מאחר שנשארו עדיין כמה ימים לפתיחת היורובאסקט, ומאחר שבאמת אין כוח להתעסק עם כל משחקי ההכנה האלה ומה שהם אומרים או לא אומרים, כמה טוב שיש מכבי תל אביב. הנה, בדיוק כמו בעונה שעברה בזמן הזה, ורגע לפני החזרה ללימודים הבאה עלינו לטובה, מספקת לנו האלופה את השיעור השנתי בחשבון.

שלושה עשר שחקנים מונה הסגל הצהוב לאחר החתמתו של דורון פרקינס, אף לא אחד פחות. בעצמי ספרתי. הנה הם, שישה ישראלים: דריק שארפ, יניב גרין, רביב לימונד, גיא פניני, דייויד בלות'נטאל וגל מקל - פלוס שבעה זרים: סטפון לאזמה, צ'אק איידסון, אלן אנדרסון, מאצ'יי לאמפה, ד'אור פישר, אנדרו וישנייבסקי ודורון פרקינס.

שלושה עשר שחקנים בדיוק, שכל אחד מהם מצפה לזמן פרקט משמעותי בכל משחק, ודאי וודאי שבמשחקים הגדולים, כלומר ביורוליג. ונשאלת השאלה: איך, אם בכלל, ניתן לחלק את העוגה, כך שמספר הפרצופים המכורכמים / נרגנים / מתוסכלים / מבואסים על הספסל הצפוני בנוקיה יצטמצם למינימום.

מצויד במחשבון העל של כדורסלע-האתר (מי שיש לו קשרים, לא צריך להתאמץ ולזהות שחקנים, עליהם לא שמע ב-247 השנים האחרונות, אם בכלל), התיישבתי לבדוק כיצד יכול להיראות ערב יורוליג שגרתי בהיכל. למה יורוליג? כי הליגה הרבה פחות מעניינת כרגע, ושם גם נכנס העניין הזה של החוק הרוסי, שאין לי ממש חשק להתעסק איתו עכשיו.

מספר הקסם, כמובן, הוא 200 - סך כל הדקות העומדות לרשות פיני גרשון ושרון דרוקר, ממנו יש להפחית דקות לפי מה שמגיע לעניות דעתי הלא קובעת לכל שחקן ושחקן. אה כן, מאחר שבטופס המשחק יכולים להירשם רק תריסר שחקנים, החלטתי שרירותית לנפות מהקאדר למשחק הספציפי הזה את בלות'נטאל. גם משום שאפשר תמיד להסתדר בלעדיו, וגם משום שאף פעם הוא לא עשה לי את זה כשחקן או כפרסונה.

היידה, בלות'נטאל בחוץ, אפשר להתחיל. מי יעלה בחמישייה? המממממממ, בואו נראה. לצורך העניין, נאמר שיהיו אלה איידסון, וישנייבסקי, אנדרסון, גרין ולאמפה. לא שאני חושב שגרין טוב משמעותית מלאזמה או מפישר, למשל, אבל למרות שנכון לנקודת זמן זו אני לא רואה שום ישראלי מספיק דומיננטי כדי לעלות באופן קבוע בחמישייה - יש לי תחושה שישראלי אחד תמיד יפתח, ולו כדי למנוע חוסר שביעות רצון כללית ביציעים. גם כך איבדו השנה אוהדי מכבי את הרוב המוחלט של השחקנים שעוד ניתן היה להזדהות איתם, למעט שארפ, שהעונה יורחב עוד יותר תפקיד המנטור / מעודד שלו, מן הסתם על חשבון דקות המשחק שלו.

נתחיל עם איידסון. האיש הובא על תקן התקווה הגדולה וחתיכה מרכזית ביותר בפאזל, ולכן יקבל לא פחות מ-25 דקות, נכון? סביר להניח. וישנייבסקי, לצדו, אמור להיות הפליימייקר (עוד משתמשים בכלל במלה הזו?) מספר אחת, אז נגיד שיקבל רק טיפ-טיפה פחות, משהו כמו 22. 200 פחות 47 של שניהם, מביא אותנו ל-153 על המילימטר.

נקסט. גרין, כאמור ולפחות עד שיוכיח אחרת, יעלה יותר על תקן "הישראלי" מאשר כל דבר אחר, ולכן יקבל בשלב זה 15 דקות מקסימום. אנדרסון ולאמפה הם סיפור אחר לגמרי, ואני מתקשה לראותם עולים למגרש לפחות מ-20 דקות לראש. נפחית עוד 55 מ-153, ונקבל 98 דקות הממתינות עדיין בקופה.

הסיפור המעניין באמת, יהיה זה של מי ייכנס כמחליף ולכמה זמן. בכל הקשור לקו הקדמי, הרי שאם גרין ולאמפה בחמישייה הווה אומר שעל הספסל ממתינים לתורם לאזמה ופישר. לא יקבלו 18-17 דקות כל אחד? מאמין שיקבלו. פניני, בעונה ראשונה בקבוצה, צפוי לקבל אי אילו דקות כדי לכרסם שחקני יריב, ואני מאמין שידובר באיזה 14-13 דקות כמו כלום.

50 דקות נותרו בקופה (ואם להאמין למחשבון כדורסלע-האתר, מדובר ב-3000 שניות בדיוק), ומתוכן נמהר ונקזז עוד 17, לטובתו של דורון פרקינס, שיעלה כמחליף ראשון לגארדים. מה נשאר? 33 דקות, שאמורות להתחלק בין לימונד, מקל ושארפ. לומר בביטחון שמספר הפרצופים המכורכמים / נרגנים / מתוסכלים / מבואסים על הספסל הצפוני בנוקיה יצטמצם למינימום? לא נראה לי, אבל יהיה מאוד מעניין לראות.

shaharhermelin@gmail.com