על פי הדיווחים בתקשורת בסוף השבוע, בישיבת הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, שבה סוכמה הופעת הנבחרת ביורובאסקט בפולין, הביע צביקה שרף את רצונו להמשיך בתפקידו, או לכל הפחות גרם לחברי הוועדה להבין שהוא לא ממש יתנגד להמשיך. מאחר שבישראל כמו בישראל - הוועדה המקצועית לא חתכה דברים, אלא החליטה על הקמת עוד ועדה, שהיא זו שתמליץ על זהות המאמן הבא - ייקח עוד זמן עד שנדע בדיוק מה קורה ועם מי.

זה המקום לקרוא לחברי כל הוועדות - המורחבת, המצומצמת והעוד יותר מצומצמת שעל הקמתה בטח יוכרז בקרוב - להגיע כולן לאותה מסקנה: להודות לשרף, באמת, בלי ציניות ומכל הלב, על כל מה שעשה למען הנבחרת לאורך השנים בכלל ובתקופה האחרונה בפרט, להעניק לו שי ראוי במעמד ראוי, אבל להיפרד ממנו לשלום. מספיק, באמת שמספיק.

שום תוצאה ומיקום באיזו מסגרת שזה לא יהיה, לא ייקחו משרף כלום מכל מה שעשה למען הכדורסל והנבחרת. באמת שאין צורך לחזור ולהלל את המחויבות הטוטאלית והפטריוטיות שלו שאין להן מתחרים. מה ששלו - שלו. העניין הוא, שלכל אחד, בכל מקום ובכל תפקיד, נגמר מתישהו הסוס. שרף והשחקנים, במסגרת הנבחרת, מיצו זה את זה עד הטיפה האחרונה ממש, ולצורך העניין לא משנה אם יותר בגללם או יותר בגללו.

אגב, לפחות על הדיווח בעיתון שיש לו מדינה, אמר במהלך הדיון בוועדה המקצועית יו"ר הוועדה, איתן רוב: "בדיעבד, צביקה היה היום עושה דברים אחרת. הבעיה היא לא הצוות המקצועי, אלא השחקנים הישראלים". בנוסף, וכאן אני כבר מצטט מתוך ההודעה הרשמית לעיתונות של איגוד הכדורסל, אמר רוב: "הקיץ האחרון הבליט את החוליים בכדורסל הישראלי. לקראת האתגרים העומדים בפנינו, יש צורך לבחון בצורה אמיתית מי יוכל להוביל את תהליך ההבראה. צריך לזכור כי מדובר בתהליך מהותי". הנה לכם חידת היגיון: אם הצוות המקצועי בסדר ורק השחקנים אשמים, למה צריך להקים כל מיני ועדות ואולי להמליץ על מישהו אחר? ואם הכדורסל הישראלי חולה וזקוק ל"תהליך הבראה מהותי", מי אשם? רק השחקנים? אולי יואיל מר רוב להחליט? או שמא נשמע ממנו פעם מה חלקם של האיגוד בכלל ושל הוועדה המקצועית בפרט בעניין?

חזרה לענייננו. לעניות דעתי הלא קובעת, אין מנוס מלהחליף את הצוות המקצועי. אנחנו הרי יודעים מה אנחנו שווים מבחינה ריאלית (אי שם בין המקומות 16-9), מי הקאדר העומד לרשותנו, פלוס-מינוס שחקן זה או אחר, מה מסוגל או לא מסוגל כל שחקן, ובעיקר שצוות המאמנים הנוכחי כבר עשה הכל מבחינתו. מאחר שכך, הדבר הנכון ביותר לעשותו יהיה לתת למישהו אחר לנסות. לא חשוב מי: אפי, שיבק, דרוקר או מי שזה לא יהיה. הגיע זמנו של מישהו אחר. צביקה? תנו לו את ראשות האיגוד. תוך שנתיים, מקסימום, נדבר על המוסד הזה ועל הענף כולו הרבה יותר במונחים של סדר ושיטה, והרבה פחות במונחים רפואיים.

ואם כבר בעיות בענף - ביום חמישי יצא לי לצפות בחלק ממשחק התיכונים בין הגימנסיה הריאלית ראשל"צ לבין ויצ"ו נהלל. כבר מספר שנים ברציפות שדעתי הולכת ומשתרשת בעניין, והמשחק הספציפי הזה לא תרם כלום לשנותה: הרמה בליגה הזו נמצאת בצניחה חופשית. אסור כמובן להכליל, ותמיד ניתן למצוא נקודות אור, אבל העובדות הן שיש מנגנון, יש קבוצות, יש אווירה, יש טלוויזיה, יש אתרי אינטרנט, הרבה פעמים גם יש משחקים צמודים ומתוחים, אבל ברוב המקרים אין רמה.

וזה מוזר. הרי כל המאמנים בליגה הם מיומנים ובעלי ניסיון, על ציוד ואולמות כמו שיש לרוב שחקני הדור הנוכחי יכולנו בשעתו רק לחלום, ועוד לא אמרנו כלום על החשיפה התקשורתית, אפשרויות הסקאוטינג וכו', ובכל זאת זה לא עובד. בכל שנה רואים פחות ופחות שחקנים, שניכר בהם שהם שולטים לפחות בכל יסודות המשחק, הן בהגנה והן בהתקפה. במקביל, דווקא רואים יותר טעויות ורגעים שכונתיים לעילא. למה? אין לי מושג, אבל יותר מבכל מקום אחר, ברור שמישהו צריך לעשות שיעורי בית.

shaharhermelin@gmail.com