| |
|
| |
| |
 |
|
| נראה אותו בשבירת מנחוסים |
| מצא חן הסיפור על שאקיל ונאש בעיני סר ש. הרמלין, והוא מביע עמדותיו בנושא ומסביבו. על הדרך, הנה שוב הרקע וגם השיר של אדם אנט שיושב טוב על העניין. |
| 24/8/2009 |
|
| |
נאה מאוד בעיניי היא החלטתו של שאקיל אוניל לככב בתכנית ריאליטי, במסגרתה יתחרה מול ספורטאים שונים במקצועות החזקים שלהם. נאה, כי קודם כל ולפני הכל - אין מתאים מהחבר שאקיל להנחות תכנית ריאליטי. אם להתבטא בשפה טלוויזיונית משהו - לאיש יש נוכחות דומיננטית והרבה תכונות שמצלמות מאוד אוהבות.
שנית, ברור שלא משנה באיזה ספורט הוא יתמודד ומול מי - משחייה מול מייקל פלפס, דרך טניס מול ג'ון מקנרו ועד אכילת צ'יזבורגרים מול ג'ורג' פורמן - התוצאה הסופית תהיה משעשעת במידה כזו, שיהיה שווה לשבת בשבילה מול הטלוויזיה. אגב, נניח לצורך העניין שסטיב נאש צודק בוויכוח ביניהם, ושהרעיון המקורי לתכנית היה בעצם שלו. נו אז? איזה מבין שתי האפשרויות הבאות העומדות בפני נאש הינה לדעתכם ריאלית יותר: שהוא יארוב לשאק בסמטה חשוכה וירביץ לו מכות רצח, או שהוא יסתגר בבית ויילל לאשתו ולילדים?
בקיצור, הדרך פתוחה בפני שאק ללכת עם התכנית עד הסוף, אבל אם כבר הוא בעניין, ובמיוחד לאור מעברו לשורות הקליבלנד קבאלירס, למה שלא יתחיל (או ימשיך, או יסיים) בספורט שמתאים לעירו החדשה יותר מכל, וימצא איזה מכשף מקומי כדי להתמודד מולו בשבירת מנחוסים.
שהרי עובדה ידועה, ואף בדוקה ומוכחת היא, שאין עיר מוכת גורל ספורטיבי כקליבלנד. רשת ESPN אף העניקה לה את התואר הרשמי הזה ברוב כבוד (?) והדר (??) בשנת 2004, במלאת 40 שנה לתואר הגדול האחרון בו זכתה קבוצה מהעיר (קליבלנד בראונז, שלקחה את אליפות ה-NFL). מאז, 45 שנה לא רק של כלום ושום דבר, אלא גם של מהלכי ניצחון מפורסמים והיסטוריים, שרשמו קבוצות מקבוצות שונות נגד נציגות קליבלנד, או פשלות היסטריות של הקליבלנדאים, שמנעו מהם ניצחון.
תמצאו ברשימה הזו את The Catch – התפיסה המדהימה של ווילי מייז האגדי מניו יורק במסגרת סדרת גמר הבייסבול של 54', The Drive – המהלך המדהים שהוביל הקווטרבק ג'ון אלוויי מדנבר בסיום גמר ה-AFC מול קליבלנד ב-87', The Fumble – איבוד הכדור הגורלי של הרץ האחורי ארנסט ביינר באותו מעמד ומול אותה דנבר שנה מאוחר יותר וכן הלאה וכן הלאה.
אבל אנחנו בענייני שאקיל וכדורסל, כך שנתמקד ב- The Shot, "ה-קליעה", אותו סל ניצחון אדיר של מייקל ג'ורדן מול הקבאלירס במשחק החמישי והקובע בסיבוב הראשון של פלייאוף 89'. הכל כבר נאמר ונכתב על השניות האחרונות של אותו משחק: ג'ורדן מעלה את הבולס ליתרון נקודה שש שניות לסיום, קרייג אילו משיב בסל שתיים וחצי שניות מאוחר יותר, ואז – אתם זוכרים מה קרה, נכון? אם לא, הנה כל הסיפור כולו כאן. עוד פרק מפואר בלוזריות של קליבלנד.
או, הנה קטע נפלא שהעלו אוהדים מקומיים לרשת, תחת הכותרת "אלוהים שונא את קבוצות הספורט של קליבלנד", כולל איבוד הכדור של ביינר שלא מצאתי קודם, וגם כולל שוב את הסל של ג'ורדן. מה אכפת לנו?
בקיצור – אם שאקיל מצליח לנצח בספורט הזה, אין שום ספק שמעמדו כאליל וכאל גם יחד יתקבע לעד בקליבלנד ובעולם כולו. אחרי זה, מה כבר זה יהיה בשבילו לנצח את מייקל פלפס?
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
