שלומות,

כבר כמה שבועות שהמייל הקצרצר הזה יושב לי על קצה האצבעות, אבל נמנעתי מלשלוח אותו כדי לא לבזוק מלח על פצעים בתהליכי הגלדה. אבל אם הנשיא קילף אותם? כנראה שעכשיו הזמן.

במעט ההזדמנויות שראיתי את ג'ייסון וויליאמס משחק בנהריה (יו-נואו, קפיצות לגעתון במסגרת שידור האינטרנט של "ערב הכדורסל של ישראל"), הוא עשה עלי רושם של אחלה שחקן: אין לו די שכל לחשוב מה הוא יכול או לא יכול לעשות - פשוט עושה את מה שהוא יודע, ולא עושה את מה שלא. הוא יודע לא מעט, ועושה את זה באופן אינסטינקטיבי ובלי לחשוב הרבה. חזק, אתלטי, ממוקד במשימה, יודע לשמור, לוקח את הריבאונד שצריך, יודע לקלוע כשצריך, ואולי התכונה שהביאה לו את חיי הנצח החביבים: לא קולע כשלא צריך.

הכל מתחיל ונגמר בראש, וכשהראש פשוט - החיים כולם פשוטים כל-כך. אחלה שחקן לדרג שני-שלישי. האם חוקי כדורסלע-האתר ונשיאות הסיפרה מקנים חביבות לבעלי מתאם ראש-ביצועים גבוה? האם מתאם זה חשוב יותר מביצועי השחקן על הפרקט (ע"ע פרקינס)? לא אוכל להכחיש, אך לא אתמהה על כך כלל ועיקר.

בעניין זה אוכל להוסיף רק שם אחד: בריאן טולברט. לאיש אמנם עלה מעט השתן לראש בשלהי משחק 5 בסדרה מול הגליל, אבל בפעמים קודמות הוא הביא כמה ניצחונות לקבוצתו בשל אותו המתאם. כולל אחד בגמר הגביע. מצפה לראות אם יש חביב ממנו.

מייקי

הוווווו מייקי היקר, מהדורת שאלותשובות בלי תרומה משלך אינה אותה מהדורה, זאת עליך לדעת.

לא אפרט בדיוק כיצד אנו בנשיאות בוחרים חביב סיפרה. מדובר בהליך ארוך ורב שנים שעם הזמן תפס טוויסטים שונים ומשונים. מעבר לזה, מדובר בסוד צבאי כמעט. לא נוכל לשתף בו את העם והנתינים, עם מלוא הרצון הטוב, ההערכה והכבוד אשר אנו חולקים להם. אומר רק זאת: לסיפרה חוקים משלה. אני מניח שתאלץ להסתפק בכך.

ברם אולם ואף על פי כן, יש לציין ולהדגיש כי החבר בריאן טולברט עליו המלצת מופיע ברשימת הארבע האחרונים שעלו לפיינל פור של 'חביב נולד' אשר יתקיים השבוע. לצדו, בוא רק נזכיר בהזדמנות זו, יתמודדו גם לואיס פלורס, רון לואיס ובריאן רנדל. בחירה תיעשה, נימוקים יובאו ואם נחיה גם נראה.

שלומות,

ריישית כל, יש לי שאלה: מי זה קוסטאס פלבראקיס, שמוזכר בספר "עבירה במתכוון" (עמוד 123) כאחד הנציגים איפשהו בעולם? מעולם לא שמעתי עליו, ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאתה לא כתבת עליו. אתמהה ממושכות ונואשות.

שנית, החלטתי להחליף את פילזן-שלנו, בקבוצה חזקה, עשירה, בעלת מסורת ותארים. עד לאחרונה הייתי סוג של אוהד בשלט רחוק-מאוד ומעכשיו אני אפילו לא זה. עברתי כמובן לאלופת אירופה, מחזיקת הגביע היווני ובקרוב מאוד גם אלופת יוון.

למה, אתה שואל? כי פילזן היא קבוצת יורוליג בינונית שלא נראה שיפור ניכר באופק ברמתה, ואפילו בליגה הטורקית היא לא מפחידה כל-כך. בנוסף, היא כבר לא קבוצה "אירופאית" כפי שהיתה בעבר עם שחקנים תוצרת בית מחוזקים ביוגוסלבים למיניהם כמו פטאר הזאב. יש בה יותר מדי אמריקאים לטעמי (כמובן שגם במכבי, קבוצתי משכבר הימים), בניגוד לפאו, קבוצה רב-לאומית אירופאית, עם שני אמריקאים בלבד ועם המאמן מספר אחת באירופה.

