שלומות ונמרצות,

תגיד כבודו, בלי לראות בדיוק מה הולך שם, איך זה שקרלוס ארויו כה תותח שם באליפות האמריקות? הרמה שם מעפנה (לא נראה לי)? הנבחרת בנויה סביבו באופן מוחלט + סמכויות הוצאה להורג? אולי שם הוא פשוט משחק אחרת כי... מתחשק לו ? סתם המספרים עושים עלינו פוזה? (הם אבל בכל זאת מנצחים!).

תן איזו דעת מומחה.

רן בורוכוב-ארויוב

שמע נא חבוב,

שאלה נאה שאלת. בוא נציג, ריישית כל, את נתוניו של האיש בחלוף שבעה משחקים באליפות המדוברת. כלומר, נכון לשעת צהריים זו של יום שישי, אוקיי?

אוקיי. עניתי במקומך, כי לא שמעתי. אולי ענית לאט או חלש מדי. כמו שאמר אתמול ב-"24" בשעת לילה מאוחרת במיוחד נשיא ארצות הברית המלעון למדי, צ'ארלס לוגן, למנהל ה-CTU ביל ביוקנן האגדי: "אין לנו זמן? אז תדבר יותר מהר".

המאזן של פורטו ריקו הוא 1:6. ההפסד הגיע ממש בלילה האחרון מול ארגטינה, 80-78, אחרי שפורטו ריקו הבטיחה יום קודם לכן מקום בחצי גמר הטורניר וגם באליפות העולם שתתקיים בשנה הבאה בטורקיה. הפסד ראשון, כאמור, לפורטו ריקו וניצחון חמישי ברציפות לארגנטינה. בוא גם נגיד, שהאליפות מתקיימת בפורטו ריקו וזה נתון שמסביר לפחות חלקית את המאזן הנוכחי.

הלאה.

הרי שנינו לא רואים את משחקי אליפות האמריקות, כן? ותודה לערוצי הספורט השונים על היחס החם בהזדמנות זו. כל מה שנשאר הוא בעצם להעריך מה ולמה ומי.

יש דברים שרציתי לומר:

קרלוס ארויו תמיד בולט בנבחרת פורטוריקו.

קרלוס ארויו הוא באמת בעל בית בלתי מעורער שם. לא נעים לומר זאת על נבחרת לאומית, אבל ארויו הוא פורטו ריקו ופורטו ריקו היא ארויו.

קרלוס ארויו הוא שחקן-שחקן, בוא לא נשכח, כן? הוא קוסם קטן, וירטואוז אמיתי, הכדור נשמע לו, הצ'אקות מופתיות רוב הזמן ובאופן כללי יש לו את זה.

המספרים שלו עם פורטו ריקו הם כמעט תמיד כפי שהם עכשיו: 17 נקודות, 5.7 אסיסטים ו-3.7 ריבאונדים. אני חושב שהבעיה שלו אף פעם לא היתה להרביץ שורה סטטיסטית יפה, אלא בעיקר בצד ההגנתי. ארויו רך הגנתית. הוא מורגל לשמור על העבירות שלו ולא שש להקריב שום דבר בצד ההגנתי. אני זוכר עבירות שהוא ביצע במכבי ת"א, וחלק גדול מהן – מה אגיד לך – אפשר היה להימנע מהן והיו די מיותרות, או שהגיעו בשלב מאוחר של המשחק מתוך חוסר נעימות כזה, יו נואו: 'מה, דקה 32 ויש לי רק עבירה אחת? נו, בוא אני אעשה עכשיו עוד אחת שלא יגידו שאני לא שומר'.

הוא תמיד מהשחקנים המובילים באליפות האמריקות, פשוט כי הוא אחד השחקנים הטובים ביותר שם. אבל הגנתית, הוא אף פעם לא אחד מהמובילים, להיפך. הוא מאלה שהתרגלו לאורך השנים לשחק חזק בצד אחד של המגרש ולהרפות בצד השני, כדי שיהיה לו כוח לעוד דרייב או מסירה נכונה במהלך הבא. בפורטו ריקו סולחים לו על זה בדרך כלל כי האיש מציג קבלות ולוקח אותם למקומות נאים, שייתכן שאפילו רפאל טרם ביקר בהם. במכבי ת"א עשו חשבון עלות-תועלת והגיעו למסקנה שלא כדאי. בנבחרת פורטו ריקו הוא יכול לשחק כמו שבא לו, ולא כמו שפיני גרשון רוצה. וזה הבדל גדול.

