שלום,

ערן, ציינת שהאתר יוצא לחופשה ובכל זאת אתה מעדכן במדור 'הרמת כוסית'.

חגי

מה זה, אין יותר אמון כאן, במדינה הזו? כנראה שפרשת קצב באמת עשתה נזק למוסד הנשיאותי. 'נרימה כוסית לזכרו', כמו גם ימי ההולדת, הם עדכון אוטומטי שעליו טרחתי רבות ונצורות מראש בזמן הקמת האתר, וגם לאורך ניהול במערכת היומיומי.

שלום,

הייתי שם, בהיכל התהילה, ונהניתי כמן ילד. התרגשתי מכל דבר קטן שם ואפילו למדתי כמה דברים שלא ידעתי על איך התנהל המשחק בראשיתו (רמז: זה כאב). מאחל לך שתהנה שם לפחות כמוני.

בברכה,

שי

תודה רבה. הייתי ונהניתי וגם כתבתי כשחזרתי. במקרה שפספסת, אתה או אחרים, הנה האייטמון.

שלום,

תשאל כל אוהד הפועל ת"א מי סוס היאור הכי זכור לו. אחד שהגובה, הרוחב והעובי יכלו להיקבע בזריקת קובייה. המדובר בדמיטרי היל. בתחילה מספר עיתונאים היו קוראים לו דימיטרי היל, אך בהמשך בגלל צבע עורו גילו כי אין מדובר ברוסי כלל ועיקר.

הוא גירד את השני מטרים מלמטה, אבל זה לא הפריע לו לתפוס נפח רב ולסיים כמלך הסלים בעונת 96/97. הדיווחים הם שבשיאו הוא שקל 160 קילוגרם טבין ותקילין. באותה עונה היו בקבוצה גם אורי להב, ויקי רווח, ארי רוזנברג שהצטרף במהלך העונה, זופר אבדיה, גילי מוסינזון, וגם אחד קני רדפילד שהחליף את מייק לויד. הפועל ת"א ירדה לליגה השנייה ודמיטרי היל איתה.

נדמה לי, על אף שאינני אריק לביא, וגם לא מטוס הלביא, שדמיטרי היל המשיך בעונה הבאה בליגה השנייה עם הקבוצה והעלה את הפועל ת"א חזרה לליגה הבכירה ביחד עם קרטיס מקנטס.

היל היה בוגר מכללת פלורידה וזכה לכינוי המקרר. כינוי שקיבלו גם קיבו סטיוארט וג'יימס גאלי. נתקלתי בשם שלו בהמשך גם בריגה וגם במאדיירה מפורטוגל.

שהם

רוב תודות ונצורות לך על ההערה והפניית תשומת לב, כולל תזכורת לקני שדה-אדום אותו אני דווקא זוכר טוב מאוד. התקופה ההיא, כולל הגעתו במהלך העונה, תמיד מסמלת בעיניי את תחילת הסוף (בפעם הראשונה לפני שחרו בהמשך עם אריק שיבק) של הפועל ת"א.

כעת אפשר לגלות, חבוב, שדמיטרי היל הוא בפירוש אחת הסיבות להקמת הלינק העולל 'סוסוני יאור', ואף התעוררה מחשבה להציב אותו כפרופיל הבכורה בלינק. אין לי ספק וספק אין לי, שהוא יופיע בו די בקרוב. אחת הבעיות היא, שלא מצאתי צילום מתאים שלו בחיפוש חפיפניקי אמנם, אבל צריך צילום, יו נואו.

שלום,

אשמח אם תראה לנכון להוסיף ללינק 'לזכרם' את בובי פילס הנהדר שהגיח מאלמוניות (סיבוב שני בדראפט וחצי עונה ב-CBA) בעונות יפות מאוד בקליבלנד ואחר-כך בשארלוט. הוא נהרג בתאונת דרכים בתחרות מטורפת עם חברו לקבוצה דייויד ווסלי.

בנוסף, לגבי הקטע שכתבת על חמשת שחקני מכבי ת"א שהכי אהבת: גם אני מאוד אהבתי את וונדל אלכסיס וחוץ ממנו גם את מייק מיצ'ל, קווין מגי (בכיתי כשעזב ועוד יותר כשנהרג),דונלד רויאל ובורקו ראדוביץ' (לא ברור למה, אבל תמיד אני נגנב מגאנרים חסרי מצפון).

שאלה: למה באתר הנחמד הזה אין טוקבק?

גדעון

משום מה הייתי בטוח שבובי פילס בפנים. אני זוכר אותו, כמובן, ואכתוב עליו בקרוב. גם רג'י לואיס ייכנס באותה הזדמנות. עניין של זמן עד ששניהם יצטרפו אלינו, ולו באיחור, כדי לכבד את זכרם לנצח נצחים.

