בעקבות שעשועון הקיץ הפופולרי (?) "חמישיות מהאגדות", שיצא לדרך לפני מספר ימים עם עשרת הישראלים אותם הייתי רוצה יותר מכל לרכז על פרקט אחד, הגיעו לא פחות משישה מיילים שונים המבקשים לקבל גרסאות דומות מאירופה ומה-NBA. בהזדמנות זו, תודה מקרב לב לדרור, עמרי א., שולי, מוני, סקוטי פיפן (מתי למדת עברית, מתי?) וחגי על המלים החמות, וכבר אני נרתם למלא את החלק הראשון של הבקשה.

אבל לפני כן, משהו קצר על הטיול המיוחד שעשינו, יורש העצר ואני, בסוף השבוע. מיוחד מאוד היה הטיול, גם משום שכבר זמן רב לא יצא לנו לטייל רק שנינו, ללא המלכה-האם, הנסיכות ושאר קרובי משפחה ו/או חברים נלווים, וגם משום שהוא נערך לרגל העובדה שהנער סיים השבוע בהצלחה 12 שנות לימוד, כולל בגרויות וכל הכרוך בהן, ולכבוד יום הולדתו, שיחול בעוד ימים מעטים.

נסענו לפטרה.

מה אומר ומה אגיד לכם, כל תיאור שתבחרו, מ"מדהים" ועד "אין דברים כאלה", רק יעשה עוול למקום. פשוט צריך להיות שם כדי להבין ולהאמין. כיום זה ממש לא מסובך (לא מעט חברות באילת, בשיתוף חברות ירדניות, מפעילות טיולים יומיים מצוינים - יוצאים בבוקר, מגיעים לפני הצהרים, מסתובבים באתר הפלאי כמה שעות וחוזרים לקראת ערב לאילת), וגם לא נורא יקר. שווה ומאוד מומלץ לכל נפש, אולם אזהרה אחת קטנה לקוראיו הנאמנים של כדורסלע-האתר: עם כל גאוניותו, יופיו עוצר הנשימה ומורכבותו של המקום, מגרש כדורסל דווקא לא תמצאו שם. מה לעשות, אף אחד לא מושלם. אפילו לא הפטראים.

חזרה לעניין שלשמו התכנסנו כאן היום. משחק שיכלול את האירופאים האלטימטיביים בעיניי? קשה היא המשימה, אפילו לא אנסה להכחיש זאת, אולי אפילו קשה יותר ממקבילתה הישראלית. אין ברירה, צריך קצת להקל על עצמי, ולכן יבואו בחשבון רק אירופאים הארד-קור, ללא מתאזרחים למיניהם, גם אם לא שיחקו את כל הקריירה באירופה עצמה. בדיוק כמו בפעם שעברה, גם הפעם יתערבבו להם הכוכבים בין הקבוצות, ללא הבדלי לאום מגבילים. אם את הישראלים חילקנו לכחול ולבן, יחולקו נא האירופאים לאדום ולשחור. הסיבה לבחירה דווקא בצבעים אלה היא מדעית טהורה: ככה בא לי.

אם כן, יעלו ויבואו עשרת המופלאים, בעיקר על פי תפקידיהם הקלאסיים במגרש לאורך השנים, אבל לעתים תוך אלתורים מסוימים ומתבקשים.

לגבי שתי עמדות הפוינט גארד אין שום התלבטות, משום שהן נתפסות מיד על ידי שני הגדולים מכולם, לפחות לעניות דעתי הלא קובעת. הקבוצה האדומה זוכה בשירותיו של "אל דוטורה", הלא הוא חואן אנטוניו קורבלאן (איש ריאל מדריד, לטובת קוראינו שנולדו מחוץ למערכת השמש), בעוד השחורים יהיו מרוצים עד בלי די עם פייר-לואיג'י מרזוראטי (איטליה, בעיקר קאנטו אבל לא רק). מץ' אפ מהאגדות יהיה זה, לא פחות.

לעמדה מספר שתיים יישלחו דראז'ן פטרוביץ' (אדום) וניקי גאליס (שחור). איי-איי-איי, מה נאמר ומה נדבר: מבחינה התקפית, מדובר בשניים מגדולי הסקוררים שאי פעם לבשו גופיות כדורסל. הגנתית, רוב הקריירה הם היו על תקן מבקרים במוזיאון, כלומר צופים במה שמוצג בפניהם, לעתים בעניין ובדרך כלל לא. 47:51 לאחד מהם בעימות הישיר ביניהם לא יהיה בבחינת הפתעה.

בעמדות הפורוורד מאוד, אבל מאוד הייתי רוצה לראות עימות ספרדי-קרואטי כפול, אם כי, לשם הגיוון, הייתי מבצע הפרדת כוחות בין הצמדים. כך, יוצבו בסמול טוני קוקוץ' (אדום) מול חואן אנטוניו סן אפיפניו (שחור), בעוד בפאוור יתופקדו פרננדו מרטין (אדום) מול דינו ראדג'ה (שחור). בכמות החצץ שיאכילו אלה את אלה, יהיה אפשר לסלול תשתיות ל-43.8 ק"מ של כביש. מינימום.

סנטרים? קל מאוד. ארווידאס סאבוניס האיום והנורא מכאן (אדום), מול דינו מנגין הנורא והאיום משם (שחור). צפו לקרב במשקל על-כבד, שאת תוצאותיו לא ניתן לצפות מראש. בעצם, כן ניתן: בסביבות חמישה קילו קרח ומאה מטר של תחבושות לכל אחד מהצדדים המעורבים.

אם לסכם, קורבלאן, פטרוביץ', קוקוץ', מרטין וסאבוניס, ואיתם על הקווים סשה גומלסקי הגדול שנבחר זה עתה, מול מרזוראטי, גאליס, סן אפיפניו, ראדג'ה ומנגין, מודרכים בידי אצא ניקוליץ'. יותר מזה? באמת שאין.

shaharhermelin@gmail.com