שוטטתי היום אי אילו דקות באתר מינהלת ליגת העל. ראשית, ח"ח גדול לאחראים. אתר אינטרנט כמו שצריך להיות - אינפורמטיבי, עדכני (רק הערה קטנה לגבי החלק באנגלית: אפשר כבר למחוק מלוח החדשות את הדיווח על המשחקים שיהיו ביום חמישי שעבר), ידידותי למשתמש, מדור וידיאו ראוי, ארכיון דיגיטלי. בקיצור, ראוי ואף למעלה מכך.

עברתי קצת על החדשות, החלטתי שגביע ווינר, עד שיוכח אחרת, עדיין לא גורם לי להרגיש שהעונה ממש החלה, ואז הגעתי לידיעה שצדה את תשומת לבי: "בכנס רכזי סטטיסטיקה השנתי של היורוליג, שנערך בברצלונה בסוף החודש שעבר, התקבלה החלטה, שנוסתה בהצלחה באליפות אירופה האחרונה, והחל מהעונה הקרובה יחול שינוי בספירת האסיסטים ביורוליג, וכן בליגת העל הישראלית. מעתה, תיחשב לאסיסט גם מסירה שהובילה לעבירה בניסיון זריקה לסל ולזריקות עונשין (בכפוף לכך שהשחקן הזורק יקלע לפחות זריקה אחת מהשתיים)".

וזה נאה ואף מעניין מאוד בעיניי. מאז שאני זוכר את עצמי, אני מאוד אוהב סטטיסטיקה בהקשרה הספורטיבי. אולי לא ברמות אליהן מגיעים המשוגעים האמיתיים לדבר, אבל בהחלט אוהב. הרי אין כמו הסטטיסטיקה להוסיף טעם לפני משחק, במהלכו ואחריו, ולא רק מבחינת הנתונים שצברו וצוברים כל שחקן וקבוצה, אלא בעיקר באפשרות "לעמת" אותם מול הנתונים של עצמם בכל רגע נתון.

כך למשל, אם ידוע ששחקן מסוים עומד על ממוצע של 42 אחוזי הצלחה מהעונשין, והוא עושה פתאום ארבע מארבע במאני-טיים זה די מדהים. או ההפך, שההוא שמדייק בסביבות ה-90 אחוז מהקו, מחטיא שתיים רצופות 2.2 שניות לסיום המשחק, כאשר אחת מוצלחת היתה מספיקה להעלות את קבוצתו לפיינל פור (מי אמר גידריוס גוסטאס?), וכך בכל מקום, בכל משחק, בכל קטגוריה, בכל קבוצה ועם כל שחקן. מעניין התחום הזה, מעניין מאוד-מאוד.

חזרה לידיעה באתר המינהלת. אז גם מסירה שתסתיים בזריקות עונשין מוצלחות, ולו בחלקן, תיחשב כעת לאסיסט. יפה, אני בעד. זכורים לי לא מעט מקרים, בהם "כעסתי" על מגן שביצע עבירה, ובכך מנע מהמוסר לשפר את מאזן האסיסטים שלו. כעת יתוקן העוול, לפחות ברובו. במקרים בהם יישלחו אל הקו מחרבי טבעות למיניהם - כמו ארז כץ (50 אחוז מהקו בעונה שעברה), אורי קוקיה (44.7), ליאור ליפשיץ (43.5) או ארז מרקוביץ' (34.5) - ייאלצו מן הסתם המוסרים להמשיך ולרטון בינם לבין עצמם.

השאלה היא, למה לעצור כאן? מה, למשל, לגבי מגן שלוחץ את השחקן שלו כל כך טוב, עד שהוא גורם לתוקף למסור החוצה או לבצע צעדים? למה לרשום רק איבוד לתוקף ולא חטיפה למגן? או חסימה אימתנית שמעיפה את הכדור אל עבר מחצית המגרש והופכת לליי-אפ קל בצד השני, האם היא אינה גם בגדר אסיסט? ומה קורה אם במקום לקטוף ריבאונד התקפה הודף אותו שחקן לחברו שקולע - זה רק ריבאונד, רק אסיסט או שניהם? מאחר שאין לי שמץ של מושג מה קורה במצבים שכאלה, מה כבר נכלל ברישומים ומה מתוכנן, אם בכלל, אשמח מאוד אם יקום מומחה מוסמך בתחום ויאיר את עינינו.

חוץ מזה, כך אני למד מאותה ידיעה ממש באתר המינהלת, "ישראל נכון לעכשיו היא המדינה היחידה באירופה בה יספרו השנה בסטטיסטיקה הרשמית גם "דיפלקשן" - פעולת הגנה שלא הסתיימה בחטיפה אבל האטה או עצרה את התקפת היריב. רכז הסטטיסטיקה הישראלי המליץ להכניס ספירה זו גם ביורוליג, ואכן - ככל הנראה ספירה זו תיכנס לסטטיסטיקה הרשמית של היורוליג החל מהעונה הבאה".

יפה, אם כי נראה לי מורכב-משהו ומעלה שאלות נוספות: האם מדובר בהתקפות מתפרצות בלבד, או שמא גם בהתקפות מעבר? ומה זה בדיוק "פעולת הגנה שהאטה או עצרה את התקפת היריב"? האם רק הדיפת הכדור לחוץ, או גם סגירה טובה של מוביל הכדור, שגורמת לו לחכות שחבריו יצטרפו? שוב, כל מידע מוסמך בנושא יתקבל בברכה חמה ונאמנה.

ועדכון אחרון מהמינהלת בתחום זה, לפחות בינתיים: החל מהשנה תיספרנה לראשונה בסטטיסטיקה הרשמית של ליגת העל גם הטבעות. וגם זה נאה מאוד. לעניות דעתי הלא קובעת, היה יו"ר הדירקטוריון בין הראשונים, ואולי אף הראשון, שהתייחס ברצינות לנושא, כך שמן הסתם ישמח אותו העניין. או שלא. (יו"ר הדירקטוריון: אתקשה להכחיש זאת, באיחור של כמעט 20 שנה העייסק נעשה רשמי. כבוד לממונים על ההחלטה).

איך שלא נתבונן בזה, יהיה השנה הרבה יותר מה לרשום במהלך משחקי ליגת קזינו, וזה בהחלט מרשים. רשמנו לפנינו.

shaharhermelin@gmail.com