אם אתה נגנב מגאנרים חסרי מצפון, איך השארת את דייויד אנקראם חסר התקדים מחוץ לחמישייה? ובעניין הטוקבקים – זו החלטה עקרונית שנלקחה בזמן הקמת כדורסלע-האתר. מי שרוצה פונה באמצעות 'דבר אלי יפה'. חיפשתי לעשות משהו שונה מאתרי אינטרנט רגילים, והעובדה שיש טוקבקים בכל חור מצוי אשר מתחת לעץ הרענן כץ, גרמה לי בלי להסס להנחית צו נשיאותי על מקימי האתר: בלי טוקבקים, רבותי. בלי טוקבקים. אין גם פורום, למשל, ואין ניוז אם שמת לב. אין גם מספיק נתינים כמו שהייתי רוצה, אבל זה כבר סיפור אחר.

שלום,

אני זוכר שבעונת 96/7 קלע עדי גורדון משהו כמו 100 קליעות עונשין רצופות (הייתי ילד אז ייתכן מאוד שמספר גבוה אחר). בין אם זהו שיא הקליעות הרצופות בליגה העליונה בישראל (מלאומית א' ועד קזינו) ובין אם אחר, ראוי שיופיע בין השיאים המכובדים שמנית בתחתית 'כל הדרך אל הקו'.

תודה,

יואב

בעיקרון, מופיעים רק שיאים בתחתית הלינק שהזכרת ועדי גורדון, שלא הגיע ל-100 כפי שחשבת, אינו נמנה עם מחזיקי השיאים ולכן הוא לא מופיע. הרשה לי נא, לפיכך, שלא לחרוג מהכללים הנהוגים. האגדה, אגב, מספרת שעודד קטש קלע פעם 100 רצופות במהלך אימון. השיא הישראלי שייך באמת לעדי גורדון ועומד על 61 רצופות. הקרדיט על הנתון הולך לשלומי פרי ולאתר ספסל שדאגו לחנוק את הארכיונים למיניהם.

שלום,

אני פונה אליך בכדי שתעלה אייטמון על פאנצ'ו הודג'ס, השחקן האליל (סתם, לא היה כזה טוב), ששיחק פעם בגליל עליון ז"ל. דיברתי איתו היום דרך נפלאות הפייסבוק. הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה די מצליח כעת. מתגורר בלוס אנג'לס. הוא אמר לי ששיחק גם בלבנון בקבוצה מביירות. ניסיתי להיעזר בו בפיתרון "החידה בסלע" על קלווין גיבס שהיתה בהחלט קשה מאוד, בגלל שפאנצ'ו שיחק בצרפת, אך הוא לא עזר לי יותר מדי.

אשמח אם תתן התייחסות לאליל.

תודה,

עמית בן דוד (זה שפותר את חידותיך, לא שחקן הכדורסל).

הוווווו בן דוד, בן דוד, ומה עם הצצה אל מנוע החיפוש? הצילומים שם, אני רואה, עושים לנו ברוגז, אבל הטקסטל'ה מצוי שם עד היום. ובקיצור, התייחסות נאה במיוחד לפאנצ'ו הודג'ס הגלילי היתה כבר מזמן. מזמן מאוד אפילו. אתה מוזמן להציץ. הנה זה כאן.

שלומות,

במקרה יצא לי היום לחזות בערב שידורים של נבחרות ישראל בכדורסל, וראיתי את משחקה של נבחרת העתודה מול קרואטיה באליפות העולם ביפן ב-2001, ושל הנבחרת הבוגרת מול סרביה באליפות אירופה בספרד ב-2007.

בשני המשחקים כיכב יניב גרין ובשניהם זרק את זריקות העונשין באותה צורה בדיוק: שלוש הקפצות, סיבוב קל של הכדור (ימין מעל הכדור ושמאל מתחתיו), כיפוף ברכיים והרמת הכדור, השהייה קלה, וזריקה. באופן מפתיע (עד כמה שזכור לי, יניב גרין אינו קלעי עונשין מזהיר), במשחקים הללו הוא קלע באחוזים של יוגוסלבי (80 ומעלה).

חן

אתה יודע מה, צודק. לגרין, ואני מעלה את זה מהזיכרון, תא שמאלי 247,778 מזרח, יש זריקה די יוחדת שבה הוא מלפף את הכדור באופן לא שגרתי. מכניס אותו ללינק 'כל הדרך אל הקו'. תודה.

שלום,

מתי אתה חוזר, רשמית ובאופן סופי (-:? החברים מחדרה מתגעגעים אליך עד מאוד ורוצים נורא לחזור לקרוא בשקיקה את הגיגיך ותובנותייך.

דבר אלי יפה.

