שלום,

אתה לבטח לא זוכר ולכן אזכיר לך, שלפני זמן מה כתבתי באחת המהדורות, שלאורך זמן מאמני שיטה מצליחים יותר ובסופו של דבר זוכים להערכה רבה יותר. תשובתך היתה כפי שהיתה, בכל אופן לא מסכימה בהכרח. וראה זה פלא שלוש מארבע הקבוצות בפיינל פור משחקות כדורסל שיטתי וקבוצתי ופחות סוליסטי המבוסס על אנרגיות וכדומה. שמא תאמר מקרה היה, מסופקני.

רוב שלומות,

ישראל

שלומות לך נתין מכובד ויקר,

וכי מדוע קטן אמונה הינך? ודאי שאני זוכר.

עכשיו (כמו שנוטה לומר מאמננו הלאומי, כשהוא עושה סדר אצלו בראש וסדר אצל המאזין, ואז הוא פותח בהסבריו) – מה שאני לא זוכר הוא מה עניתי אז. זוכר רק שהתכוונת לעניין אחד ואני כנראה עניתי על משהו קצת אחר.

כך או אחרת, אחרת או כך, אני לגמרי לא משוכנע שהנתינים, אם תשאל אותם, ידעו לנקוב בשמות שלוש הקבוצות שמשחקות שיטתי, לשיטתך, ולקבוע מיהי זו מבין הארבע שמשחקת "כדורסל סוליסטי המבוסס על אנרגיות וכדומה". אני חושב שההפרדה שאתה מבצע היא פחות חד משמעית ומודגשת במציאות על המגרש עצמו, מאשר מה שנדמה. כלומר, ההבדלים לא עד כדי גדולים ומכריעים.

מטבע הדברים כדורסל הוא ענף קבוצתי ורוב הקבוצות עושות ניסיונות כנים להשליט כדורסל קבוצתי ושיטתי. קבוצות שמשחקות "כדורסל סוליסטי המבוסס על אנרגיות וכדומה" הן מעטות יחסית. אם הן עושות את זה
- בדרך כלל המטרה היא לחפות על סגל קבוצתי לא מספיק טוב או קאדר קצר.

כך או אחרת, אחרת או כך, אני בהחלט בעד כדורסל קבוצתי ושיטתי, אם כי כזה שנותן פתחון פה ובמה נאותה גם ליכולות אישיות.

ותאמין לי, אחרי שצפיתי בחצאי הגמר, אני חושב שמה שהכריע הוא לאו דווקא כדורסל קבוצתי ושיטתי, או סגנון אחר, אלא בעיקר אלמנטים כמו ניסיון, לחץ ומזל. זו האמת לאמיתה, לדעתי. ולדעתי – זוהי האמת. אבל אל תכעס,
בסוף עוד תחשוב שיש לי משהו אישי נגדך ונגד התזה שלך.

נשיא יקר שלום רב,

ככל הנתינים צפיתי בחצאי הגמר של ליגת ווינר. וחשבתי לעצמי מה יש לי לכתוב לאומה על כך, אז הנה:
שלושה פיות בחצי הראשון שעושים לנו פירה באוזן, זה הרבה יותר מדי. שלא לדבר על הקול של מאמננו הלאומי, שמזכיר לי יותר ויותר דלת ישנה בסרט אימה שזקוקה לשימון דחוף. מפחיד.

הלאה. לדעתי, גודס עשה טעות בכך שהוציא את מורן "וואת דיד איי טל יו" רוט מהחמישייה. הרס לו לגמרי את הביטחון הדרוש לשם קבלת החלטות נכונה . רוט במיטבו הוא פשוט שד משחת. ומעמד כזה, קודם תדאג שיהיה לך רכז מנוסה.

כנ"ל לגבי הגרשוני. לא הבנתי מדוע הוא מעדיף לתת כל-כך הרבה דקות לדי בראון על חשבון לימונד. נראה שהיתרון היחיד של הראשון הוא במתפרצות, ותו לא. מה עוד שלימונד אמור להישאר בשנה הבאה במכבי. ובכלל, כששיחק היה ממש לא רע, אם זכרוני אינו מטעה אותי.

שמחתי בשביל מקל שלא היה לו משחק טוב. אולי כך יוותר רושם טיפה אחר על השמעל'ה, והוא לא יזרוק אותו על הספסל של מכבי כמו איזה מגבת מסריחה מזיעה.

וזהו.

אריאל

שלומות ונצורות לך אריאל,

אודה ולא אבוש ואף אבוש מבלי להודות, שראיתי את המשחקים מהיציע עצמו ולא בטלוויזיה הפעם, כפי שאני נוהג לעשות לא מעט ואפילו מעדיף. באולם עצמו אתה נהנה מהאווירה, אבל אין הילוכים חוזרים, למשל, אלמנט חשוב וקריטי. מה אגיד לך – לוקח זמן עד שמתרגלים שאין בעצם הילוך חוזר מול העיניים, כזה שמחכים אותך ונותן לך זווית נוספת, לרוב טובה יותר, להתבונן בנעשה.

