שלומות,

ראשית, הרמה להנחתה (?):

עומאר סניד סיים את משחק מספר 3 מול נהריה עם טריפל דאבל. נדמה לי, על אף שאינני, שסניד היקר כבר רשם בעבר טריפל דאבל(ים?) בליגה (העונה? בעונה שעברה?). שאלתי היא האם זה נכון, והאם יש עוד מישהו שלזכותו 2 טריפלים בליגת קזינו המפוארת? אולי הגיבור הקשוח?

שנית, לגבי מכבי תל אביב מול אשקלון: ענית לכותב אחר כי הסל של קלי בסיום היה פוקס. ואכן פוקס הינו. אבל איך אפשר להתעלם ממה שקרה לפני כן? הכדור לא אמור להתגלגל בין ארויו לשארפ בריבאונד מעונשין. בסיום הרבע הרביעי ובמהלך ההארכה זכור לי לפחות עוד מקרה אחד (ואולי יותר) שבו מכבי הפסידה ריבאונד בסגירה אחרי החטאת עונשין. וזו החולשה שלהם - הם פשוט משחקים כדורסל בזיוני שרוב הזמן מוסתר על-ידי העובדה שיש להם ים שחקנים עם ים כישרון.

גם חיפה, ירושלים, חולון ובני השרון הן כאלה (חוץ מהאחרונות, להן יש מעט שחקנים עם ים כישרון), והולך ומתבהר לי כי האלופה תהיה זו שתצליח לא לשחק כדורסל מסריח למשך שני המשחקים המכריעים בסוף החודש.

אלון

טוב, המייל נכתב כמובן לפני הפיינל פור ושכב כמה וכמה (וכמה!) ימים עד שמצאתי את העוז וגם את השקט הנפשי לפצוח במהדורת שאלותשובות נוספת. ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, למיטב ידיעתי זה היה טריפל-דאבל ראשון של סניד. לא סופי, לא בטוח. למיטב ידיעתי אמרתי. למאירק'ה גיבור קשוח יש כבר חמישה טריפל-דאבל בקריירה, חלקם במסגרת אירופית. גם נקניקולה וויצ'יץ' הרביץ משהו כמו שניים-שלושה טריפל-דאבל בליגה ובאירופה.

בעניין הפיינל פור אפשר לומר שצדקת, פחות או יותר, אם כי אני חושב שמכבי ת"א שיחקה בגמר משחק לא רע בכלל (החל מהכניסה של שארפ ועד לסיום). זה שהשופטים הקשיחו עמדות והפכו את המשחק לאיטי וממושך ובאיזשהו מקום גם לבלתי נסבל – זה סיפור אחר.

אהלן,

קראתי את דבריך בעניין ביקורת העיתונות והגזירות שמנחיתים העורכים על מדורי הכדורסל שלנו, אבל כשפתחתי את עיתון "ישראל היום" (שהוא, לטעמי, עיתון אמין ואיכותי) חשכו עיניי. בדיווח העיתון על משחק 4 של הפלייאוף מפורסמות באותיות מאירות התוצאות הבאות: מכבי חיפה-בני השרון 88-69, גליל-חולון 80-55. הממ, משהו לא מסתדר לי.

חיש העליתי את אתר המנהלת ועל המסך מרצדות תוצאות האמת: חיפה-שרון 87-68, חולון-גליל 77-55.

משמע, טעות בשתי תוצאות סיום של שני משחקים. לא ריבאונד יותר, לא אסיסט פחות, תוצאה סופית! רבותיי, זה אינו יכול להימשך כך. זכור לי אי פעם שאלי סהר הנהיג באחד העיתונים מדור הסופר התפלקויות מעין אלו של מדורי ספורט, כולל טבלה מסודרת המציגה את עילגותם ברבים.

בחו"כ? לא נכחיש זאת.

רוני

אכן כי כן, בחו"כ היסטרי. מעניין למה המדור הוא ירד בסופו של דבר, והאם מדובר בלחץ מתון עד גבה-גלי וסוער של הקולגות מסביב, או שפשוט אי אפשר היה לעמוד בקצב מרוב טעויות ולמישהו שם נשבר הזובון מלספור שגיאות וטעויות כל הזמן.

