אני חושב שסטן ון גאנדי הוא ממש, אבל ממש בסדר. לגמרי וחד משמעית. זה לא רק שהאיש מאמן מצוין לטעמי, ולטעמם של הרבה אחרים (למרות הפשלה המזעזעת של אי ביצוע עבירה בשניות האחרונות של משחק מספר ארבע. מתי כבר תלמדו, אמריקאים סתומים שכמוכם? מתי? 4,326 פעמים לא הספיקו?). משעות הבוקר המוקדמות של יום שני הוא עלה אצלי בסולם דרגות החביבות, אחרי ששמעתי חלק מדבריו במסיבת העיתונאים שנערכה מיד בתום המשחק האחרון בסדרה מול הלייקרס.

הנה, פחות או יותר (מה נראה לכם, שאני מסוגל לזכור מלה במלה דברים שנאמרו עוד לפני שש בבוקר?), שלוש מתוך מי יודע כמה השאלות שנשאל ון גאנדי, ולא פחות חשוב - התשובות שסיפק.

איך מרגיש מאמן שזה עתה הפסיד בסדרת הגמר?

"אין לי מושג. תנו לי לישון על זה יומיים-שלושה ואז אולי אוכל לענות".

מה אתה חושב עכשיו על פיל ג'קסון?

"מה אני יכול לחשוב על פיל ג'קסון? האיש לקח עשר אליפויות וניצח 51 סדרות פלייאוף. סדרות! כמה מאמנים אתם מכירים שניצחו 51 משחקים בפלייאוף? הוא ניצח 51 סדרות!".

אחרי ששיחקת מול שניהם, האם אתה יכול לומר מי טוב יותר: לברון או קובי?

"בואו נעשה עסק - אתם תבחרו ראשונים את מי שאתם רוצים. אני אקח את השני בעיניים עצומות".

וזה יפה, ואפילו יפה עד מאוד בעיניי. אני כמובן לא יכול לדעת בוודאות, אולם אם יורשה לי להמר - לא היתה כאן מקריות בבחירת המלים. ון גאנדי אמר את מה שאמר משום שבאיזשהו מקום הוא רצה להסביר לעיתונאים מה הוא חושב עליהם ועל השאלות שלהם. לעניות דעתי הלא קובעת, באמת שהגיע הזמן שמישהו יעשה את זה, ודווקא בעיתוי מכובד שכזה.

כי כמה אפשר עם השאלות האלו? עד מתי? במערכון הגששי המיתולוגי 'הגל הקל', מתנדב שייקה, עובד בשדה התעופה, לתרגם לעיתונאי גברי את מה שאומר פולי, העולה הנרגש מברית המועצות. אחרי תרגום רצוף ורהוט, מודה גברי לפולי וכבדרך אגב, שואל אותו מאיפה הוא יודע רוסית. "מאיפה שאני אדע רוסית?", אומר שייקה. "אז איך תרגמת לי את מה שהוא אמר?", תוהה גברי. "מה יש כאן לתרגם?", מתקשה שייקה להבין, "אתם תמיד שואלים אותן שאלות והם עונים אותן תשובות".

וזהו בדיוק המצב גם כיום, אלא שממשחק למשחק ומראיון לראיון הוא רק מחמיר. לקרוא לרוב השאלות צפויות, בנאליות ומשעממות, ולפעמים אף טפשיות וחסרות טקט - יהיה האנדרסטיימנט של המאה ה-21 וה-22 גם יחד. למעט יחידי סגולה, הכל חוזר על עצמו בשיעמום המחץ, למעט חריגות קנטרניות במיוחד שלא נחשבות כאן בשום צורה ואופן.

אי לכך ובהתאם לזאת, הנה כמה הצעות למרואיינים בכל רחבי הגלובוס. נסו אותן פעם, פעמיים ואפילו שלוש, ותראו שהעסק זז ומשתנה. וגם אם לא, לפחות תיהנו קצת יותר מהמעמד.

סכם את המשחק.

לא ראית בעצמך? ניצחנו, אנחנו ענקים, אף אחד לא יעצור אותנו! איזה מזל יש לכם שבאתם / לא ראית בעצמך? הפסדנו, אנחנו זבל. חבל שבאתם בכלל. חבל שאני באתי בכלל!

איך ההרגשה לנצח?

חרא. ניצחנו 80:85 והימרתי על אובר 170.

משחק ראשון של העונה וכבר ניצחון ראשון. הולכים על אליפות?

למה רק אליפות? דאבל, יורוליג-קאפ-צ'אלנג' ואליפות ה-NBA. תמסרו לדוויין ווייד שאני לא רואה אותו ואת החברים הקוקסינלים שלו ממטר.

הפסדתם משחק שני רצוף. מה עם הסקת מסקנות?

בשמחה. עם שאלות כאלו קבל שתיים: אתה לא דומה לכלום, וגם לא לשום דבר.

קלעת 41 נקודות, הורדת 23 ריבאונדים, מסרת 17 אסיסטים וחטפת 8 כדורים. אתה מרוצה?

איך אני יכול להיות מרוצה, אם כל המספרים האלה יחד עדיין שווים רק נקודה אחת בתחרות 'חביב נולד'?

נראה אותך בעתיד ב-NBA?

יש מצב. תלוי אם אריק הניג ישיג לי כרטיס לגארדן.

shaharhermelin@gmail.com