רוב שלומות,

מעניינת אותי חוות הדעת הנשיאותית בנושא הפרשנויות המוקדמות השנה (יותר מתמיד, אני חושב). תמהני מניין לצבא הפרשנים הביטחון הרב בדבריהם? את העונה עוד לא רואים באולטרא סאונד שלא לדבר על חיתולים, והם: מכבי כך והפועל אחרת.

הרי אם בסוף מכבי תגיע לפיינל פור ויישכחו כל הבעיות הקריטיות שדיברו עליהם, הם ישלמו מחיר? לא. מישהו יתפטר? לא, למה שיתפטר, הרי איך אפשר לדעת כל כך מוקדם. ואם מכבי ייכשלו השנה הם יכריזו בראש כל חוצות: אמרנו לכם. ואני שואל, איפה הכבוד למקצוע? לכל הפחות סייגו את עצמכם, רבאק.

ישראל

שמע, אני לא יודע על מי אתה מדבר בדיוק, כי בניגוד אליך אני חושב שאין פה קבוצה של אנשים שמדברים בקול אחד. לא צריך להכליל, כל אחד בפני עצמו. גם אני חלק מהקבוצה הזו שנקראת פרשני כדורסל כבר די הרבה שנים, כך שאולי אעיד על עצמי וזה יגרום לתשובה להיות הכי אמינה.

אני משתדל שלא לקטול באופן חד מדי אחרי משחק, כי לא תמיד העובדות ידועות לי במאה אחוז. אולי השחקן חולה? אולי פצוע ולא ידעתי? אולי עברה עליו טראומה משפחתית שעות לפני המשחק? לא תמיד הנתונים ידועים.

אני משתדל לא להיות נחרץ מדי. לא לדבר במלים בומבסטיות מדי. אני לא נביא, לא יודע צפונות לב ואין לי כדור בדולח. אין לי מושג אם מכבי ת"א תגיע לפיינל פור האירופי או לא. אני יכול רק להעריך, לתאר, להסביר, לבאר על סמך המידע שיש לי ואספתי לאורך השנים וביומיום, והמעקב היומיומי שלי אחר התרחשויות, תוצאות ושאר כהנה וכשמה.

אחת הבעיות בתקשורת ובתקופת החיים הנוכחית שבה אנחנו נמצאים היא, שאנשים אוהבים לקרוא ולשמוע דעות חותכות. טוב או לא טוב? יעלו או לא יעלו? מנצחים מחר או לא? אם אתה יודע משהו מהחיים שלך, אז עשה טובה: תן לי את השורה התחתונה שלך ואל תבלבל לי את המוח.

אלה, פחות או יותר, הציפיות של הקוראים שלך. ואם אתה מפרשן בטלוויזיה וברדיו – אז של המראיינים שלך. זה עצוב, בעיניי, אבל זה חלק מתרבות הקליפ. מהר, קצר, תזזיתי, לעניין. בלי פלסף.

אני מאוד שמח שאביב לביא, למשל, הוא חלק מהמיינסטרים (אוקיי, זה לא מעט בגלל שלערוץ הספורט יש ארבעה ערוצים, אז צריך יותר מפרשן או שניים כד לכסות את כל האירועים). הוא לא מדבר גבוהה-גבוהה, הוא לא מדבר במונחים חד-משמעיים בנוסח 'הכי טוב אי-פעם', כי גם הוא יודע ש'אי-פעם' הוא מונח גדול וכבד מדי מכדי להתחייב בשמו. והוא עושה את שלו בטוב טעם, באופן מנומק, בהיר וברור.