חוץ מזה, יש משהו שהוא לא רק מתיש בלספור טעויות של אחרים, אלא גם לא הוגן. אני אמנם יורד כאן אחת לתקופה על איזו טעות שמרגיזה אותי, אבל יו נואו – עושה את זה פעם בחודש. ברגע שאתה נצמד למישהו לווריד זה נראה לי קצת מוגזם. בטח אם אתה בעצמך לא מושלם ונקי כעורו של תינוק היוצא מן האמבטיה.

נשיא יקר,

אצטרף לברכות הלבביות לסונקו הפורש, למוסטאפה המזדקן, כפי שהבאתי בפינת רואים עולם באחד הימים האחרונים. ואוסיף, כי התפלאתי שלא ציינת את כינויו, "היהלום השחור".

גיא

אני מודה לך. בינתיים, לאי ודע אם שמעת, פרש גם אורליוס ז'וקאוסקאס. מכיר? בטח שמכיר. תרשה לי עם זאת, חבוב, להתעכב רק על עניין ה-"התפלאתי שלא ציינת". זה מתחבר לי טוב ל"איך אפשר להתעלם" של אלון מהמייל הראשון כאן, ולאחד נוסף שיגיע בהמשך.

זה מאוד מעניין ה"התפלאתי" וה-"איך אפשר להתעלם". אני מנסה להבין מה בעצם נאמר כאן: אני אמור לקרוא מחשבות של אחרים? שאני אמור לכתוב מאסטר פיס בכל נושא ולהקיף אותו מכל הזוויות האפשריות? שאני אמור להיות מדוקדק עד זרא ולא לשכוח אף פרט?

חלילה וחסה, אין בי טרוניה כלפיכם גם אם נשמע או מצלצל לכם שהטונים עלו. אז לא, הם לא עלו, אני רק מנסה לומר שלכדורסלע-האתר חוקים משלו. ברצותו מקפיד ומפרט, ברצותו מרפרף על פני החומר, ברצותו כותב ב-20 מלה מה שראוי ל-200 ולפעמים גם מרביץ 250 על גרגר שלא שווה 30.

כזהו הוא כדורסלע-האתר. ולכן, לא התעלמתי מכלום ואין סיבה להתפלא. אלמנטים של זמן פנוי, חשק, רצון, אנרגיות, זיכרון מול שכחה, התמדה, מסירות ושאר תכונות מהסוג הזה מפעילות למעשה את האתר הזה ובשורה התחתונה הן גם שעושות אותו, יותר מאשר פרט כזה או אחר שצוין או לא.

כה אמרתי.

שלום נשיא יקר,

וואי עברו הרבה מים בירקון מאז שכתבתי כאן. מה רציתי לכתוב? אה, נזכרתי. בעודי צופה בדו-קרב המעניין ביותר, גליל/גלבוע מול חולון, שמתי לב שבשתי הקבוצות יש שני שחקנים שמאוד דומים באופיים: אורלנד וגורדון. שניהם מספרי שניים טהורים, שנראה שלא ממש מראים את היד הקטלנית שאמורה להיות להם. אם איני טועה אין היום מספרי שניים מובהקים כמוהם, שעיקר הווייתם היא הצליפה.

איך זה שהם ממש לא מצליחים להביא לידי ביטוי את מה שאלוקים נתן להם? האם הסיבה לכך טמונה בהם עצמם? או שאולי הכדורסל המודרני כבר לא כל-כך בנוי לשחקנים כמוהם? מה שכן, אולי הרחקת קשת השלוש שמתוכננת לעתיד תעלה את הדרישה לכאלו שחקנים, ויותר ויותר שחקנים יוכשרו לתפקיד מהסוג הזה.

עוד סוגיה ששמתי לב אליה במהלך הפלייאוף, ובכלל. ישנם יחסית מספר גדול של מאמנים שבעבר היו שחקנים. לדוגמא קטש , ליובין, גודס, אהרוני. נשאלת השאלה האם העובדה שמאמן היה בעברו שחקן, עושה אותו מאמן יותר טוב? ברור שהוא אולי מבין את הצד של השחקן יותר ממאמן שלא ממש כדרר בעברו. אבל מצד שני, בשביל להיות מתמטיקאי טוב צריך להיות קודם משולש?

