* לתשומת לב הרב גרשון: ארווידאס מאצ'יאוסקאס הוא שחקן ענק שנעלם במשחקים גדולים. יותר מזה, אם אתה נותן לו את הכדור האחרון סביר להניח שתפסיד.

* אפשר לדבר על שחצנות, על זילזול, על חוסר בהבנת המשחק, על העובדה ששוב לא היו כל הכוכבים כולם. אבל למה לתרץ? הכדורסל האמריקאי פחות טוב מהכדורסל האירופי, ואם בשנים האחרונות עדיין היו סימני שאלה, הפעם יש סימן קריאה עם קו תחתון.

* בסדרה של הטוב מ-5, אני מהמר על לבנון ולא על ישראל.

* אד קוטה נראה כ"כ רע, שאחרי שרואים את חג'ג' בנבחרת וזוכרים אחד טפירו למעלה, קשה לראות אותו כ"כ מצליח במלחיה.

* סימאס יסאיטיס הוא בסך הכל המחליף של קירק פני. נא להירגע.

* אין דבר מרגש יותר מלדעת שלשחקן הכי גדול על המגרש יש גם את הלב הכי גדול. בזמן שכוכבי נבחרות אחרות שמו פס על הנבחרת הלאומית, בא גאסול, עם כל העבר המאכזב של הספרדים, השאיר חלקים מגופו על המגרש והזיל דמעת אושר במשחק העליה לגמר. וזה אולסטאר בNBA. התשואות גם לנוביצקי, יאו וג'ינובילי, אבל גאסול נגע בי. לא התלוננתי.

* לא היתה בטן באליפות. 4 הגדולות שיחקו בהרבה רמות מעל כל השאר. ולראיה, כל משחקי רבע הגמר נגמרו תוך רבע אחד ובהפרשים דו ספריים.

* חמישית הטורניר צריכה לכלול את נוביצקי, כרמלו אנתוני, תיאו פאפאלוקאס, פאו גאסול ודימאנטידיס. עם ג'ינובילי, מינג ושאר הספרדים הסליחה. חייך, דירק, ואל תבכה. אתה בחמישייה.

* סרחיו רודריגז יהיה הרכז הטוב ביותר באירופה תוך שנתיים. כמה חבל שבדיוק אז הוא יעבור לקלקל לעצמו את הקריירה על הספסל של איזה ראפטורית או גריזלית, במקום לקחת 2-3 תארי יורוליג.

* כל זריקה שנזרקת מטר מאחורי הקשת מוציאה מניב רסקין את הביטוי "זריקה ל-4". די.