהבת עוז בפני הסג"מ, אבל אם מצאת את הקשר – חלילה לי מלפרום אותו. נכבדך על כך. ויהי כך.

ועוד בעניין הביפ מאותו קטע:

נשיא יקר,

מדוע אתה מתעקש לכתוב אחרי כל אזכור של שחקן מצ'לסי את המלה ביפ?

הרי הכדורזבל, הענף הכה שנוא עליך, איננו אותו ענף שבו משחקים בצ'מפיונז ליג.

גילעד

ובכן, גילעד, אמת בפיך. מדובר בשני ענפים שונים לחלוטין, אבל כנראה שאחזה בי פלצות מסוימת באותו רגע והתקשיתי לשלוט בעצמי ותשעה ביפים השתחררו להם מן המקלדת בפיסקה אחת תמימה. עם זאת, אף שמדובר כאמור בעולמות שונים לגמרי, בוא לא נכשיר את השרץ, כן? גם לא את חלקו הבינלאומי הסותם את כל לוח המשדרים על חשבון שידורים חיים של פלייאוף כדורסל מספרד, רוסיה או יוון, למשל.

מדובר בתחום שאין אנו יכולים לאמץ אל לבנו בשום פנים ואופן. מקסימום, לצפות בו בסתר או להגניב מבט מפעם לפעם. לא הרבה יותר מזה.

וזה לא נגמר, החבר'ה חמים על הביפ.

שלומות,

לא רציתי, בחיי שלא רציתי, אבל אם הנשיא בכבודו ובעצמו מדבר גלויות פה בכדורסלע-האתר על הביפ, אז אני מרשה לעצמי.

קראתי על ההשוואה שלך בין הטריו של טריי, לביפ של אסיין (ביפ!), שנדמה לי אף שאינני, שנצלף מאותה בלטה של טולברט ("אין דברים כאלה", ע. הורסקי).

ברצלונה (ביפ!) על שלל כוכביה, מזכירה לי את מכבי של 2004 עם וויצ'יץ', באסטון, פארקר, שאראס = הנרי (ביפ!), אטו (ביפ!) מסי (ביפ!). קבוצה מושלמת, אין ספק וספק אין לי.

אך במשחק המכריע בשניות הסיום הדרך לגמר נראתה רחוקה מאוד עד כדי כך, שהמאמן ניגש לקולגה שלו, לוחץ את ידו, ומודה שדי נגמר (כמעשה שאראס) נגד ז'לגיריס קובנה במשחק הנס.

ואז, בהתקפה האחרונה, בשניות הסיום, באה בעיטה ראשונה למסגרת (ביפ!). והקבוצה המופלאה ממשיכה לגמר. מה שמופלא זה שהשער (ביפ!) לא נכבש על ידי הכוכב הגדול, אלא על ידי הסמל והנשמה של הקבוצה, האיש למשימות מיוחדות. אותו דבר היה עם שארפ.

מה שהכי מסקרן אותי הוא איך נראה 44 הפרש במשחק הגמר בביפ? אתמהה ולא אדע.

אולי 2-6?

אם נחיה גם נראה.

יוסי

השוואה נאה ומעניינת בהחלט, יוסף (זה אתה, מליברפול הרחוקה?), אבל בוא לא נרחיב יתר על המידה, חבוב. אתה תעסוק בשלך, ואנחנו בשלנו, אוקיי?

שלום ערן,

בטח שמת לב שגבעת שמואל וקרית אתא ירדו לליגת המשנה, הדבר שכל אחד מחובבי הכדורסל בארץ רצה שיקרה. לשתי קבוצות בלי קהל, בלי כסף ובלי מגרש ביתי אין מקום בליגת חרטאבונה. בנוסף שתי העולות יהיו אליצור מכבי נתניה והפועל עפולה שתי קבוצות עם היסטוריה, קהל, תקציב ומגרש בעיר עצמה.

רציתי לדעת מה אתה חושב? האם כמו כל הפרשנים במדינתנו אתה חושב שלא כדאי היה להגדיל את הליגה ל-12 ולהשאיר 10? אני חושב שההגדלה היא דבר טוב, כי בתכל'ס קרית אתא לא הייתה אמורה לעלות בשנה שעברה ועלתה בזכות הרבה מאוד מזל וחולשה מוזרה של נתניה במאני טיים!

וגם מה אתה חושב על כל הפרשנים שאומרים שאין מספיק ישראלים ל-12 קבוצות? יש מספיק ישראלים, הבעיה שלא יודעים מה לעשות איתם, ולאדי ירמישין וניב ברקוביץ' פרחו העונה בקריה וצריכים להישאר בליגה בקבוצה קצת יותר גדולה (ראשון, אשקלון, נהריה), אבל ניר כהן, השחקן שפרץ תחת בלינקו בעונה שעברה, אוכל קש מקטש!!!!! שחקן מצוין כהן, גבוה, עושה הגנה, גם קולע לא רע מהשלוש.