יום טוב,

אריאל

נאה שאלת. קודם כל, אני חושב שההבדל הבסיסי בין אורלנד לגורדון הוא במידת הביטחון העצמי שהם משחקים. אורלנד כמעט שלא מהסס, גורדון מהסס יותר מדי. אורלנד לוקח כדור לסל בלי בעיה, בעוד לפעמים יוצאת הנשמה עד שגורדון זורק.

עקרונית אני חושב שבכדורסל יש יותר יתרונות לשחקן שיודע לעשות כמה וכמה (וכמה!) דברים, ולשחק בשניים-שלושה תפקידים. גורדון, למשל, מוסר טוב יותר מאורלנד, אבל זהו בערך. הם צריכים למכור את עצמם דרך הגנה כדי להרוויח דקות משחק, וגורדון עושה זאת טוב יותר, כי התקפית לשניהם אין הרבה מה למכור מעבר לקליעה.

לגבי השאלה האחרת שלך, אני מניח שלשחקנים יש יתרון מסוים כמאמנים על פני כאלה שלא היו שחקנים בעבר, אבל זה לא בהכרח חייב להתבטא, וגם לא מתבטא בפועל, בשורת ההישגים שלו.

שלומות ונצורות,

במסגרת הפינה "רואים עולם" שפורסמה לפני כמה זמן כתבת על כל ההימורים המוצלחים שלך: מצסק"א דרך ריאל ועד ארצג שצריך לבוא למכבי. לא בא לי לבאס, אבל אני חייב להזכיר שפעם גם כתבת שמכבי צריכה להחתים את אוגניין אשקרביץ' במקום וויצ'יץ'. אשקרביץ' אומנם נמצא היום בטריומף ליוברצי, אם אני לא טועה, אבל מסתבר שגם הנשיא יכול לטעות. בתקווה שאני לא יותר מדי פוגע :)

קובי

חלילה וחסה, היה אומר על זה שרגא השמן לו היה נשאל. קוד םכל, אם יורשה לי, לא הזכרתי את כל ההצלחות שלי בהערכות השונות אלא רק את חלקן ורבות אחרות נותרו מחוץ לטקסט (מי אמר כבר לפני חצי שנה ויותר שארויו לא יהיה פה יותר, מי אמר? ושאר כאלה, יו נואו). שנית, ארצג צריך לבוא למכבי זו בטח לא הערכה שהתממשה.

ואכן כי כן, יש גם מקרים רבים שבהם אמרתי ב' ויצא ט'. לא נכחיש זאת. שנאמר: כשחוטבים עצים עפים שבבים. לפעמים הם פוגעים במטרה ולפעמים לא.

שלומות,

אחרי שאחד הנתינים התמרמר באחת המהדורות על חסרונם של אנשי כדורסל באות צ' בלינק "זה א-ב של כדורסלע", החלטתי גם אני לתרום לך שם אחד. אם אינני טועה ואם טועה אינני, האולסטאר היחיד ששיחק בארץ לא זכה לכבוד האגדי ולחיי נצח בכדורסלע- האתר אז בבוא היום, הזמן והמקום הוסף נא את טום "0 מ-14" צ'יימברס.

יוסי

צ'יימברס לא יכול להיות חבר ב-"זה א-ב של כדורסלע", יען כי הלינק המשובח הזה מוקדש – וכנראה שלא שמת לב עד היום – לבעלי אזרחות ישראלית בלבד.

שלומות,

בהמשך לפנייה שלך לנתין שעובד כסטטיסטיקאי בליגת קזינו (ושלא הרים את הכפפה ככל ששמתי לב) החלטתי אני להרים אותה בעניין רישום סטטיסטיקת חסימות.

אני לא יודע איך עובדים בפועל רושמי הסטטיסטיקה באירופה, אבל כאן, בארצנו הקטנטנה ובליגה שלנו ליגת העל, אנחנו שני אנשים בכל צוות שמסקר משחק. כך ניתן למנוע טעויות כפי שמנה כאן בעבר הנתין אבי לגבי רישום הסטטיסטיקה ביורוליג.

