שלומות,

הפיינל פור עבר חלף לו והמלפפונים כבר הנצו. תהיתי ביני לביני מה למדנו? טובה או רעה השיטה שהגה האיש והג'ל, או שמא יש לומר ייבא. וגם: האם הגרשוני הפעיל את קסמיו, או שפשוט פערי הרמות בתקציב עשו את שלהם?

בתוך כל האירוע נצרב בזיכרוני רגע מכונן אחד, שכנראה הוא זה שהבדיל בין מכבי חיפה קרובה מאוד, לסתם קבוצה שנתנה פייט נאה כרפאל ברבע הראשון, ועד מחצית הרבע השני. אני מדבר על רגע כניסתו של דריק שארפ למשחק.

הירוקים מוליכים 20-32 ומכבי מבולבלת עד בלי די ועד אין קץ. חיפה מראה לחימה, נחישות והקרבה עילאית. ברגע זה ממש שארפ, שאך נכנס, נאבק על כדור, תופס ועוזב ומבין שאסור לו לגעת בכדור בצורה חוקית אחרת תישרק לחובתו צעדים, או בלשון השכונה הקפצה כפולה.

אך דריק, ברוב חוכמתו וניסיונו המכביסטי רב השנים, לוקח את הכדור וממשיך כאילו כלום. שחקני חיפה בהלם, מביטים על השופטים ולא יודעים מה לעשות, אשכנזי רותח מזעם אך במקום לעשות מעשה אוברדוביץ' ולקבל טכנית שתראה לשחקנים שהוא נלחם ממש כמוהם ויעורר אותם, הוא מעדיף להתאפק ולתת למשחק לזרום. או ליתר דיוק, לברוח לחיפה. מכאן מכבי רצה ל-20-5 וחיפה לא חזרה יותר למשחק.

אז יכול להיות שבחוגים מסוימים נבחר אשכנזי למאמן העונה. אך חשבתי ועודני חושב שאין הוא ראוי לכך. אולי בעתיד, כשהוא יפעל כאחד השועלים המנוסים וטעות מסוג זה לא תחזור, הוא יהיה ראוי להיות מאמן העונה שלי.

בוקר צח, ערב זך וצהריים נינוחים במיוחד לכל נתיני הנשיאות והעם היושב בציון.

יוסי

נקודה נאה כרפאל העלית כאן, נתקשה להכחיש זאת. ברם אולם דבריך נאמרים בדיעבד - כמו של רובנו – ואשכנזי הוכתר למאמן העונה לפני המשחק הזה ולא אחריו. אז בוא לא נשלול ממנו את מה שקיבל. מצד שני, מסכים איתך לגמרי, אבל גם ההסכמה הזו היא בדיעבד. לא חשבתי על הדברים בזמן אמת, אבל יכול להיות, מי יודע, שאם אשכנזי היה שובר את הכלים בנקודה שאתה מדבר עליה דברים היו מתפתחים אחרת.

כך או אחרת, אחרת או כך, זה נשמע לי עדיין קצת לא הוגן לזרוק עליו דבר כזה. האיש הוביל ב-12 הפרש והכל נראה חלק וטוב על פי תסריט שרק מעטים העריכו שיקרה. ספק אם צפה את הנסיגה המיידית והמוחלטת בעקבות הכניסה של שארפ.

לבוא עכשיו ולפוצץ הכל עם עבירה טכנית, שיכולה אולי לשבת על המצפון שלו עד סוף הקריירה? נשמע לי כמו חוכמה בדיעבד, או לפחות כמו משהו – וכאן אני מסכים איתך - שאבי אשכנזי עדיין לא בשל אליו. שמע, לא כולם אוברדוביץ'.

שלום כבודו,

ראיתי את משחקי הפיינל פור לא מכבר והערה בפי. שמתי לב שפעמים רבות (מדי) שחקנים מתחילים פעולה, שדי ברור שגם הם לא חושבים שמשהו טוב ייצא ממנה, ואסביר (בלי להזכיר שמות).

שחקן (נחמד כשלעצמו), חסר יד שמאל לחלוטין, מזהה דרך פנויה מעט, נכנס מצד שמאל, ומשם מנסה לעשות משהו שעם הרבה רצון טוב ניתן לכנות יידוי כדור לכיוון הכללי של הסל. או שחקן חסר קליעה ממרחק של יותר ממטר ועשרה, עושה תנועות נמרצות מול השומר כדי להגיע לזריקה עצובה שברור שגם הוא לא מאמין שתיכנס.

שאלתי - מדוע? האם שחקן מרגיש שאחת לכמה התקפות עליו להיות מעורב באופן כלשהו בהתקפה ויהי מה? הרי שחקנים מודעים ליכולותיהם (בדרך כלל), אז אם אינך קטש (ורובכם לא) אין טעם בכניסות יפהפיות משמאל שנגמרות במבוכה לא קטנה, ואם אינך וויצ'יץ' אין טעם בסיבוב לימין וזריקה בחצי נפילה.

ודבר נוסף - שמעתי ראיון עם פיני גרשון שכלל מספר הערות לא מחמיאות על שחקנים שלא יהיו במכבי בשנה הבאה. אומנם לגבי השחקנים שדובר בהם הוא צדק בכל מילה, אולם זכורות לי אמירות רבות שלו על שחקנים לשעבר (על דורון שפר, כמה דקות אחרי שזה פרש ממכבי בפעם הראשונה, על דאלאס קומג'יס, על שאראס כשאימן באולימפיאקוס ועוד ועוד).

מה זה גורם לשחקנים הנוכחיים שלו לחשוב, יש לי דווקא מחשבות בכיוון, אבל לדעתי (שמן הסתם לא ממש מזיזה לפיני) היא שזו דרך התנהלות שלא ממש מכבדת אותו.