אני חושב שיש הבדלים די בולטים בין ברזיל, ארגנטינה וגם פורטוריקו (ודאי כשהיא משחקת בבית) לבין פנמה, ונצואלה, מקסיקו, איי הבתולה וכאלה. אני גם יוצא מהנחה שהמשחקים האלה של ה-30 הפרש פלוס-מינוס, שכמותם היו לא מעט עד עכשיו, הם משהו שפחות נתקלים בו באליפות אירופה, למשל. יהיה מעניין לבדוק את זה, אגב, כאשר שני הטורנירים יסתיימו – האירופי והאמריקאי. כלומר, באחוזים, כמה משחקים של, נניח, 25 הפרש ומעלה היו פה וכמה שם.

לעניין המרות והבעלבתיות, אני מניח שבפורטו ריקו הרבה יותר נוח לו. ישנם שם שחקנים שהוא משחק איתם שנים, ההיכרות עושה את שלה, ההופעות מול הקהל הביתי שמקבל את הגיבור שלו בכל ערב ממריצות אותו ליכולת טובה כמו גם, אל תשכח, העובדה שאין לו קבוצה נכון לרגע זה לעונה הבאה. האיש מגיע לעבוד כמו שצריך. הוא יודע שעל גב האליפות הזו הוא יסגור את החוזה החדש לעונות הבאות.

קח למשל, להבדיל, את מאירק'ה טפ-הירו חסר התקדים. איפה הוא ירגיש נוח יותר וטוב יותר, בנבחרת ישראל שאותה הוא "חנק" כבר עם 120 הופעות בערך, או בקבוצתו החדשה ספרטק סנט פטרסבורג, או מכבי ראשון לציון, נניח? איפה הוא ישחק חופשי יותר, רגוע יותר, עם יותר ביטחון עצמי – עם כל השחקנים שהוא מכיר מסביבו, או כמי שנזרק להיות פוינט גארד מוביל בקבוצה שהוא לא מכיר בה אף שחקן וכל היום לוחשים סביבו שהוא מקבל יותר כסף ממה שמגיע לו. ושפראייר מי שמשלם לו סכום כזה.

תוסיף לזה את העובדה שארויו הגיע לכדורסל האירופי בעונה שעברה אחרי שבע עונות רצופות ב-NBA, והיה צריך לעשות סוויץ' מקצועי ומנטאלי מסוים כדי להתאפס ומיד לקחת על עצמו אחריות ומנהיגות. בקיצור, לא פשוט.

רק כדי להשלים את עניין הנוחות לצד הרמה הפחות גבוהה שיש באליפות הזו לעומת משחקי חוץ ביורוליג נגד מלאגה, ברצלונה - ומי-עוד-זה-היה-שם-שהוא-נתקע, ריאל? - אציג לך את אחוזי הקליעה של האיש ב"אמריקות" כרגע: 57 לשתיים, 59 לשלוש, 90 מהעונשין. והרי זה משובח. כל הנסיבות והעניינים שהוזכרו כאן קודם משתלבים יחד כנראה, חבוב, כאשר מדובר בקרלוס ארויו, נבחרת פורטו ריקו ואליפות האמריקות.

נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שישנן עוד שתיים-שלוש סיבות שהייתי יכול לקחת בחשבון במסגרת הטקסטל'ה הזה, אבל מכאן, מלשכת הנשיאות, אני כבר שומע את קול בכיו של תומרינגו סטאר המשווע למישהו שיבוא וייקח אותו מגן הילדים לקראת סופשבוע רגוע וביתי. והרי לא נעכב את יציאתו אל החופש, האין זאת?

שלומות ונצורות בשלב זה וסופ"ש נאה בהחלט.