הכללים הנהוגים בארץ הם על-פי הכללים באירופה, שמחייבים על כל רישום של חסימה - רישום של שחקן שנחסם, וחייבת תמיד להיות התאמה בין מספר החסימות של קבוצה למספר ה"Block Against" של הקבוצה היריבה.

ואם לאחר ששחקן חסם, פספסנו את השחקן הנחסם, אנו נעשה כל מאמץ על מנת להשלים את המידע החסר, ולא נסגור משחק בלעדיו. כך גם לגבי רישום עבירות וסחיטת עבירות. חייב להיות איזון. אם לדוגמא הספסל קיבל עבירה טכנית, הקבוצה שכנגד תקבל לזכותה סחיטת עבירה קבוצתית.

נראה לי שהנתין אבי, שהוא זה שהעלה את התמיהה בעניין, זכה לראות BoxScore של משחקים בהם לא הקפידו על נושא זה, וכל שנותר לנו לומר זה בחו"כ וקצת חבל. שחקן שנחסם חייב לקבל על כך את ה"קרדיט השלילי", והוא לא יכול לצאת נקי ממהלך זה. וכך גם שחקן שסחט עבירה ראוי לקרדיט חיובי בנושא.

זהו להפעם.

ורק משהו טכני לנשיא: אולי תגדיל את גודל הפונט בתיבת הפניות הנשיאותית, יען כי קטן הוא מדי, ועיני יוצאות מחוריהן בכל פעם שהאצבעות מדגדגות ורוצות לשלוח פניה נרגשת ליו"ר הדירקטוריון.

שלום-שלום,

רועי

שלום לך, חבוב, היה אומר ודאי ש. איזנברג לא היה פונה אליך ישירות. היות שהוא איננו, נסיר במהירות את החבוב ונדבר ישירות ונצורות.

מייל נאה כרפאל שלחת. עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. בתמורה אפרגן לך מחשבון כדורסלע-האתר אל פתח ביתך. שלח לי את כתובתך חבר, ותקבל עד לתיבת הדואר מחשבון כדורסלע-האתר, לא פחות ולא יותר.

ולגבי עניין הפונטים – בקשתך הופנתה לממונים הטכניים. אם נחיה גם נראה מה יקרה עם זה.

שלום,

וואלה לא מתאים לכם, כזה סיכום של גליל/גלבוע, מלא סופרלטיבים ומילים טובות, הייתי בטוח שתפגעו באיש הנכון לקרדיט. אבל את הילד שהלך לקו העונשין בפיגור שתיים, כשעל השעון נותרו 9 שניות בלבד - שכחתם.

כאשר אולם הפחים רעד, וואלה מה זה רעד, הייתי שם, תאמינו לי שהסל זז בכמה סנטימטרים - דגן יבזורי, האדיש וקר הרוח שניצח לא מעט משחקים בלאומית, דפק שתי צ'אקות מארץ הצ'אקות על אותו קו עונשין ממנו החטיא בדיוק שבוע לפני כן גל מקל את זריקת העונשין היחידה שלו באותו משחק.

אז נכון, הייתה הארכה. אבל גם ליאור ליובין בכבודו ובעצמו הודה שרק אחרי שיבזורי קלע את העונשין, באמת האמינו בגליל/גלבוע שזה אפשרי, יאללה יש לכם 4 ימים לתקן לפני שהוא דופק עוד כמה צ'אקות בפיינל פור ואז זה כבר יהיה מאוחר.

שלכם,

יאיר

הווווו, שלום לך, אח של "התפלאתי" ובן דוד של "איך אפשר להתעלם". בהמשך לתשובה ההיא מלמעלה, לא שכחתי, לא התעלמתי ואני גם חושב שאין פה עניין של מתאים לי או לא. אגב, כותב את זה בלשון יחיד כי אני זה שכתבתי את האייטמון ההואו לא "אתם".

הטעות העקרונית שלך היא בכך שאתה קורא לאייטמון סיקור. אין פה סיקור. לא היה פה סיקור מעולם ולא יהיה פה סיקור. אין פה דו"ח משחק שממריך או דורש להזכיר את שתי הקליעות החשובות של יבזורי. כאן זה אייטמונים, יו נואו.

