בעוד נבחרתנו הלאומית מתכוננת, יחד עם מיטב נבחרות היבשת, לאליפות אירופה בפולין, ובעוד כל מיני שחקנים חותמים או לא חותמים בכל מיני קבוצות, יצא
לדרך, בשעה טובה, גביע המדינה 2009/10. ראשי האיגוד התייצבו ברוב עם, נפתלי גושן הנצחי ניצח על התהליך, הכדורים עורבבו והפתקים נשלפו. שיהיה בשעה טובה ובהצלחה לכולם, אבל זה בדיוק הזמן וזה בדיוק המקום, לבדוק האם נצטרף סוף כל סוף למדינות הנאורות בתחום, ונזכה לטורניר גביע קלאסי וראוי לשמו.

אז זהו, שכבר מעיון ראשוני במידע המתפרסם בנושא, עולה שלא ממש, וליתר דיוק - ממש לא. הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה המוזרה הבוקעת משדרות יהודית 36 בתל אביב, עדיין נשארת, ומי יודע מתי תשתנה. הבה ונעקוב יחד, שלב אחרי שלב, אחרי מבנה הטורניר הנוכחי, ותתרשמו בעצמכם.

בסיבוב הראשון, שיתקיים בראשית אוקטובר, יתמודדו בינן לבין עצמן ארבע קבוצות מהליגה הלאומית - בקעת אונו (אם תרצו: גבעת שמואל רבתי) מול קרית טבעון והפועל חיפה מול אליצור רמלה. זהו, רק ארבע קבוצות. למה רק ארבע? כי בסיבוב השני יש מקום ל-20 קבוצות, אולם מאחר שמתוך ה-20 שמורים שמונה מקומות לליגת העל, היה צורך לצמצם את מספר הנציגות מהלאומית מ-14 ל-12, ומכאן הסיבוב המוקדם.

מי מול מי בסיבוב השני? הנה הרשימה המלאה, למקרה שפיספסתם ושזה חשוב לכם: נצרת עילית תשחק מול נתניה, הוד השרון מול כוכב יאיר, יקנעם/מגידו בדרבי שכנות מול עפולה, באר יעקב-נהריה, יבנה-בני השרון, המנצחת בין בקעת אונו לטבעון תארח את גלבוע/גליל, המנצחת בין הפועל חיפה ורמלה תפגוש את אשקלון, נס ציונה מול מכבי ראשל"צ, קרית אתא מול עירוני רמת גן ואשדוד תשחק בביתה מול לב השרון.

לא במקרה לא תמצאו ברשימה הזו מפגשים בין שתי קבוצות מליגת העל. למה? כי באיגוד החליטו שזה לא יקרה בשלב הזה וזהו. מה שכן, משחקים בין קבוצה מליגת העל לקבוצה מהלאומית ישוחקו בכל מקרה באולמה של האחרונה, שזה צעד נכון בכיוון, אבל זהו פחות או יותר הפלוס היחידי בשיטה הנוכחית, שכבר אנחנו חוזרים אליה.

שמתם לב, כמובן, שכמה שמות בולטים חסרים לכם ברשימת המשחקים. איפה מכבי תל אביב? איפה ירושלים, מכבי חיפה וחולון? או, יפה ששאלתם. מכבי חיפה והפועל ירושלים קיבלו פטור עד שמינית הגמר, משום שהן, ואני מצטט את האיגוד (או לפחות את המידע המתפרסם בשמו): "המפסידות הבכירות בגביע בעונה שעברה". מכבי ת"א, האלופה, וחולון, מחזיקת הגביע, ייכנסו לעניינים רק ברבע הגמר. בחישוב זריז: לכל אחת משתי אלו יספיקו שלושה (שלושה!) ניצחונות לזכות בגביע.

אם לסכם: סיבוב ראשון של ארבע קבוצות, סיבוב שני שבו משתתפות רק שני שליש מקבוצות ליגת העל, שבכוונה תחילה לא הוגרלו זו נגד זו, שתי "מפסידות בכירות" שמצטרפות רק בשמינית, ושתי מחזיקות התארים יגיעו רק לרבע. במלים אחרות: איפה קלאסי ואיפה קלאסה. בושה, חרפה וכלימה. לא פחות. אה כן, ואם חלמתם על מין "סופשבוע גביע" כמו בספרד או באיטליה, שבו תוך שלושה-ארבעה ימים משוחקים רבע הגמר, חצי הגמר והגמר - זה אכן יקרה, בחלום. רבע הגמר בינואר, החצי והגמר בפברואר, אם כי באותו שבוע, יש לציין.

רק לפני שישה-שבעה חודשים פורסמו ידיעות כאילו תשונה השיטה לגמרי. דיברו על טורניר שבו ישתתפו רק שמונה הראשונות בליגת העל, או אולי על כך שרק שבע הראשונות בליגה ייקחו חלק במפעל, כאשר השמינית תהיה מחזיקת גביע הלאומית, שישוחק ויסתיים עוד קודם, וכך הלאה וכך הלאה. הצעות מהצעות שונות, שמספרן הרב אפילו הביא לדחיית הדיון בנושא באיזה שבועיים. אין לי מושג אם אכן התקיים דיון נוסף, אבל בין אם היה ובין אם לא, לגמרי ברור מה יצא - כמעט כלום. באיגוד מתעקשים להמציא כל פעם מחדש את שיטת הגביע, שלמעשה אין פשוט ממנה.

כשירות לציבור, ומתוך אמונה עזה במאבקנו הצודק, נחזור בפעם המי יודע כמה על הרעיון הכללי, המיושם בינתיים בסך הכל ב-26,891 מסגרות שונות: כל קבוצות הליגה הבכירה, בלי יוצא מן הכלל, מצטרפות למשחקים באותו סיבוב, וההגרלה לקראת כל סיבוב לעולם תהיה עיוורת לחלוטין, אפילו אם כבר בשמינית הגמר יוגרלו הבכירות ביותר זו נגד זו. אם אפשר לקיים את שלושת הסיבובים האחרונים באותו שבוע - יופי. אם לא, גם לא נורא. זהו. מסובך, נכון?

נמשיך לקוות שיבוא יום וגם אצלנו יבינו את הפרינציפ, ועד אז - אף מלה יותר על הגביע עד שנגיע לרבע הגמר. מה יש, רק למכבי ולחולון מותר?

shaharhermelin@gmail.com