שלומות,

אם הייתי יכול לשאול את סמי בכר בעצמי הייתי שואל: במשחק גמר הפיינל פור שארפ כידרר, איבד את שיווי המשקל ויצא לחוץ (בלי לגעת בכדור), כשהכדור נשאר במגרש. הוא חזר לדרוך בתוך המגרש ואז שוב כדרר. האם זה מותר? הרי הוא דרך במגרש לפני שנגע שוב בכדור. עפר שלח אמר שזו טעות של השופטים, אבל אני לא בטוח שהוא צודק.

תודה,

דודי

כהרגלי בקודש ובחול העברתי את פנייתך אל ראש אגף שיפוט בכדורסלע-האתר, סר ש. הרמלין, וזו תשובתו:

מדובר בפעולה חוקית וכשרה בהחלט. החוקה קובעת במפורש, כי שחקן הנוגע בכדור ומיד לאחר מכן יוצא מחוץ לקווי המגרש שלא בכוונה (במקרה של שארפ, כפי שציינת בעצמך - עקב איבוד שיווי משקל) - מותר לשוב ולגעת בכדור גם אם אף שחקן אחר לא עשה זאת בינתיים. זאת, בתנאי שלפני הנגיעה בכדור הוא יימצא בשתי רגליו בתוך המגרש, כפי שאכן עשה החבר שארפ.

לו היה השחקן יוצא מתחומי המגרש על מנת להשיג יתרון, למשל כדי לעקוף את המגן, מדובר היה בהפרה, אולם במקרה זה - צדקו השופטים.

אני בספק אם נקודה ספציפית זו מוזכרת רשמית בחוקה הכתובה, אבל לפחות בתקופתי כשופט פעיל - ואין לי סיבה לחשוב שדברים השתנו מאז - היתה הנחיה ברורה בנושא: אין לצאת בכוונה מתחומי המגרש על מנת להשיג יתרון על המגן. כל פעולה שכזו תעביר אוטומטית את הכדור לקבוצה השנייה.

אגב, אם זכרוני אינו מטעני, היה אפילו שלב בו יכול היה השופט במקרה שכזה לפסוק עבירה טכנית נגד
השחקן שיצא החוצה בכוונה, שכן מדובר בהתנהגות בלתי ספורטיבית (ממש כמו זיוף עבירת תוקף, המאוד פופולרי היום), אבל לא ידוע לי על איזשהו שופט שאכן מימש אי פעם את זכותו זו.

ערן שלום,

לאחר המשחק הביזיוני בגמר, עם כמות העבירות הבלתי הגיונית, נזכרתי בפרט מידע מעניין שספק אמת הוא וספק דמיון. אני זוכר, כי בגמר הגביע 89/90 גליל עליון שיחקה משחק שלם ללא חילוף אחד, משמע 5 שחקנים מתחילתו ועד סופו. האם אני זוכר נכון, או שמא גילי המוקדם בשנים אלה גרם לי לדמיין דברים שלא היו.

מחכה לתשובתך ובתודה מראש,

יונתן

אישית, אני כבר בקושי זוכר מה אכלתי שלשום, אבל הנתין המכובד אורי מעדכן: 1990, מכבי ת"א מנצחת את גליל עליון 90-92. למכבי: קווין מגי 34 נקודות ו-11 ריבאונדים במשחק האחרון בקריירה במכבי, מוטי דניאל 21, קן בארלו 10, דורון ג'מצ'י 10, לבאן מרסר 10 ועוד כהנה וכשמה. לגליל עליון: אנדרו קנדי 40, ברד ליף 19, וויין קמבל 14, סטיב מאלוביק 10, דייויד בלאט 7. רק חמישה גליליים בגמר של 1990, צודק.