טיבם של אייטמונים הוא לרחף קלילות ובחוסר מחויבות משווע מעל פני השטח. לגעת פה, ללטף שם, לסטור כאן. יבזורי לא הוזכר? כנראה שהוא לא התלבש לי טוב על האצבעות במקלדת באותו רגע. מה שלא מפחית מהערכתי כלפי הבחור ויכולות הקליעה שלו כמובן. לפעמים זעקת שרון ששון רוצח את מכבי חיפה והדיון בה חשובה בעיניי הרבה יותר מאזכור כזה או אחר של יבזורי קולע שתיים חשובות, אף כי ניסחת היטב את התחושה והסיפור עצמו. אליל הינו היבזורי, ולא נכחיש זאת.

אכן כי כן, כמו שאתה שם לב, החלטתי לצאת למלחמת חורמה נגד "לא מתאים לכם", "שכחתם", ובני דודיהם הרבים. מעניין מה יהיה הבא בתור.

שלום,

האמת, בתור קורא קבוע של האתר החלטתי לנצל את המומנטום שזכיתי בו לרגל זכייתי במחשבון ואשאל: מה דעתך על אזכור של רימאס קאוקינס? מגדולי הבוסמנים ששיחקו פה, קלע בחסד ורוצח שקט. אחד השחקנים היחידים שקלעו סל ניצחון עם 5 עבירות וצעדים (נגד מכורתי הפועל ירושלים). כמובן שלאחר שיא הקריירה עם גליל המשיך בגרמניה וקאנטו ולאחר מכן לכמה עונות פחות משמעותיות גם בקבוצה זניחה באיטליה (סיינה היקרה) בה המשיך לרצוח בשקט.

אלישע

שלומות לך אלישע,

תגיד, אפשר לרדת מהלרצוח הזה. מה, זה במודה עכשיו?

אחשוב איך להקדיש במה ראויה לחבר קאוקינאס בהזדמנות קרובה. מודה לך על ההצעה.

שלומות,

בהמשך לדיון המלומד בקריאה "זה נכנס!" של ניב רסקין, נדמה לי על אף שאינני, שכל הזכויות לשאגה הזו שמורות לחבר ע.הורסקי לאחר השלשה של בריאן טולברט בגמר מול חיפה. חוץ מזה, תהייה האם אבי אשכנזי קורץ מהחומר של מאמננו הלאומי והוא יפסיד שני גמרים בשנה אחת? כך או אחרת, נקווה שיהיה לנו משחק מעניין.

נדב

וואלאק נדב, חייכתי ממושכות ונואשות. "קורץ מהחומר של מאמננו הלאומי". יפה, יפה. כמעט חילקתי גם לך מחשבון, אבל המכסה כבר הושלמה להיום. אולי בפעם אחרת. ולגבי "זה נכנס" ואחיו הבכור "גם זה לא נכנס" – יבוא דיון נוסף מתישהו, מלומד בהרבה מהקודם.

שלומות!

קודם כל ולפני הכל, אני מוכרח להסכים עם אחד הנתינים מאחת המהדורות האחרונות לגבי קיום הפיינל פור בארץ. זה לא פייר, זה לא הוגן, זה לא ספורטיבי, ובכל זאת זה בדיוק מה שמדינה כמו ישראל, שבה לקבוצה אחת יש מספר אליפויות כמעט כמו שנות המדינה, צריכה. חד וחלק ובלי עוררין.

מה רע בקצת אקשן? ומה הופך בעצם את הפיינל פור ללא ספורטיבי? להביא את השחקנים שלך ליכולת שיא במשחק אחד מסוים, זו מיומנות וחוכמה לא פחות מאשר לנצח בסדרה. ועוד נאמר שאף על פי שאני בטוח שסדרה בין הפועל ירושלים למכבי חיפה הייתה יכולה להיות מעניינת, אני בספק אם הייתי טורח לראות סדרה בין מכבי תל אביב לגליל/גלבוע. לסיכום של הנושא הזה, מה שאני יודע בשורה התחתונה זה שפיינל פור מביא רייטינג שבריא לליגה, ואני יכול להעיד על עצמי שאני לא זוכר מתי נהניתי כך כל מערב כדורסל כמו בחצי הגמר.