בימים אלה ממש אני מוצא את עצמי, לראשונה בחיי, עוקב בעניין אחרי סדרות פלייאוף בליגה זרה ואני נהנה מכל רגע (נו בטח, אנחנו מכסחים לכולם ת'צורה).

ונסיים בהיידה פאו-שלנו! היידה! היידה! היידה!

דביר

פלבראקיס היה נציג הסיפרה ביוון לזמן קצר מאוד, עד שעזב אותנו והפך להיות מאמן כדורסל ידוע יחסית ואפילו, נדמה לי, על אף שאינני, אימן את נבחרת שבדיה. האמנם? לא נכחיש זאת, אף לא נאשר. הסתמכנו עליו אולי פעם-פעמיים בתחילת דרכנו כמוסד רם דרג ומעלה, אבל מהר מאוד הוא הוחלף בקונסטנטינוס טטאקיס.

ובאשר להחלפת הקבוצות המפוארת שביצעת מבחינת אהדתך, כואב הלב לשמוע את זה, אני מודה, שהרי אפס פילזן-שלנו היא בלבנו לעד ולתמיד. מצד שני, לא אוכל לגנות אותך קבל עם, עדה ונתינים, שהרי אני עצמי, אף שנושא בתפקידים חשובים, הודעתי בפומבי על החלפת נאמנות בין קבוצות בעבר (באיטליה, למשל). ובמשפט: כל מה שנותר לי הוא לחרוק שיניים, להצטער על המהלך שביצעת ולא לומר דבר.

ערן היי,

בתור מי שמקדש את השפה (לפי הבנתי) ואף כינה את רמי ויץ "רם וייץ" על כך שהתעלל בשמה של בני השרון, אבקש הסבר:

מדוע שדרנים, פרשנים, שחקנים, אוהדים ומאמנים, כולם כאחד, מדברים על "לנצח את המשחק" ולא "לנצח במשחק"? הרי הם לא מנצחים את המשחק, הם מנצחים את הקבוצה היריבה במשחק.

מדוע האמירה השגויה לשונית הזו השתלטה על העולם הספורטיבי?

אשמח להסבר.

עודד

אני מרגיש קצת כמו אליעזר בן יהודה עם ה"מקדש את השפה" שלך. אין לי הסבר ממשי ואני חושב שזה קשור לאו דווקא לספורט או לכדורסל אלא לדיבור כללי בעם. ככה מדברים היום, יו נואו. ספק רב אם אפשר לעכב את הלך הרוח הזה. נשמע ונראה לי קצת אבוד כל העסק. והאמת היא, שכבר לא אומרים אפילו "לנצח את המשחק" אלא "באנו לנצח ת'משחק". הליך טבעי של השפה כנראה, יו נואו. חבל, אבל זה המצב פה. ופה – זה בדיוק המצב.

שלומות,

טוקבקיסטים בעולם יש למכביר, וכולנו נהגי פורמולה 1 מהמושב האחורי. "התייחסויות", "פרשנויות", "אזכורים" וכיו"ב אפשר למצוא תחת כל שרת רענן, ועל כל פיסת נייר בעיתונים השונים.

אבל היכן נוכל לקרוא על "נקניקולה", על "המעלית" ועל "המנוול" (גדול הכינויים אי פעם לעניות דעתי הלא קובעת)? איפה נוכל להתעדכן בסטטיסטיקה של ביינום במספר ההחלקות לפרקט ברבע (ראית איזה פייט נתן לו השנה פרקינס בגמר?)? איפה יימצא אייטם מלומד כל כך, שדן בחיבה או בשטנה הבלתי מוסברת לשחקן, שכל כך מתחברת לתחושות שיש לנו לכל שחקן ושחקן (ואכן פרקינס אינו חומר ל"חביב")? ואיפה יוכל יורש העצר להתהדר במחשבון שאותו יקשור (בע"ה) לענף המופלא?

אל ייקח הנשיא לליבו, ושלא ייתן לתמונות של רוני דואני להטריד את מוחו.

