סופשבוע עמוס מאוד היה זה, לא ננסה אפילו להכחיש זאת. לפתיחה, ובניגוד לכל מה שאנו מורגלים בו, נאלצתי לעבוד שעות לא מעטות כלל וכלל ביום שישי. עבודה היא עבודה ומחויבות היא מחויבות, אבל - ולמרות שהמשימה עצמה היתה מעניינת - די מבאס להפקיר את כל שעות הבוקר ואחר הצהרים המוקדמות לעניין, במקום, נאמר, לצאת פעם אחת כמו בנאדם לארוחת בוקר עם המלכה-האם.

בערב באה ארוחת ערב משותפת עם צד אחד של המשפחה, ובשבת יומולדת רב משתתפים עם הצד השני, והכל כמובן בטמפרטורות שלעניות דעתי הלא קובעת הסתכלו על ה-30 מלמעלה, עם טלסקופ. לו היה נקלע לסביבתי איזה חזאי עם ה"הקלה משמעותית בחום" שהם מכרו לנו בימים האחרונים, סיכוי גדול שהייתי משאיר בו כמה שקעים ברומטריים מרוב קריזה.

בתנאים שכאלה, לא היה יותר מדי זמן להתעמק בספורט בכלל ובכדורסל בפרט, אבל אי אלו מחשבות בכל זאת חלפו בראש, ולהלן תמציתן, בלי שום סדר או חשיבות מיוחדים:

נכון שהמצב בהנהלת מכבי תל אביב מזכיר את הסיפור על ההוא שאמר לחברו "בוא נשחק שש-בש", ונענה ב"חבל על הזמן של שנינו. בוא נלך ישר מכות"?

מי מוכן להמר נגדי שטאו ויטוריה ומכבי מוגרלות לאותו בית מוקדם ביורוליג?

ואם אכן כך יהיה, וכך יהיה, וטאו ינצחו, האם יצליח ליאור אליהו לומר למיקרופונים בסוף המשחק "לא היה כאן מבחינתי שום עניין של נקמה במכבי" בלי להיקרע מצחוק?

מה יקבל יותר אינצ'ים בתקשורת: העפלה מרשימה של נבחרת הנערות לדרג א' באירופה, או המשחק הראשון של עמרי כספי בליגת הקיץ, אותו הוא יסיים עם שתי נקודות (1 מ-3 מהשדה), שלושה ריבאונדים, אסיסט וארבעה איבודים ב-11 דקות?

ואיך יכול להיות שאף ערוץ טלוויזיה, מספורט חמש ועד החינוכית, לא משדר את משחקי אותה נבחרת נערות (ולא, תקציר של 31 שניות בחדשות הספורט ממש לא נחשב לצורך העניין)? בסדר, אז מדובר רק בדרג ב', "רק" בנערות, ובמשחקים הנערכים באילת הרחוקה, אבל כמה כבר יוצא לנו לארח טורנירים שכאלה, שלא לדבר על ההזדמנות לחשוף אלפי הורים, ילדים ובעיקר ילדות לענף ולנבחרת?

אחרי עונה כל כך מרשימה, האם רק הכסף משך את הידו טורקוגלו לטורונטו, או שיש מצב שהוא חושש מתחרות על דקות משחק, ובעיקר על הכדור, עם וינס קארטר?

מאיפה נחת עלינו פתאום הטרייד הזה של רון ארטסט ללייקרס? אין כבר לקובי עם מי לריב באימונים?

ובאותו עניין, הנה סיטואציה אפשרית: ארבע שניות לסיום המשחק השביעי בגמר ה-NBA 2010, והלייקרס בפיגור נקודה (מה זאת אומרת מול מי? ברור שמול טורונטו). קובי חודר לסל כאשר שלושה מנסים לחסום אותו, מה שמשאיר את ארטסט פנוי לגמרי בפינה ואת פאו גאסול פנוי לגמרי מתחת לסל. קובי זורק לבד ממצב סופר-קשה ומחטיא. הלך הבֶּק-טוּ-בֶּק. מה יעשה ארטסט? א) יתנפל על קובי ויקרע את אמ-אמ-אמא שלו. ב) ירוץ לבכות לפיל ג'קסון. ג) יתנפל על גאסול ויקרע את אמ-אמ-אמא שלו?

עזבו את זה שאנדי מארי לוזר, ושפדרר לוקח את רודיק תוך שעה ו-40 גג, אבל מה הסיפור עם זה שסקוטי לא יכול לשחק טניס בשם סקוטלנד, אלא רק בשם בריטניה הגדולה-עאלק? למה בענף-שאין-לנקוב-בשמו יש לסקוטים נבחרת מכובדת, אבל בכדורסל, טניס, אתלטיקה ודומינו שדה לזוגות מעורבים לא?

ואם כבר טניס - נדאל, כשהוא מואיל להיות בריא, מוציא בזמן המשחק כל שנייה את המכנסיים מהחריץ האחורי, לרודיק החולצה לא יושבת טוב על הכתפיים, סרינה מתמודדת ללא הרף עם חצאית שנראית קצרה מדי. כבר אי אפשר לייצר לכל אחד בגדים שמתאימים לו או לה?

כמה ארגזים עדיין לא נפרקו בדירתו החדשה של היו"ר, ומה הסיכוי שגם בעוד שבעה חודשים וחצי הם יעמדו באותו מקום, באותה פוזה ומבלי שמישהו טרח לפתוח אותם?

מתי יהיה זמן, כוח וקצת פחות צלזיוס לכתוב טור נורמלי?

Shaharhermelin@gmail.com