פיצי

שלומות פיצי,

ברוך הבא בצל קורתנו הענווה. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבשמך טרם נתקלנו כאן. באשר לסך הקבוצות בליגת קזינו נראה לי ש-10 זה מספיק. הייתי שוקל אפילו 8. ב-12 קבוצות תמיד ישנה קבוצה אחת, לפעמים שתיים, שהן חלשות יותר מכל האחרות. וזה לא נאה.

אני מנסה לחשוב מה היה קורה, למשל, אם עירוני רמת גן וגבעת שמואל היו מאחדות את כל המשאבים שלהן. המרחק בין הערים זניח ממש. תאר לך שאפשר היה, למשל, להכפיל את הסיכוי של ילד שמשחק במחלקת הנוער של רמת גן או גבעת שמואל להגיע לקבוצה הבוגרת, שתהיה קצת יותר עשירה, קצת יותר חזקה, קצת יותר טובה. משהו כמו בני השרון שהורכבה מרעננה והרצליה. יש קבוצה כזו והיא טובה, דומיננטית, מסתובבת כבר כמה וכמה (וכמה!) שנים טובות בליגה ויש לה המשכיות. במקום זה, אנחנו מקבלים את גבעת שמואל בלהיט הענק: עולים, יורדים, יורדים, עולים (סוג של המנון שרק זה של מנהלת הליגה אטרקטיבי ממנו), ואת רמת גן בפזמון משלה: כמעט, אבל לא; כמעט, אבל לא.

יש מצב – ומצב בהחלט יש – שאיחוד בין שתי קבוצות כאלה, שינוי במבנה הניהולי ותיאום ציפיות מלא בין העומדים בראש המחלקות – יכול לעשות קבוצה אחת טובה במקום שתיים חלשות. הליגה תיהנה, כולם ייהנו. אולי חוץ מהמעורבים עצמם.

לגבי שחקנים ישראלים, גם אני חושב שיש מספיק שחקנים. יכול להיות שולאדי ירמישין ואורי קוקיה ודגן יבזורי הם לא הישראלים של פעם, יו נואו, וגם לא הישראלים שמאמנים כמו רבי פנחס הגרשוני, או מאמננו העתידי, או מאמננו הלאומי, או שאר מאמנינו היו רוצים לראות, אבל אלה הישראלים שלנו. וזו הליגה שלהם. עדיף דגן יבזורי עם שתי צ'אקות מרימות קהל בגן נר, או ליאור שגב שמקפיץ לשמיים את אוהדי חולון בשתי חטיפות וסלים נאים כרפאל, מאשר איזה גרג גרייס כזה או אחר שבא והולך - והולך ובא. מאוד מתפלא על מאמנינו. כנראה שהם חיים עדיין במחשבות בתקופת מוטי דניאל וליאור RDT, כשכל ישראלי היה כמעט זר.

ביום בו יתנו לישראלים הנוכחיים אפשרות לשחק לצד שני זרים בלבד בכל קבוצה, תראה איך ממוצע הנקודות של ליאור ליפשיץ ודומיו מכפיל את עצמו. הזמנים השתנו.

וניר כהן? יהי כך, נו. אוכל קש. קורה. רע לו שם? שיעבור למקום אחר.

אהלן ערן, המוסיף צבע לכדורסל כל יום ויום,

כבר כמה שנים שאני מתוסכל מאד מהנטייה במדינתנו לקטול באגרסיביות כל אדם או גוף המנסה לעשות ולשפר. נראה כי אזרחינו ובעיקר עתונאינו נחושים להשפיל ולזלזל בכולם, כולל את הממשלה, המשטרה, רשות המים, הגופים הירוקים וגן הילדים של אביבה בקרית אונו. בשל כך, ולשם האיזון, אומר 6 מילים:
היידה מנהלת הליגה, היידה היידה היידה!

גיליתי את הכדורסל בעונת הדובדבנים המופלאה ב-93. מאז ראיתי במשך כתריסר שנים, איך הליגה מתדרדרת, מכבי תמיד אלופה ובדרך-כלל גם מחזיקת הגביע, איגוד הכדורסל מחריש כי "אין מה לעשות, קבוצה של המדינה ואי אפשר להגביל וכו'", האוהדים מתמעטים והייאוש מכרסם.