כך שאני באמת לא יודע על אילו שלושה קולות אתה מדבר, שעשו לך פירה באוזן. ובאשר לקולו של מאמננו הלאומי, אותו היטבת להגדיר כ"דלת ישנה בסרט אימה שזקוקה לשימון דחוף", הייתי מגדיר אני כהפעלת מסור חשמלי בשעת לילה במושב מרוחק במיוחד מעבר להרי החושך, נניח.

בעניין "וואת דיד איי טל יו", האמת היא שלא ממש הייתי מרוכז בשתיים-שלוש הדקות הראשונות, יען כי שוחחו איתי מספר נתינים שבאו לדרוש בשלום הנשיא. עברו שתי דקות נוספות לפני שהבחנתי שמורן רוט לא במגרש. מסכים איתך שזה מעט מוזר. אם אני זוכר נכון, גיא גודס נוהג ללכת עם חמישיות קבועות רוב הזמן. ספק אם פיינל פור הוא הזמן לבצע שינויים כאלה. חשבתי שהוא חולה או פצוע, אבל היות שהאיש עלה לשחק כרגיל בהמשך – לגודס הפתרונים. והפתרונים – בעיקר לו.

גם לגבי לימונד אינני איש בשורות. מעבר לכך ששמתי לב שהמהלך של שילובו מחדש של טל בורשטיין לדקות משחק רבות החל עוד לפני הפיינל פור ולא במשחק הספציפי עצמו, אני באמת לא יודע מה עומד מאחורי זה. אולי הניסיון עדיף? אולי ההחלטה שבקבוצת חרטאבונה כמו שיש למכבי ת"א השנה, רבי פנחס הגרשוני מאמין שעדיף ללכת עם הניסיון, גם אם הוא קצת חלוד, מאשר עם לימונד שחדש בעסק כמכביסט.

ובעניין מקל, האמת שלא ממש משנה לי איפה הוא משחק, כל עוד הוא משחק. אם זה אומר שהוא צריך להיות עוד עונה בגלבוע/גליל, שיהיה עוד עונה בגלבוע/גליל. אבל עזוב אותך, ראית את חברה שלו? הבת של ווילי דה צימעס האגדי. איזה שילוב, הא?

בוקר טוב,

ברצוני לצאת כנגד הדעה הרווחת בטריטוריה הקטנה (גדולה! גדולה!) של כדורסלע-האתר: אני בעד הפיינל פור.

והרי הסיבה - לא כולנו עכברי כדורסל של מנחם לס.

יעידו הודעותיי הספורות ברחבי האתר, כי אני מתעניין בכדורסל הישראלי כבר לא מעט שנים. אני יודע מי המאמנים, מי משחק איפה, וככלל - ביום ראשון בערב הטלוויזיה פתוחה על הערוץ הנכון, ותמורת כמה עשרות שקלים גם ביום שני ושבת.

אולם, ברם, ואף על פי כן, לא ראיתי אפילו אחד ממשחקי הפלייאוף. איך קרה? לא יודע, פשוט קרה. עקבתי בתקשורת, אך לשבת ממש מול משחק לא יצא, ויצא? לא.

לעומת זאת, אתמול ישבתי וראיתי את שני המשחקים, כל אחד מהחצי השני, מודה (הראשון התחיל מוקדם משציפיתי, בשני היו מטלות). היה מותח, היתה דרמה, והיה שלח ורסקין ("הילד הפך לגבר!" - הוא הביא את זה מהבית).

האם הייתי רואה סדרה בין חיפה לירושלים? בספק אני. האם בין ת"א לגלבוע/גליל? אני בספק.

וכאן באה התשובה האמיתית לכל המלעיזים: כמוני רוב האנשים בארץ. ואם המנהלת רוצה להביא עוד אוהדים, לקרב את הכדורסל לאוכלוסייה רחבה יותר, היא צריכה להפוך את הכדורסל לנגיש יותר, לקל יותר. אז נכון, בכל העולם בוחרים בסדרות, אבל כמה אנשים בארץ רואים כדורסל מכל העולם? כלומר, סדרות זה מחויבות, זה רציני, זה כבד, זה מתאים לסוג מסוים של אנשים, ולסוג מסוים של כדורסל, דברים שחסרים פה.

אומר דבר נוסף: נראה שגם הקבוצות מרגישות את זה, ולכולן זה עושה טוב. אני לא יודע אם סדרות היו מחזיקות את אותו המתח לכל אורכן. אולי רק במשחק האחרון. הקבוצות יודעות שיש סיכוי טוב לאליפות, והן נותנות הכל במשך ארבעים (פלוס חמש) או שמונים דקות. יכול להיות שזה גביע ולא ליגה, אבל נראה לי שזה מה שמתאים לליגה (או שמא גביע) שלנו.