יום טוב

יאיר מ.

שאלה נאה היא זו. אני מניח שגם בול עץ חולם בלילה שהוא פינוקיו, יו נואו. לך תדע מה מנחה שחקנים: יש כאלה שבאמת מאמינים שהם מסוגלים גם כשהם לא כל כך; יש כאלה שצריכים להראות נוכחות התקפית, כמו שאמרת, כדי לא להגיע למצב שהקבוצה משחקת ארבעה נגד חמישה בהתקפה; ויש כאלה שכביכול לא ממש נחשבים כשחקני התקפה שמסוגלים למשהו, ובכל זאת מצליחים (אורי קוקיה, למשל, או שחר כהן שעושה דברים יפים לפעמים ובכל פעם מחדש זה נראה כמו חצי נס).

חוץ מזה, אי אפשר לפעול על פי שבלונות ידועות מראש. גם אותם שחקנים שאומרים עליהם שהם לא עושים מה שהם לא יודעים לעשות, נוטים "לחטוא" מפעם לפעם ולנסות את כוחם. הרי אף אחד כאן לא רובוט, כן?

ולגבי גרשון - זה נכון שפינייה (כינוי המקובל אצל דורשי שלומו של רבי פנחס הגרשוני) נוטה להתלבש מפעם לפעם על שחקניו בעבר. לזכותו, אם יש בזה זכות כלשהי, הוא עושה זאת לא פעם גם לגבי שחקניו בהווה. לא שאני מוצא בזה איזשהו חן, ובכל זאת. לפחות יש כאן קו אחיד והוא לא מקפח אף אחד. ציניות, נו, ציניות, אל תיקח כל מלה ברצינות (לא שלו, ובמקרה הזה גם לא שלי).

שלום לכבודו שוב,

הערה בפי לגבי שידור משחק הגמר בין מכבי ת"א למכבי חיפה. המשחק היה סביר, השיפוט מחפיר והייתי רוצה להתייחס לסוגיית הפרשנות. הפרשן היה עפר שלח, שעל ידיעותיו הרבות והבנתו העמוקה בכדורסל אין צורך לספר (ללא שמץ של ציניות, בכל הרצינות, האיש ממש ויקיפדיה מהלכת לכדורסל).

אבל:

1. האוזן של הצופה הממוצע צריכה גם הפוגה מידי פעם, לא כל מסירה צריכה להיות מלווה בהגיגים מלומדים.

2. לא לכל דבר יש הסבר מלומד - אם שחקן מחטיא צעד וחצי אז ייתכן שהסיבה לכך היא שלא שותף במחזור השלישי מספיק, או כי בהתקפה לפני כן לא מסרו לו והוא יצא מריכוז, אבל ייתכן גם שפשוט החטיא (קורה לפעמים, לא?).

3. האם יש תקשורת אונליין ממוחותיהם של המאמנים לעמדת השידור? כל חילוף מייד מוסבר ("פיני מוציא אותו כי הוא רוצה...", "פיני מעדיף מהירות על פני ריבאונד עכשיו"). אני מאוד לא אוהב את פרשנות המחשבות הכל כך נחרצת הזו. יכול הפרשן לומר שהוא סבור כי זה חילוף טוב כי כך וכך, אבל שישאיר במטותא את מה המאמן חושב למסיבת העיתונאים שלאחר המשחק.

תודה ויום טוב,

יאיר מ.

נראה כאילו חזרת על דברים שכתבתי כבר מזמן. ולא, אני לא חושד בך בעניין, חלילה וחסה, אבל אלה באמת מלים שכבר יצא לי לכתוב כאן לא פעם.

אחת התכונות הדומיננטיות של שלח בזמן שידור וכתיבה היא הפסקנות. רוב הזמן לא תמצא אצלו מלים כמו אולי, כנראה, יכול להיות. לעומת זאת, תמצא מלים וביטויים כמו "מוישל'ה ויינקרנץ חושב עכשיו", "הגדול ביותר אי-פעם" וכדומה. כשאתה שומע דברים כאלה מפיו, ובהנחה שאתה חושב עליו מה שכתבת שאתה חושב (ויקיפדיה מהלכת) השורה התחתונה היא ששלח הוא בר סמכא שצודק בכל. פשוט כי ככה: אם הוא ידען כל כך גדול, אז כנראה שכל מלה שהוא אומר נכונה, וכנראה שההוא והזה הם באמת הכי גדולים אי-פעם (לא בערך, לא אולי, אלא הכי גדולים א-י פ-ע-ם וללא ספקות בכלל). וכנראה, בעצם לא כנראה, בטוח שזה בדיוק מה שויינקרנץ חושב עכשיו.

בהחלט מחזיק ממנו, אבל בו-זמנית גם מצטרף לדבריך. יש דברים שאפשר להשאיר אותם כמו שהם, במיוחד מחשבות של מאמנים, נניח, או לפחות את הדרך בה מציגים אותן: לא "ויינקרנץ חושב", אלא אתה סבור שהוא חושב. אבל עזוב, לא נשנה עכשיו סדרי עולם. ככה שלח נוהג ועובד כבר עשור וחצי. לא נשנה אותו ואולי עדיף ליהנות מהצדדים הטובים שבפרשנות שלו.

ולגבי כמות המלל? על הדברת הבלתי נגמרת של השדרים והפרשנים כאן אנחנו קובלים כל העת. וכן, גם שלח בתוכם. הוא פשוט מדבר המון וכסוג של אורים ותומים בתחומו הולכים אחריו השדרים והפרשנים האחרים. זה טבעי לגמרי ואפשר להבין את הנהירה. להגיד שזה טוב ונעים לאוזן? לא, ממש לא להגיד.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.