שלום,

קראתי באיזה מקום שאולי כדאי לאחד את מכבי חיפה היט (ג'ף רוזן) ומכבי חיפה ביפ (יעקב שחר) למועדון אחד שיוכל להצליח. לא יודע אם זה יקרה אבל נדמה לי, על אף שאינני, שאפשר לקחת את ברוקס סיילס (כדורסל) ואת יניב קטן (ביפ!) ולאחד אותם לכדי גוף אחד. הם כל כך דומים! ואם נחיה גם נראה מה יצא מכל העסק.

יום נעים,

דוד

שלומות ונצורות לך דוד,

שמתי לב עוד מפניות עבר שלך שאתה אוהב את הקטנות האלה, ואת הקטנות האלה אתה מאוד אוהב. ברם אולם ואף על פי כן, עוד הצלחתי לסבול את שמו של שחקן הביפ רשום שחור על גבי לבן בכדורסלע-האתר, אבל ממש לפרסם צילום שלו כאן? חלילה וחסה היה אומר על זה שרגא השמן לו היה נשאל.

שלומות,

ברור שהשופטים הפחדנים נתנו למכבי את האליפות בידיים כששרקו לכל נגיעה והרסו לחיפה את הניסיון להכתיב את קצב המשחק שלה, אבל למרות הקיפוח מצדם (לדעתי צריך להביא שופטים מחו"ל, כבר נמאס לי לראות את הפרצוף השחצני של בכר כל שנה) האשמה היא לא מעט על אבי אשכנזי.

אם הוא היה מכניס לעניינים את בן סטרונג, שיין גאדסון ובי ג'יי מקי, היו לחיפה עוד שחקני רוטציה מנוסים שישלימו את הדקות שבהן פרקינס, סיילס וג'פרסון הסתבכו בעבירות. קשה לרוץ לאליפות עם 7 שחקנים וזה ההבדל הגדול בין חולוניה לבין חיפה של השנה.

היה גמר מאוד מאכזב מבחינת הישראלים של חיפה. ציפיתי מהם ליותר, בטח מקוז'י, שחלם להניף צלחת ולא הגיע גם לגמר. גם לפורת ובן דוד היה משחק עלוב וככה אי אפשר לנצח את מכבי, שניצלה את היתרונות שלה, ארויו ופישר, שבליגה שלנו הם בלתי עצירים.

ואי אפשר בלי מילה על חיית המשחק דורון פרקינס. אולי חוץ מפי. ג'יי טאקר, בחיים לא ראיתי חיית משחק כמוהו שלא מפסיק לרוץ לקפוץ ולהשתולל. חתיכת שחקן. לסיום, אני מקווה שבשנה הבאה תיבנה בירושלים קבוצה יותר ווינרית, כי כישרון לא היה חסר גם העונה. ושלעוד קבוצות טובות כמו גליל, חולון ובני השרון, יהיה הכסף ותהיה ליגה מעניינת יותר מהשנה.

אורי

ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שסיכמנו באחד האייטמונים הקודמים שטוב היה עושה החבר אשכנזי לו היה מכניס לעניינים את בי ג'יי מקי בשבועות שלפני הפיינל פור וכמובן שגם באירוע עצמו. נסכים בהחלט גם עם שארית מילותיך, כולל המלים החמות לדורון פרקינס (באופן מסוייג, ראה אותו אייטמון מופתי מה-20 במאי), וכולל הפניית בקשה רשמית אל אנשי הפועל ירושלים להיות קצת יותר נשכניים ברגעי האמת.

נשיא יקר שלום,

לאחר משחק הגמר שאיך נקרא לו - עבירה על כל פוזשן? ניסיון בדיקת השימוש במשרוקיות? ניסיון של השופטים בשביל הדאחקה להדליק את כל נורות העבירות בלוח האלקטרוני? - ראיתי את המחצית השנייה של המשחק בין דנבר ללוס אנג'לס. שם, סוף סוף, זכיתי לראות משחק זורם. לא על כל תפיסת עמדה נשרקת עבירה ואיזה אגרסיביות היתה שם. הלוואי שהשופטים בארצנו יראו יפנימו וייבצעו.