מצד שני, הנה, אפילו אני לא מרפה ממנו, בחור טוב שכמותו. הוא, כידוע, כל הזמן נדמה לו ונדמה לו ונדמה לו. הוא חוזר על ה"נדמה לי" שלו אפילו בלי לשים לב, כחלק מצורת דיבור תרבותית ומחשבה מאורגנת. להבדיל ממה שאתה אומר, ישראל, הוא כן מסייג את עצמו. ויש עוד כמה שעושים כמותו. ואז מגיע שמוק כמוני וצוחק עליו, גם אם זו לא יותר מאשר סוג של בדיחה כדורסלעית שהתפתחה לממדים רחבים שאפילו לא התכוונתי להגיע אליהם, וגם טפיחה על השכם יען כי בחור טוב הינו.

אבל למה בעצם הסתלבט הזה, מאיפה הוא מגיע? שאלת את עצמך? כי מפרשן אתה מצפה לדיבור חותך יותר, נועז יותר, מהמר ולוקח סיכונים ולא רק משייט על מים רגועים. ככה זה עובד היום. כאילו, יו נואו, נדמה לך או שאתה יודע וחושב ככה? תחליט כבר, נו.

בנוגע לעניין ההתפטרות/פיטוריו של פרשן אחרי הערכה לא מדויקת, אני באמת חושב שזה לא במקום. פרשנים מתבקשים תדירות על ידי המערכות שהם עובדים בהן להביע את דעתם, להסביר, לנמק, להאיר עיניים, להשתמש בידע מקצועי שצברו לאורך שנים. הם לא אמורים להיבחן. הם לא חוזי עתידות. הם מנתחים משבוע לשבוע, לפעמים מיום ליום ועל פי דרישה, ולפעמים דברים משתנים תוך כדי תנועה. העסק דינמי. האמת היא, שהייתי מעדיף לכתוב פעם אחת בשבועיים-שלושה ולא פעמיים בשבוע, כדי להרגיש נכון יותר, מדויק יותר, שלם יותר, אבל יש קצב ויש מינונים ויש נורמות של מערכות. אני לא מכיר מישהו מבין פרשני הכדורסל או ענף הביפ, נניח, שכותב רק פעם בשלושה שבועות. אין דבר כזה.

אני לא אלך הביתה רק כי כתבתי על די בראון שאין לו יד לשלוש, ופתאום הוא קולע 3 מ-3. בוא נמדוד אותו לאורך זמן ואז נראה אם צדקתי או לא. אם צדקתי במקרה הזה ובמקרים אחרים, אני יכול להיות פרשן שמוערך עליך. אם טעיתי במקרה שלו ובעוד מקרים, אתה יכול לחשוב שהפרשנות והידע שלי לא מספיק טובים לא ברמה מספיק גבוהה, ושמכאן והלאה אתה נוטה לייחס לדברים שאני כותב חשיבות פחותה לעומת דברים של אחרים. זכותך למדוד אותי כל הזמן. אפשר לזהות די מהר מי יודע, מי פחות, מי זהיר, מי ממהר לשלוף, מי לוקח את הזמן שלו, מי מסתכל על המכלול, מי נעזר בזוויות צרות בלבד. היום, לצערי, מחשיבים אותך לפעמים על פי השיחה האחרונה שלך ברדיו עם המראיין שלוחץ עליך לתת תשובה ישירה למאזינים ולקבוע עבור ממלאי הווינר אם מכבי ינצחו את לובליאנה ביותר מ-15 הפרש או בפחות. אם אמרתי שייצא פחות ונגמר 20 – אין לך מושג.

אחת הבעיות בשנים האחרונות היא, שיותר ויותר מקומות עבודה מעסיקים טירונים, מתחילים, זבי חוטם אם תרצה, שנולדו לתוך תקופת הנחרצות, חיים על פי הדרישות הנכונות להיום ולא מכירים שום דבר אחר כי אין להם את הרקע הנחוץ. באותה שורה אפשר לכלול גם כתבים ועורכים, וגם שם אפשר לראות את אותה בעיה ממש. אין להם את הידע הדרוש. ולפעמים במקום בו אפילו גוגל משתתק אין טוב כמו זיכרון ומראה עיניים. הנה, שים לב למייל הבא של הנתין שי גרץ ותבין במה מדובר.