יובל

הנני כאן, כמו ציפורים חגות. הנני כאן, תודות ונצורות. הנני כאן, מביט מן הגגות. הנני כאן, כמו אבן בגדר, כמו סלע, כמו באר. אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.

היי,

אני חדש באתר והבנתי שאתה בחופש כרגע, רציתי רק לדעת מתי אתה חוזר מהחופש (לא שמפציר בך חס וחלילה :) פשוט במשך יומיים חפרתי בכל מיני אתרי אינטרנט צרפתיים בניסיון לגלות מי השחקן בחידה המצולמת. שלחתי תשובה (קלווין גיבס) והציפייה הורגת אותי. איזה חבר ביקש ממני לעזור לו בניסיון לגלות מי השחקן בתמונה, וכך גם הכרתי את אתרך בפעם הראשונה (אחלה אתר, אני חייב לציין) והדבר לא נותן לי מנוח...

שתהיה חופשה מהנה,

גלעד ש.

חזק אתה. אין לי ספק וספק אין שתהפוך לנתין נאמן מאוד של כדורסלע-האתר עם הזמן. אכן כי כן, קלווין גיבס היה האיש. תמשיך לנסות ומתישהו גם תזכה במחשבון הפלאים. מי שמאמין מצליח, מלמדים אותנו (ואם ככה, מדוע אין לי עדיין בית בהיילנד פארק, אילינוי?).

שלום,

כמו שבטח קראת, גם בלות'י היה מופתע מאי זימונו. הוא ענה תשובה מתחמקת: לא יודע אם היה נענה בחיוב להצעה, אבל התפלא שלא קיבל.

בנבחרת התנהגו כמו גבר דחוי, שלא הצליח פעמיים להזמין בחורה לדייט, אז הוא התייאש ומצוי בשלב חיפוש של בחורה חדשה.

עדיין, צריך לזכור מה קרה בעבר. בלות'י רצה להתקבל לNBA וגם קיבל באחת מהפעמים חוזה קצרצר. אז נכון, הוא לא ציוני והעדיף לנסות את מזלו שם מאשר לייצג את המדינה, אבל גם כספי הציוני שלנו מוותר על הנבחרת על מנת שיוכל להתאמן בארה"ב.

אז בואו לא נשפוט אדם שסה"כ רצה להגשים את חלומו. זה שהוא אמריקאי לא אומר שמגיע לו פחות קרדיט מכספי שלנו.

אני דווקא חושב שאם היו מזמינים אותו הוא היה מגיע הפעם. הוא טען בעצמו בראיון שהעונה בלה מאן עזרה לו להבין שהוא חלק מקבוצה, ושהוא צריך לתת את כל כולו למשחק. עושה רושם שהבחור סוף סוף התבגר וסיגל לעצמו נקודת השקפה בריאה יותר לחיים.

אסור גם לשכוח שיש עוד כמה וכמה שמסרבים בצורה שיטתית. מתי ראינו את אפיק ניסים בנבחרת? לדעתי אי שם בעתודה למעט איזו הבלחה אחת בבוגרת. ומה עם חג'ג' שהבריז בקמפיין הקודם, שלא לדבר על ששון, הפצוע הירושלמי.. אולי הם חשבו שישללו מהם את האפשרות לשחק כישראלים ואז הם יירשמו כזרים ויקבלו הנחות במס? אין לדעת.

בכל מקרה, אין לשפוט את בלות'י על דבר היפותטי. אם היה מקבל זימון ומסרב, אז מותר ורצוי היה לתת לו בראש על כך.

יניב

בהנחה שאתה מגיב לאייטמון שהקדשתי לבלות'נטל בעניין הזה (הנה הוא שוב כאן), אני חושש שאתה מפספס איזו נקודה מסוימת. יצאתי בעיקר נגד נבחרת ישראל ומאמננו הלאומי, על שלא התעקשו להזמין את בלות'נטל גם הפעם, ועשו פחות או יותר בדיוק מה שכתבת. נעלבו והרימו ידיים. בתוך זה, אני גם מגנה באופן מסוים את העובדה שהבחור משחק כאן כישראלי ולא תרם אפילו הופעה אחת, שלא לדבר על התייצבות לאימון של הנבחרת.

בוא לא נשווה את נסים, חג'ג' וששון. כל אחד מהם השתתף בעשרות משחקים ואולי גם מאות אימונים של הנבחרת הבוגרת. המקרה לא דומה. גם כספי, אני מבטיח לך, שיחק ועוד ישחק עשרות רבות של משחקים עם נבחרת ישראל. אגב כספי, הנה כתבה שלי בעניין התייצבותו לנבחרת שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמאירה באופן מעניין את הסיטואציה. שים לב, חבוב, היה אומר על זה ש. איזנברג לא היו נשאל.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.