אריאל

הלוואי ומענן תרד עלינו קשת. הלוואי שלעולם הזה יש תקנה. הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת. והלאה והלאה.

שלום,

הנה דבר אחד מעניין, שכל הפרשנים לא שמו לב אליו! סמי בכר היה שותף גם למשחק השיא בהיסטוריה של היורוליג מבחינת כמות העבירות וזריקות העונשין. הנה זה כאן.

פליקס

נאה ביותר, נאה ביותר. אכן סקופון ויפה שעלית עליו. תודה.

רוב שלומות,

רבות נכתב ונאמר, גם בכדורסלע-האתר, על הפיינל פור בכדורסל והאם שיטה זו הינה מוצדקת, או שמא אינה מוצדקת היא השיטה. איני רוצה שוב לעורר את הוויכוח מחדש, כי אם להציע לפיינל פור שם חדש, אשר יעיד כמובן על דעתי בנושא.

מה דעתך על "פיינל בור"?

כמובן זהו הבור אותו כורים, ובו רוצים ללכוד את הקבוצה של המדינה (ואכן נפלה בבור בשנה שעברה). לכן, אמרו מעתה: ""בגמר הפיינל בור יתמודדו העונה הפועל X, ומכבי Y".

ובא לציון גואל,

בהצדעה לימין,

הנתין ש. קורנבלום

פיינל בור זה נאה. כלומר, אולי קצת פשוט, אולי אפילו קצת ילדותי ובנאלי, אבל אתה יודע מה - בהחלט נאה.

שלום,

כשקוראים את הכתבות הכיפיות שלך, קשה שלא לשים לב שאתה מהזן של אוהדים שהיו מעדיפים את המשדר מוגש עם מינימום התלהבות בלתי נחוצה של השדר. לא שזה רע, וכנראה בגלל זה הסתייגת מהצעקה של רסקין על "ששון רוצח את חיפה".

אבל מהצד השני יש ציבור גדול של אוהדים שממש אוהב את השידור שלהם עם שדר שחי את המשחק - גם אם זה אומר שהוא צורח משפטים בלהט הרגע. וכאשר ששון קלע את השלשה המי-יודע-כמה שלו מתחילת הרבע, המחשבה היחידה שרצה אצלי ואצל הרבה אוהדי כדורסל היתה "וואלה, שרון ששון הזה גומר את חיפה" (וגם ששוווווון - ושמחה עם זכויות היוצרים שלך), וזה בדיוק מה שרסקין צרח, וזו גם הסיבה שכל-כך נהניתי לשמוע את זה. כאילו עוד חבר הצטרף לחבר'ה בסלון וצועק את מה שכולנו חושבים.

לכן, אני תמיד את אעדיף את רסקין, הורסקי ("אין דברים כאלה") ואיינשטיין ("אני לא מאאאמין. מאיר תירגע"), על שאר השדרים שנותנים תחושה של סטריליות מוזרה (בשבילי, כן? בשביל אחרים זה יכול להיות מעולה).

הרי אתה רואה שחקנים שואגים בלהט הרגע, וכאוהד אתה מתחבר הרבה יותר ברגעים האלה. ובעיני זה היה יכול להיות ממש מוזר לראות את טולברט צורח אחרי שלשת הניצחון שלו, ולשמוע שדר מדווח את זה מבלי שהוא קורע את מיתרי הקול. לדעתי גם אין פה עניין של מקצועיות, אלא פשוט גישות שונות של איך להגיש את המוצר הזה שנקרא אירוע ספורט.

ונסיים בקצת התחנפות לסיום: תענוג לקרוא אותך, וכיף גדול לשוטט באתר הזה.

יאיר

הרשה לי להעמיד דברים על דיוקם. יצאתי נגד תוכן הקריאה של רסקין ולא נגד הטונים שלו. אודה ולא אבוש ואף אבוש ואודה גם יחד, שאני יכול לחיות היטב גם בלי הטונים המתלהמים והמלים המתעוותות של שדר כזה או אחר, אבל לא על זה דיברתי אלא על השימוש במלה רוצח.

