אבל אף אחד ושום דבר לא יעמיד בצל את רוז'ה פדרר, המכונה כאן גם רוז'ה-שלנו, שמנסה להיות הטניסאי הראשון שזוכה ברציפות שלוש פעמים בווימבלדון ושלוש פעמים בארצות הברית הפתוחה. איזה אתגרים יש לפדרר הזה. לא כמוני, למשל, שמנסה לגמור את החודש בשלום, או לא להיכנס לדיפרסיה כשהכיור מלא בכלים וצריך לעשות עם זה משהו, או לא לצאת מדעתי ולצרוח על איתי ונגה, כשהם מושכים זמן וגם כשהשעון מראה כבר 22.00 הם עדיין ערים.

הוא, יש לו אתגרים רציניים. הוא – זה רוז'ה-שלנו.

בקיצור, פדרר עבר כצפוי את הסיבוב הראשון עם ניצחון קל על וואנג 4-6, 1-6, 1-6, ובסיבוב השני ישחק נגד בחור שיש לי כלפיו הרבה סימפטיה, אבל החלק הטוב שלו כבר מאחוריו אין מה לעשות נגד זה. טים הנמן האנגלי הוא פייטר גדול בדרך כלל, מישהו שנותן לטניס את כל מה שיש לו ולא מחפש תירוצים. גם כשזה לא מספיק ולא הולך, הוא ישחק עד הרגע האחרון להבדיל מכמה טניסאים שברגע שמריחים צרה ורואים את הסוף, מורידים הילוך ונותנים לזה להיגמר.

אז ניפרד לשלום בהזדמנות זו, בידידות ולא מתוך יוהרה, מטים הנמן היקר שעומד להפסיד לפדרר בסיבוב השני. וזה, אגב, למרות שהנמן מוביל, תאמינו או לא, 5-6, במשחקי ראש בראש מול רוז'ה-שלנו. אלא שכל הששה
הושגו בין 1999 ל-2004, ומאז לוח התוצאות מראה: רוז'ה, רוז'ה, רוז'ה, רוז'ה, רוז'ה. וכולו שלנו, הרוז'ה. אני מניח שזה הולך ל-6-6 כאמור. אז שלום הנמן, בגיל 32 זה לגמרי בסדר אם תפסיד לנו. אל תיראה כזה מיואש. די, נו. אתה עושה לנו נקיפות מצפון.

מבט קצר אל שאר המשחקים, שאר השחקנים, מראה שאנדי רודיק התאושש כנראה מהתקופה הלא טובה שיש לו ומאחוריו כבר שני ניצחונות קלים. חוץ ממנו, אנדרה אגאסי מרכז הרבה עניין ואחרי הניצחון על פאבל מרומניה, יש לו הלילה את מרקוס בגדאטיס. נחיה ונראה מה יהיה והלוואי שינצח, למרות שהסיכויים מדברים נגדו. לפחות עקרונית. רפאל נדאל פתח עם 6-4,6-4, 6-4 נגד פיליפוסיס, ולצערנו – סביר שנראה אותו רץ גם הלאה. יאללה, תיפול כבר יא שור ספרדי.

אתה יודע?

אל תיפול. לא, אל תיפול. רוצים אותך בגמר נגד רוז'ה-שלנו. החשבון איתך עדיין פתוח.

נמשיך לדווח באדיקות.