על מנת לעשות את כולם מרוצים, ובאמת להיות הוגנים, אני מציע לפצל את הפיינל פור: שני חצאי הגמר יערכו בבית של המדורגות גבוה יותר, וכך גם משחק הגמר. הגמול על עונה שלמה ישתלם מאוד. נכון, אז לא יהיו קוקטיילים, אבל זה באמת לא חשוב.

אגב, ברכות לגור פורת, נציג כדורסלע-האתר בפיינל פור.

גמר נעים לכולם.

יותם

אתה יודע מה? יש משהו במה שאתה אומר ויותר מזה – לא חשבתי על העניין ככה. כלומר, מהזווית הזו של "אנחנו אנשים רגילים, אוהדי ספורט, ורבאק מה אתם רוצים מהחיים שלנו עם סדרות-מה-סדרות. תן לתפוס קצת כדורסל טוב פה ושם, עדיף ממוקד, ואחרי זה להספיק לשטוף כלים ולתלות את הכביסה כי אחרת יהיה לי רע ומר מאשתי".

ואפילו עוד יותר מזה – וכאן אני אולי מדהים את המערכת - אני בכלל לא בטוח שאלמלא הייתי חי ומתפרנס ועובד בתחום, הייתי שונה ממך היום. בהחלט יש מצב, ואף מצב יש, שבו הייתי מסתפק אפילו בפחות ממך. נניח, מציץ רק בימי ראשון ומוותר לגמרי על משחקי שבת ושני.

מדהים, הא? אבל אמת.

וזהו, פחות או יותר, אם כי לנוכח תפקידי, הרגליי, ניסיוני, רצונותיי ומידת העניין שלי, אני ממשיך לאמץ את גרסת כדורסלע-האתר הרשמית, המאפיינת שועי עולם נוספים כאן דוגמת סר ש. הרמלין, ואומר: סדרות חצי גמר וגמר
- כן. פיינל פור – לא.

שלום לנשיאות,

כמעט הכל כבר נאמר, דוברר, נכתב ונטחן על אודות משחקי חצי גמר הפיינל פור, שהיא היא הביטוי הממשי ביתר של היות הליגה שלנו ליגת קזינו ולא אחרת.

רק נקודה קטנה משלי: כולם דיברו על חוסר הניסיון של גל מקל ב-4.5 השניות האחרונות, איך לא הצליח לשחרר כדור בזמן וכו'. אבל מה עם השחקן שהמעלה הגדולה ביותר שלו בימים אלה הוא הניסיון והמעמד? כולנו יודעים שטל בורשטיין לא היה על המגרש בשל יכולותיו המוכחות לאורך העונה. איך ב-2 נקודות יתרון, עשר שניות לסוף המשחק, הוא נכנס לסל ומפספס? למה לא החזיק כדור?! חוסר הניסיון של מקל הציל אותו מבושה גדולה.

חוצמזה, כמה טיפים לשוטה:

1. חיפה לוקחת אליפות.

2. רענן כץ נוטש.

3. ר' פנחס פורש מאימון פעיל.

4. מאמננו העתידי הופך לעוזר מאמננו לשעבר (או אולי למאמננו העתידי לשעבר?! אתמהה).

5. מיקי דורסמן נכנס לנעלי המצוינים בסעיפים 2-3 דלעיל.

ועל כל זאת נאמר כי אם נחיה גם נראה (חוץ מהקטע על דורסמן, שבחיים לא יקרה).

מייקי

הוווווו מייקי, שלומות ונצורות לך, חבוב.

לא תאמין, אבל זה בדיוק העניין שהזכרתי קודם לכן. תהרוג אותי, אבל אני בכלל לא זוכר את המהלך הזה של בורשטיין. כאילו נמחק. אם הייתי יושב מול טלוויזיה ודאי היו מראים את זה פעם-פעמיים-שלוש והמהלך היה מחלחל פנימה, כולל כל ההשלכות של מה אם לא, ומה אם כן ואולי ובערך.

בקיצור, לא זוכר את בורשטיין מפספס ליי-אפ, לא יודע מה הראה שעון השניות בהתקפה באותו זמן. אולי אולץ לזרוק? אולי נאלץ? נמחק מהזיכרון, לפחות עד שייצא לי, אם בכלל, לראות את זה בשידור חוזר או משהו. את מקל וההשתהות שלו אני זוכר, כן. נו, מה אני אגיד לך. זה מה יש כרגע. וכרגע – זה מה יש.

העברתי את המלצותיך לשוטה הנבואה. אמנם אין בנמצא ליינים להימורים מהסוג הזה, שמאפשרים לשים עליהם כסף ולהרוויח, אבל בהחלט רשמנו את המלצותיך. יש להניח – ואף להניח יש – שאם משהו מתוך זה יתממש ויתגשם כבר תדאג לעדכן אותנו ולחגוג את תחזיותיך בראש חוצות. נודה לך אם תאזכר גם אותנו, יו נואו.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות בענייני פיינל פור.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.