שי

הוווו שלומות לך. אתה כותב את הדברים בעקבות אותו אייטמון נרחב מאוד של שאלותשובות, כ-3 קילו אורכו, שטחו, עומקו ונפחו, ובו בחרתי לשבץ בצילומים מגוונים את הטקסט, יען כי נשבר כבר הזובון מאותן תמונות של כדורסלנים. אכן כי כן, כתבתי שם שאני מוטרד. הסיבה לא פורטה. אם הבנת מזה, חלילה וחס, שעד לרוני דואני הידרדרתי כדי לפייס את נפשי, אני מנצל שהולכתי שולל את העם. גם אין כל כוונה, לפחות כרגע, לסגור את שערי כדורסלע-האתר לצמיתות ולפצוח בתענית דיבור משל הייתי ד. שפר לפחות.

מוטרד הנשיא, זאת לא נכחיש. ואפשר שאשתף את העם, וכי מדוע לא בעצם. הסיבה פשוטה הינה: הלשכה הנשיאותית נמכרה ועד למועד פינוייה נותר כחודש ימים בלבד, כאשר כרגע אין תחליף. ניסיונות לאתר לשכה נשיאותית חלופית ומורחבת עלו בתוהו בשלב זה וכעת נראה כי אין מנוס אלא להפנות את המשפחה הנשיאותית כולה אל לשכה מושכרת. וכידוע, שכירות זה קצת בלאגן, יו נואו. בטח עבור מי שגר באותה לשכה במשך אחת עשרה שנים רצופות. אני מאמין שנתגבר. ונתגבר, אני מאמין.

כך או אחרת, אחרת או כך, רוב תודות ונצורות לך, שי, על המחמאות והדאגה הכנה.

שלום,

לגבי הלינק המשובח "זה א-ב של כדורסלע" – קח את ציון, הלוא הוא דיון תומאס. גם עשה משהו, גם ישראלי, וגם ימלא את האות צדי.

ובא לציון גואל.

יותם

דווקא רעיון נאה הינו, חבוב, ברם אולם בעיה וקוץ בה: בלינק המופתי אליו התכוונת העסק מתחיל קודם משם המשפחה, ככה שתומאס, ציון – הוא בעצם ערך שיופיע באות ת'. אני מניח שיום יבוא וגם האות החסרה ונטולת הערכים עדיין תאויש במהרה בימינו. צימרמן, ג'ק – למשל – נשמע לי טוב. פשוט עניין של זמן.

שלום לנשיא,

יודע אני שאינך משתייך לאיגוד השופטים ובכל זאת עלתה בי שאלה סטטיסטית שאיני בטוח בה - כששחקן זורק מקו העונשין והכדור מקפץ לו על הטבעת, לשחקן ההגנה מותר להוציא את הכדור ולמנוע את הנקודה. ומכאן לשאלה - האם מדובר בהחטאת עונשין? יען כי הייתה אפשרות שהכדור ייכנס.

אם שחקן ההגנה שהוציא את הכדור לא היה זה שקלט אותו לאחר הפעולה (ריבאונד), האם זאת פעולה שנרשמת בסטטיסטיקה? האם ניתן להיות יותר קטנוני בנושאים הללו?

האם קובי ייפגש עם לברון על קפה ומאפה בשבוע הבא, לצד צפייה מדוקדקת בגמר בין דנבר לאורלנדו??!!

איתי

ובכן כי כן, היה אומר על זה ד. דבורין לו היה נשאל, ניסיון הפגיעה שלך ב-NBA לא צלח הפעם, לא צלח. ובאשר לענייני הסטטל'ה: לדעתי, ולא שאני סטטיסטיקאי בשרות ליגת קזינו, אם שחקן הגנה מצליח להוציא את הכדור באופן חוקי, ברור שזו החטאה. אם השופט פוסל את המהלך ההגנתי, ברור שזו נקודת עונשין שנזקפת לזורק.

בעניין הריבאונד זה קצת יותר קשה, אבל אני חושב שהייתי מעניק ריבאונד לשחקן ההגנה שחילץ את הכדור, גם אם לא הוא זה שתפס אותו אלא מישהו אחר. ולהגיד לך שאלה הכללים שחלים על הסטטיסטיקאים במגרש? אני ממש לא יודע. חלקם נמנים עם קוראינו, נשמח עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ לשמוע מהי הנחת העבודה המקובלת במקרה כזה.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.