ו...כולם יחד: "לפעמים - הימורים מתגשמים, לפעמים - כשהספרדים מאוד חמים. לפעמים - ארגנטינאים המומים, לפעמים - ועכשיו היוונים" כן כן, יש רגעים כאלה בחיים, לא רבים, בהם מתברר לבנאדם שהתחזית שנתן לפני משהו כמו שבועיים (גם אם היא לא היתה בגדר הימור נועז מדי, והיא לא, יש להודות), ואיתה הלך לאורך כל הדרך מבלי להתכופף לטובת רוח כזו או אחרת, אכן התממשה במלואה. קורה. אתם יודעים, גם שעון עומד מדייק פעמיים ביום, וגם תרנגול עיוור מוצא לפעמים משהו.

אבל אני שואל אתכם: אמרנו שתהיה מדליה? אמרנו. המשכנו עוד ואמרנו ספרד בגמר? בטח אמרנו. הרחבנו את גבולות התחזית ואמרנו שגאסול יהיה ענק? גם אמרנו. אמרנו שזה ייגמר במדליית זהב? לא אמרנו, אבל ננצל את תחושת התרוממות הרוח הרגעית ונגיד עכשיו. מה אכפת לנו? הסייבר-ספייס סובל הכל. עם כל הכבוד ליוונים - ויש, אחיי גיבורי האקרופוליס,
יש הרבה כבוד אחרי הקולג' שעשיתם לקואוץ' קיי וחבורת ה"לא-משנה-איזה-מגה-סטארים-אנחנו-עדיין-אין-לנו-מושג-מה-עושים-מול-אזורית" שלו - אנחנו הולכים עם ההימור שלנו עד הסוף. וזה סופי.

איזה חצי גמר זה היה, אה? אחרי ההצגה המושלמת של היוונים, ואין מלה אחרת לתאר זאת, הגיע תורם של ספרדינו. עקב הפקקים האדירים בדרך לאולם, והבדיקות הביטחוניות הקפדניות בכניסות, הגיעו הבחורים למשחק באיחור רציני, משהו כמו סוף הרבע הראשון. חלקם, אגב, לא הגיעו בכלל (מי אמר נבארו וחימנז?). אבל לא זוטות שכאלו יטרידו את השוורים. עד המחצית הושב הסדר על כנו, במחצית השנייה שלטנו באופן ברור למדי, ולמרות מבול השלשות שקיבלנו על הראש, ועל אף הפציעה של גאסול - פינאלה, סניוריי וסניורתיי, פינאלה.

פאו היה מצוין, כמובן. 19 נקודות ב-70 אחוז, 11 ריבאונדים ושלוש חסימות. אבל מעבר לכל אלה, שוב הסתבר עד כמה האיש שר, כלומר משחק, מהלב. ראו את זה בכל תנועה, אחרי כל סל, לאו דווקא שלו, ובעיקר בדמעות הכאב והתסכול אחרי הפציעה המדאיגה עד מאוד, שתיכף נחזור אליה, ובדמעות האושר אחרי הבאזר. גם גרבאחוסה היה טוב מאוד עם 19 משלו, סרג'יו רודריגז חיפה על הכלום של נבארו, וכל אחד מהאחרים תרם היכן שהוא יכול ויודע.

הולך להיות גמר מהסרטים. היוונים משתבחים ממשחק למשחק. כולם, בלי יוצא מהכלל: פאפאלוקאס, ספאנוליס, דיאמנטידיס, קאקיוזיס, פוטסיס, דיקודיס, פאפאדופולוס (הערת בעל הבית: הלו, שכחת את שחורצי המפלצת). כל אחד כלי-כלי בפני עצמו, ויחד הם יוצרים נבחרת פשוט מצוינת. גם מצב הרגל של גאסול לא נראה כרגע משהו, אבל יש להניח שצי של מעסים יעמול עליה 28 שעות ביממה, כדי שהאיש יוכל להתנועע על הפרקט. אבל אתם יודעים מה? גם אם יקרה הגרוע מכל ופאו יושבת - חלקית או סופית - לא נשחק ארבעה נגד חמישה (אלא אם מארק גאסול יהיה על המגרש...). יש לנו מץ'-אפ לא רע בכל עמדה ועמדה, והבטן אומרת שהזדמנות ומומנטום כמו אלה שיצרנו בטורניר הזה, אפילו ספרדים לא יכולים לפספס. עכשיו נראה מה שווים הספרדים, וגם הבטן.