אחח, אחח, אחח, זה פשוט ישב לי על הלשון ולא יכולתי להתאפק. אולימפיאקוס החתימה את לינאס קלייזה מדנבר נאגטס לשנתיים תמורת 12.2 מיליון דולר. זה אומר 6.1 מיליון דולר לשנה ואם יורשה לי, בואו נזרוק לרגע את ה-0.1 מיליון דולר ובמלים אחרות – נשים את המאה אלף דולר בצד (אם כי הייתי שמח אם החבר קלייזה היה מוסר לי אותם למשמרת, מבלי התחייבות להחזיר).

כך או אחרת, אחרת או כך, התייצבנו על 6 מיליון דולר בדיוק. המספר הזה מתקשר לשתי אסוציאציות מיידיות: אחת, מספר היהודים שמתו בשואה. השנייה, להבדיל אלף וששה מיליון הבדלים, נוגעת לאחת הסדרות הזכורות ביותר שגדלתי עליהן. וכמוני, יש להניח, קשישים נוספים ובראשם סר ש. הרמלין הנצחי וחסר התקדים, הקשיש אף ממני.

סטיב אוסטין היה הדמות, לי מייג'ורס היה השחקן. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא (שגם הוא ודאי היה בין צופיה האדוקים של הסדרה), שכבר הזכרתי אותה כאן בעבר בהקשרים שונים. אבל לחשוב שפעם ששה מיליון דולר היו הסכום שבעזרתו, כך על פי התסריט, אפשר היה להרכיב את האדם הביוני הראשון בעולם, והיום זה סתם כסף כיס של הבעלים של אולימפיאקוס, ששופכים אותו כדי להביא שחקן אירופי, חבר נבחרת ליטא, מחליפו של כרמלו אנתוני בדנבר – נו, מה אפשר להגיד.

האם מישהו באמת חושב שקלייזה הלז (שונא את המלה הזו, אבל האותיות דומות וזה עשה לי חשק), באמת שווה את הסכום? האם ביוני הוא כסטיב אוסטין המופתי? האם הוא יכול להביא את אולימפיאקוס להיות

better, stronger, faster

כפי שעשו בזמנו המנתחים והמדענים לסטיב אוסטין שהיה "אדם כמעט מת" והפכו אותו לביוני?

אולימפיאקוס כבר הציעה חוזים לנייט רובינסון ולאלן אייברסון, על פי השמועות, ובינתיים יש לה שלושה שחקני NBA שכולם מגיעים מאותו רקע: שחקני ספסל בכירים בקבוצות שלהם: ווייפר ברוקטס, קלייזה בדנבר, צ'ילדרס באטלנטה. לא ברור מדוע אינם מציעים 20 מיליון דולר לז'ליקו אוברדוביץ' וסוגרים עניין, אם יש להם כל כך הרבה כסף שם. כנראה שהז'ליקו אינו למכירה. פשוט כך. פנתינאייקוס הפכה להיות ביתו, ואולימפיאקוס תמשיך להשקיע בשחקנים בתקווה שהמאמן שבחרה, פנאיוטיס ינאקיס, ימצא את הדרך להשתמש בהם באופן הנכון ביותר שיביא סוף-סוף אליפות יוונית למועדון שמה-לא-עשה בשנים האחרונות כדי לסיים ראשון.

האמת? קלייזה שחקן נחמד מאוד, נתקשה להסתיר או להכחיש זאת, אף לא נתכחש. אבל תכל'ס, בתקציב של 6 מיליון דולר לזר, הייתי מביא את סטיב אוסטין בעיניים עצומות. הוא אוכל ארבעה קלייזות לארוחת בוקר, הוא אוכל.

ובמחשבה שנייה, הגותית משהו, שצצה לי ממש עכשיו: האם ג'ק באוור, אליל "24" הוא בעצם התחליף של העולם כולו בשנות האלפיים לימים הנאים ההם של סטיב אוסטין אי-שם בסבנטיז?

נקודה מעניינת, נקודה מעניינת.

הנה היא כאן, נעימת הפתיחה. וגם אם הצגתי אותה בעבר, אף פעם לא מיותר להזכיר לעולם ולנתינים הצעירים שבו מי היה סטיב אוסטין האגדי, ועד כמה לא מרשימים הם הזרים של היום לעומתו.

שלומות ונצורות בשלב זה.