אני חושב שזו חצייה של גבול שהולך ונעשה דק יותר ויותר עם השנים לצערי, ו"רוצח" זו כבר הגזמה פראית. ישנו גם "שוחט" – עוד מלה שהשתרשה בספורט משום מה ועושה לי רע רק מלשמוע אותה בהקשרים של משחק כדורסל, נניח.

מכאן ועד לשימוש בשפת אוהדים מוחלטת המרחק קצר. ובעיניי, זה לא יאה ולא נאה ואף מהווה בושה, חרפה וכלימה. אתה רוצה לומר ששון מחסל או גומר את חיפה, נו, נחיה עם זה איכשהו. לא צריך רוצח ולא צריך שוחט ולא מלים אחרות שעולות על דעתי כרגע משל הייתי אחרון האספסוף, אבל אין להן כל סיכוי להופיע כאן.

תודה על הפרגונים.

שלומות,

במהדורה האחרונה התייחס הנשיא לקריאות של ניב רסקין. ואומנם זכורני שכבר התייחסת לזה בעבר, אבל כמה מעיק ה-"גם זה לא נכנס" שלו, כמה?

ישראל

האמת היא, שה-"גם זה לא נכנס" מרגיז בהרבה מ"זה נכנס". יש משהו מאוד תובעני ב"גם זה לא וכו'", עם דגש על "זה", שמשדר קוצר רוח נרבוזי במיוחד ומשרה אווירה לא נעימה על השידור כולו. לפעמים בא לי לשלוח את רסקין פנימה ולתת לו לזרוק קצת לסל. אולי אם ירביץ 0 מ-6 תחת ידיו המושטות של איזה שון ג'יימס יבין, שאפשר לתת קצת יותר ספייס וקרדיט לשחקנים ולא יקרה אסון.

אפשר לחשוב שכל זריקה שנייה במשחק צריכה להיכנס לסל. ישנם שחקנים וקבוצות שמסיימים משחקים בפחות מ-50 אחוז מהשדה, מה לעשות, וכאשר מתחילים עם "גם זה לא וגו'" כבר בזריקה השנייה של הבן אדם, או השנייה של הקבוצה בהתקפה, או במחצית הראשונה – נגמר מאוד האוויר הזה שקרוי סבלנות וקרדיט של צופה לשדר.

חוץ מזה והנטייה הקלה להתלהמות, רסקין בסדר גמור בעיניי. אין לי שום בעיה איתו. באמת. על אותו משקל בואו ונזכיר שוב את הנטייה של מורן ברק להדגיש סנסציות כביכול. "הפועל חולון סגרה עכשיו בארבע דקות ריצה של ש-ת-י-י-ם ע-ש-ר-ה - ש-ת-י-י-ם!", היא נוהגת לומר, עם דגש כפול ומוכפל על כל אות ואות.

ושוב, ריצות של 2:12 במשחק כדורסל קורות כל הזמן. לפעמים הן באות ברבע ראשון, לפעמים בשלישי, לפעמים אחת לשני משחקים. בעיניי, אין שום צורך בהטעמות האלה משל היינו ילדים בכתה ב' שזקוקים למישהו שיאיר את עינינו בטריקים מיותרים להדגשת נפלאות המשחק.

שלומות,

מחכה בקוצר רוח לדיון המעמיק העתידי בקריאה "זה נכנס", ומציע שמעתה תיכתב כשם שנשמעת מפיו של רסקין, ללא רווחים: "זהנכנס!".

אמנון

אכן כי כן, כתבתי והודעתי והכנתי את האומה לדיון מלומד כזה באחד האייטמונים האחרונים, אבל עזוב – התייחסתי לעניין השדרים בהרחבה יחסית בפסקאות האחרונות ולא כל כך בא לי להמשיך עם זה. סלח ומחל.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.