ומכאן נקפוץ לחצי הגמר בין הפועל ירושלים למכבי חיפה. אני מופתע, ואף מופתע אני, שכדורסלע-האתר לא דן כמעט בכלל בסוגיית המאמנים של הקבוצות. מה שאני ראיתי במשחק זה קומדיית טעויות של אמנים שכשלו במשחק הזה, כאשר המאמן שעשה פחות טעויות ניצח.

המשחק התחיל כשירושלים שומרת אזורית ישר בהתחלה. אזורית, אישית רופפת, תקרא לזה איך שאתה רוצה. בחייך, גודס, חיפה שווה יותר מזה. השחקנים בתחילת המשחק עוד טריים ומפוצצי אנרגיות, לא חבל להכניס את מזרחי לזון? הבחור לא קלע 3 שלשות ברבע כל הקריירה. ואף על פי כן, נפרגן לו. מגיע לו.

מכאן אנחנו עוברים לאשכנזי. שחקן בזון כמו מזרחי עם בעיית עבירות. מה הטעם בלהוציא אותו החוצה? מישהו מבטיח לך שהוא יחזור עוד 15 דקות לאותה מידת התחממות? בספק אני. ולמרות שהחילוף עבד וגור פורת בעצמו גם נכנס לסוג של טירוף מחוץ לקשת, מה הסיכויים הריאליים שזה יקרה? הרבה מזל למר אשכנזי.

מספר פעולות טובות של ירושלים החזירו אותם למשחק, אבל אז דבון ג'פרסון נתן את הדקות שלו. ווטסון עם עבירות, פרנסיס כבד מדי, סניד עוד שנייה מתפרק. פאוול הוא האיש המושלם למשימה. ואני שואל איפה הוא היה במשחק הזה? מגיע לו יותר קרדיט, לבחור, לא נכחיש זאת.

הטעויות המביכות חוזרות לירוק כאשר לא ברור מי לוקח את הכדור האחרון במאני טיים. אם תשאלו אותי זה אמור להיות דיקסון, אבל יותר חשוב ממי זה, צריך להיות שכל שאר השחקנים ידעו מי זה. בכל קבוצה בריאה שרוצה להגיע להישגים צריך לדעת למי הולכים כשהמשחק מגיע למאני-טיים. בחיפה זה לא קורה. הפועל היו נאיביים ולא לקחו את הצ'אנס. אני שונא להיות החכמולוג שמצביע על טעויות בדיעבד, אבל הפעם היה קשה להתאפק.

מה שהכי הרתיח אותי הוא רמת המוכנות שהפועל ירושלים הגיעה למשחק. כמה אירוני זה שמה שהכי פגע בגודס וחניכיו זו העובדה שהם סיימו את הסדרה עם נהריה בסוויפ חלק. שחקנים עם התכווצויות תוך כדי משחק מתאים אולי לליגה ב', לא לקבוצה שמתיימרת להיות תחליף למכבי תל אביב, עם כל זה שאני מאוד אוהב את הפועל והייתי רוצה לראות אותם זוכים העונה, זו פשוט בדיחה מה שהלך שם, וזו פאשלה של צוות המאמנים.

ברכות,

אבישי

נותיר את הניתוח האישי שלך לדברים כפי שהוא, נעניק לו במה נאותה, לא נפגע באף במלה ולו כזית מפאת כבודו, רצינותו והשקעתו של הכותב. עם זאת, מאחר שבפיסקה השלישית טען הנתין אבישי - "אני מופתע, ואף מופתע אני, שכדורסלע-האתר לא דן כמעט בכלל בסוגיית המאמנים של הקבוצות" – אאלץ לעצור את המהדורה באיבה.

יותר מדי מופתעים ומתפלאים יש כאן היום, וזה זמן לעצור ולעשות חושבים. אולי משהו בשיטה הנשיאותית לא עובד כמו שצריך, ויש לשנותו בדחיפות?

אחשוב על זה. ואם נחיה גם נראה.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.