עונת ה-NBA עדיין לא החלה, אבל כבר עכשיו ברור שסיפור עמרי כספי יהיה קשה מנשוא. יותר מזה, אם לשפוט על פי הפרסומים השונים בשישי בבוקר, זה יהיה ממש בלתי נסבל. הנה רק כמה מהכותרות: "כשכספי פגש את קובי", "קובי ניצח את כספי", "כספי והקינגס נכנעו ללייקרס" וכן הלאה וכן הלאה. ואלה בסך הכל משחקי ההכנה, כן?
כלומר, אם ללכת לפי קו המחשבה הזה, הרי שאך טבעי לשער כי קובי בראיינט מיהר חזרה לביתו לאחר המשחק, תלה את מפתחות המרצדס-ספורט במקומם הקבוע ליד אלה של ה-BMW, הלמבורגיני והפּוֹרְש, וצעק לאשתו: "דארלינג, לא תאמיני את מי פגשתי היום בלאס וגאס: את כספי! כספי!! זוכרת? האיזראלי קיד ההוא שכל כך נלחצתי מזה שהוא חתם בסקרמנטו. סוף סוף נפגשנו! נתן לי פייט-פייט הסאן אוף א ביץ' הזה. טוב, הוא בוגר של הפאקינג איזראלי צבא. אבל בסוף ניצחתי אותו והכנענו את הקינגס. איזה משחק היה, איזה!".
כמובן שזה לא קרה, וכמובן שהסיכוי שבראיינט יודע מי זה עמרי כספי זהה לסיכוי שהקינגס יזכו השנה באליפות, אבל כן - ככה זה הולך להיות העונה, כנראה. לפי הלך הרוחות הנוכחי, תתנהל הליגה כולה בחלק גדול מהתקשורת הישראלית סביב כל אחת ואחת מהדקות והשניות שיקבל כספי, תוך תיעוד ותזמון כל זריקה, ריבאונד, אסיסט, עבירה ואיבוד שיבצע. הכל, כאשר מסביב יתרוצצו ויפריעו לדיווחים השוטפים כל מיני שחקני משנה אפורים ומיותרים דוגמת קובי, לברון, דוויין ווייד, שאקיל, דווייט הווארד, קווין גארנט וכריס פול. יהיה כיף. אין בכלל ספק שיהיה כיף.
מצד אחד, זה בסדר גמור להתרגש מכל צעד ושעל של הישראלי הראשון בליגה, אבל עם כל הכבוד, ויש, צריך לקוות שהפרובינציאליות לא תשתלט על כולנו כל הזמן, ונזכה גם לראות, לשמוע ולקרוא גם על עוד כמה קבוצות ושחקנים. בהקשר הספציפי הזה, אם לנסח מחדש את אחת מאמירותיו האהובות של מאמנו הקודם של כספי: בהחלט יש עוד מלבדו.
ובהקשר אותו מאמן קודם, צפיתי במתח ובעניין רב במשחקה של מכבי מול לובליאנה. טוב, האמת היא שלא היה שם מתח, גם לא ממש עניין, ובעצם גם לא כל כך צפיתי. בפרי-גיים דווקא כן. היה מצוין כמו שערוץ הספורט יודע וכמו שנכתב כאן אך לפני שלושה ימים. שידור כהלכתו, פרשנויות כהלכתן, ראיונות כהלכתם, סטטיסטיקות והמחשות גרפיות כהלכתן ואפילו הברקות בשוליים, כמו בחירת חמש התלבושות המכוערות ביותר של מכבי בכל הזמנים, וההתקלות של כוכבי מכבי בשאלות על משקלו של פיני גרשון.
המשחק עצמו? נו, ראיתי פה ושם בין זיפזופים לערוצים אחרים. לא הצליח לרתק אותי יותר מדי, גם בגלל שמכבי עדיין לא התחברה (ניסוח עדין, רגיש ויפה למונח המקובל יותר - "שכונה"), גם בגלל שלובליאנה לא דמתה לכלום, אבל כשאני חושב על זה לא מעט בגלל היעדרם הצפוי אך עם זאת צורם של הישראלים.
בסדר, ככה זה כיום בכל הקבוצות המובילות באירופה, ואם רוצים ליישר איתן קו אז חייבים שישה-שבעה זרים בלה-בלה-בלה. מצטער, לי, למרות שמעולם לא הייתי אוהד מכבי, זה מפריע, ולעניות דעתי הלא קובעת גם לחלק מכובד מהקהל זה לא כיף, אפילו אם אילן השועל מתראיין לפני המשחק למאיה רונן הממשיכה להשתפר, וטוען בתוקף שכל האוהדים סבבה עם זה.