ופתאום קם הגוף הזה, ומתעקש להיות כל הזמן פעלתן. לא לחכות שנים אלא להגיב מיד, תוך עונה, לכל צורך שעולה: צריך תחרות אבל למכבי חשוב אירופה? וואלק פיינל פור, אפילו שאין כזה במקום אחר. הסיבוב השלישי משעמם? נכניס קצת פלייאוף במקום. יותר מדי זרים ואין הזדהות? מגבילים את מספרם ובעיקר את החילופים האינסופיים לעונה הבאה. אז נכון, יש לאדון קופל את ה-fetish ההזוי קצת לעניין המעודדות, אבל הי, גם למנהיגינו הגדולים פה היתה חולשה לאוכל/ סיגריות/ פומפוזיות מוגזמת בנאומים/ עמידה על הראש.

אז אני אומר, בואו ניתן כפיים לבורא עולם, שנתן לנו את אבנר הקופל, תאומו בעל-יותר-הג'ל-ויותר-החיוכים של דני קליין, על שהחזיר חיים לענפנו הגוסס. ולראייה כי בתקופת כהונתו של הוד קופליותו, שינתה הנשיאות את שם הליגה מליגת חארטבונה לליגת קזינו, כן?

הערה אחרונה: באתר של המנהלת, הנהדר דרך אגב, יש תחרות לבחירת הקהל המוצלח של העונה. יש שם תמונות של כל קהל בשיאו. ברור שמכבי, ירושלים, חולון וחיפה נראות גם שם מעל השאר, אבל לכל קבוצה תפסו תמונה של קומץ פנאטים בטירוף. אפילו בקרית אתא צילמו 20 ילדים מבסוטים וקופצניים ממחלקת הנוער שקיבלו כרטיס חינם. בגבעת שמואל ראו יציע חצי מלא באנשים יושבים ומשועממים. מצטער, אבל אם זה שיא הקהל שלך, מר אמסלם היקר והמשקיען, באמת אין לך מקום בליגת העל.

רועי

וואלאק, קצת איזנת פה את המהדורה, הייתי אומר. ברכות ונצורות לך על רוח הפרגון והאכפתיות. ולגבי מוטי אמסלם, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהוא בעצמו אמר את אותם דברים ממש לאחרונה באחד האתרים, או מה שזה היה.

שלומות,

לפני כחודשיים החליט ערוץ הספורט לשדר את התוכנית (המעולה!) "חמישיות" גם באתר באינטרנט. הבעיה היא שהתוכנית משודרת בשעה הלא-נוחה 23:35 בערב ואין אפשרות לראות שידור מוקלט אלא רק שידור חי.

בטח עכשיו אתה שואל את עצמך: למה הוא פונה אלי? התשובה היא שאני מקווה שיש לך איזשהו חבר/קשר כלשהו לאתר של ערוץ הספורט שיגרום להם להבין, שאם אפילו את יציע העיתונות הביזיונית אפשר לראות בשידור מוקלט, צריך לעשות אותו דבר עם "חמישיות".

מקווה שאתה יכול לעזור, זה לטובת כולנו.

עוד עניין. שישקאוסקאס החטיא שלשה שהיתה יכולה להביא גביע לתורה מסיני ולצסק"א. כשראיתי את ההתקפה האחרונה הייתי בטוח שצסק"א תלך על סל של 2 נקודות בשביל לכפות הארכה, ותעדיף את זה על פני הימור של שלשה שיכולה להביא גביע, ויכולה, כמו שראינו, להשאיר אותך מבואס.

התופעה הזו של שחקנים שלוקחים שלשה בפיגור 2 היא די נפוצה, ואפשר להביא כדוגמה את טולברט (מול חיפה) וקלי (מול מכבי). השאלה שלי היא למה קבוצות עושות את זה? לא עדיף ללכת לסל של 2 נקודות שנחשב ליותר בטוח מאשר להמר?

קובי

אין לי שום קשר לערוץ הספורט, ככה שבעניין הזה אני לא יכול לעזור לך מלבד לפרסם את הדברים ולקוות שמישהו שם ייענה לבקשה שלך.

בעניין סלים לשתיים או שלוש: אני לא חושב שיש איזו חוקיות סביב הדברים. בחלק מהזמן מדובר בהוראות של מאמנים, שמעדיפים לקחת את ההימור כי יודעים שאם ילכו להארכה הסיכוי שלהם לנצח יקטן (אם מדובר במשחק חוץ, או שיש להם שחקנים עם הרבה עבירות, או אם השחקנים נמצאים על סף אפיסת כוחות ועוד כהנה וכשמה סיבות).

בחלק אחר של המקרים, אני מניח, האחריות לעניין שייכת לשחקן עצמו. לפעמים הוא נדחק לקשת השלוש ולא מצליח להיכנס לטווח שתי הנקודות, לפעמים הוא מרגיש שהוא בזון, רואה איזו הארה ועולה לקליעה ויודע שזה נכנס.

ובקיצור, לא תמיד ההיגיון שולט במעשינו, יו נואו.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

תבוא עוד אחת בקרוב, זה בטוח, יען כי נותרו עדיין פניות שטרם הושבו בתיבת המייל הנשיאותית.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.