לא מעט דברים עומדים ברגעים אלה ברומו של עולם, אולם עוד לפני שנתפנה לכמה מהם - לא הצלחתי ביומיים האחרונים שלא להיתפס לידיעה, לפיה טל בורשטיין ביקש, אולי אפילו דרש ממכבי תל אביב משהו באזור ה-550 או 600 אלף דולר, על מנת שזו תוכל להמשיך וליהנות (?) משירותיו גם בעונה הבאה. הנה זה שוב, הפעם במלים: חמש מאות וחמישים עד שש מאות אלף דולר. לעונה אחת. לטל בורשטיין.

בהנחה שהעובדות נכונות, ולפי כל הידיעות המתפרסמות מצד שני הצדדים אין סיבה להניח שהן אינן כאלה - זה מדהים. פשוט מדהים. חיפשתי מלים טובות יותר להגדיר את העניין הזה - "מגוחך" ו"שערורייתי" היו מועמדות מובילות - אבל "מדהים" לוקח בגדול, ומכל בחינה שלא תרצו.

מעטים בלבד, אם בכלל, יחלקו על הקביעה כי טל בורשטיין הוא עדיין שחקן כדורסל טוב מאוד, וכי עדיין יש לו מקום של כבוד בין הישראלים הבכירים בשוק (הנה עוד מלה שאין מתאימה ממנה לתיאור מצבו של הענף). לאף אחד גם אין ספק, כי למרות הפציעות והייבוש המתמשך על הספסל של מכבי, בורשטיין עדיין יכול לתת ואף ייתן משחקים ומספרים ראויים ביותר, לפחות בזירה המקומית ויש לשער שמדי פעם אף מחוצה לה. אבל 600 אלף?

בשיחה שניהלתי לפני כחודשיים עם מאמן ישראלי בכיר מאוד, הוא טען שיש בארץ לא יותר משניים-שלושה יחידי סגולה שראויים להשתכר יותר מ-200 אלף דולר לעונה, עוד חמישה עד עשרה ששווים עד 100 או 120 אלף והשאר, לדבריו, צריכים להגיד תודה על כל דולר מעל 50 אלף שיקבלו מאגודתם. "העניין הוא, שכללי המשחק בארץ, כמו בכל מקום אחר, מונעים קודם כל ולפני הכל על ידי היצע וביקוש", אמר אותו מאמן, "ותחת המציאות שכופה החוק הרוסי, מרשים לעצמם שחקנים לבוא בדרישות גבוהות במאות אחוזים ממה שבמצב אחר לא היו מעזים אפילו לחלום עליו. אבל הבעיה היא לא השחקנים, שזכותם לדרוש מה שהם רוצים. הבעיה היא מי שמסכים לשלם להם סכומים, שגם תחת המצב הכלכלי העולמי הנוכחי עדיין נראים מופרזים, שלא לומר מופרכים".

שחקן ברמתו ובמעמדו של בורשטיין תמיד ייחשב, כאמור בצדק, בין הבכירים, ולכן מן הראוי שירוויח יותר מרוב האחרים. אבל עדיין - 600 אלף דולר לעונה? בורשטיין? היום? הלו? בסדר, אז ליאור אליהו יקבל הרבה יותר בטאו ויטוריה, או איפה שזה לא יהיה בסופו של דבר, סביר להניח שכך יהיה גם עם עמרי כספי, ועוד לא הזכרנו את יותם הלפרין, שנכון לרגע זה ימשיך ליהנות מנדיבות לבם של האחים אנגלופולוס (בלי ממש לתת תמורה ראויה, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי). אלא שבמקרים אלה מדובר בשחקנים ששיאם, לפחות על פי רוב המומחים, עדיין לפניהם, ולא במישהו שבאמת עם כל הצער שבדבר - לעולם לא ישוב להיות מי שהיה לפני ארבע או חמש שנים.

ברור שזכותו של בורשטיין לבקש מה שבא לו - בין אם כך באמת הוא מעריך את שוויו, ובין אם מדובר בנקודת פתיחה שתאפשר לו לרדת למספרים ריאליים יותר - אבל באותה מידה זכותי, וגם זכותן של הקבוצות בארץ, לחשוב שהוא לא ממש, ובעצם ממש לא מחובר למציאות. הנה, מכבי כבר הודיעה שלא תשלם אפילו חצי מהסכום, בארץ אין קבוצה אחרת שתרים את הכפפה בסכומים כאלה ואירופה היא בוודאי לא אופציה במצבו של טל כיום. יהיה מעניין לראות איך זה ייגמר, אבל בינתיים כדאי לשנן את מה שנהגה להטיח אחת מוותיקות הקיבוץ שלי בילדיה לפחות פעמיים בשבוע: מיליון פעם אמרתי לכם לא להגזים!

כן, הוא הגדול מכולם, מה לעשות?

כשמגיע אז מגיע, ולכן ברכות חמות (ולשם שינוי, לא "שתישרף" הסטנדרטי) לרוז'ה-של-יו"ר-הדירקטוריון, על הזכייה ההיסטורית ברולאן גארוס, ועל השוואת שיאו של פיט סמפראס האגדי באליפויות גראנד סלאם. שיא, שמן הסתם יישבר על ידי השוויצרי המעצבן כבר בחודש הבא בווימבלדון.

מגיע לפדרר, כי הוא באמת הגדול מכולם אי פעם, לפחות מאלה שיצא לי לראות במו עיניי. יותר טוב, יותר מגוון, יותר מושלם מכל אחד לפניו, כולל בורג שמעולם לא ניצח בניו יורק, כולל סמפראס ומקנרו, שלא היה מסוגל לנצח על חימר גם אם חייו היו תלויים בכך, וכולל כל האחרים. מגיע לו במיוחד עכשיו, כשהפך להיות קצת פחות סופרמני וקצת יותר אנושי. אחד שמפסיד לא מעט משחקים, ושצריך לתת 300 אחוז מעצמו כמעט בכל סיבוב בפאריז על מנת להגיע אל הארץ המובטחת.

מגיע לו, ושייהנה מהרגע, אבל בזאת תם הטקס, כן? החל מעוד שבועיים אנחנו בעד נדאל, דג'וקוביץ', מארי, רודיק, בלייק, דודי סלע וכל מי שזה לא יהיה, העיקר שנראה מישהו אחר במעלה הפודיום הווימבלדוני. סדר צריך להיות.

מה עוד? הלייקרס כבר ביתרון של 0:2, וגאסול ממשיך בדרך הבטוחה לקבלת התנצלות פומבית כאן באתר ("אמא שלכם גאסולינה!"). נחכה בציפייה להמשך ההתפתחויות בנושא, כמו גם לראות האם דווייט הווארד מסוגל לתת לפחות משחק אחד ממש גדול כדי להחזיר את אורלנדו לחיים. אה כן, וטורקוגלו ענק שבענקים. היידה הידו!

shaharhermelin@gmail.com