הי,

כבוד הנשיא, הדירקטוריון וכו',

ביום שישי הלכתי לשחק כהרגלי %^&!%, יען, פני שבת נקבלה, נקבלה. כדי לא לגרום לאי נוחות גמורה בכסא הנשיאותי, אספר שעשיתי זאת כשלגופי חולצת כדורסלע-האתר, פריט יקר ערך ויקר המציאות.

במחשבה שלאחר מעשה, חשבתי שזוהי נקמה מתוקה בנשיא המצנזר, כיוון שאינני מסכים עם הלך הרוח ההולך ופושה באתרו. כנתין נאמן, כך אני רואה את עצמי, החלטתי להגיש לו קובלנות.

1. מקום כל כך נוח ונינוח, אל לא שיתעסק בביבים של מי הכדור יותר עגול. אלה ואלה מאכזבים, אלה ואלה מביאים לנו נחת. בואו נהנה.

2. סוסוני יאור. אין לי מילים, ואף אינני יכול להצביע על הסיבה המדויקת למה אני סולד מהפינה הזו. נראה לי ששמה ומטרתה פשוט לא עושים לי את זה. נראה לי לא במקום.

שלומות לך יותם,

הרגש נוח לבקר, להעיר ולהאיר את עינינו. אגב חולצת כדורסלע אותה לבשת, אני מזכיר כי בקרוב, עניין של שבועות ספורים, תהיה כאן התפתחות לגבי חולצות כדורסלע החדשות והמשופרות לעומת הדגם הקודם. פרטים יבואו.

ובאשר לדבריך, חבוב.

לגבי סעיף 1, סלח לי, דבריך מעט לא ברורים. אני מתקשה להיזכר לגבי מה אתה מכוון את טענותיך. אם אתה מדבר במקרה על ענף הביפ, הרי שאני לא מסכים איתך. כאן, באופן מוצהר, מודגש, ברור ויזום ואף מכוון, אנחנו נוהגים ולפעמים גם נהנים לרדת על הספורט שתופס לנו מקום ועומד בדרכנו כבר הרבה יותר מדי שנים. לא נסטה מזה ואף נמשיך באותו קו וביתר שאת. אם התכוונת למשהו אחר – סלח לי. לא יודע על מה דיברת בדיוק.

ובאשר ל-2. סוסוני יאור הפכה להיות פינה פופולארית למדי. נתינים רבים נוהגים להפנות הצעות, להציע מועמדים ולהמתין בסבלנות לסוסון הבא שירבוץ בביצתנו (לא שכחתי את ג'יימס גאלי, גם הוא יגיע). אם יש לך בעיה עם השם, זה מאוחר מדי. הלוגו המושקע כבר מוכן, חבוב. אם יש לך בעיה עם מטרתה - נו, אפילו אני לא יודע מה מטרתה, אז איך יש לך בעיה איתה? הלינק צמח מתוך מוחי הקודח ומתוך רצון להרחיב את מאגר השחקנים להם אנחנו עושים כאן כבוד, כן, כבוד, ומנציחים אותם למען הדורות הבאים שלא ידעו את ג'וזף.

אם תקרא היטב את הטקסטים תבחין ודאי שבחלק גדול מהם ישנם שבחים, ממש ככה, וגם הרבה מלים חמות לשחקנים האלה. זה שהם שמנים ויש להם תחת גדול, נו, אז זו סוג של סטייה של המשורר, מה יש לדבר. ועדיין, זה חביב בעיניי. בשום מקום לא תוכל לקרוא על איציק כהן, אבי קטן ושאקיל אוניל בכפיפה אחת. כאן דווקא כן. זה סוד כוחנו וזה גם סוד הקסם. אין לנו חוקים. וחוקים – אין לנו. הנצחנו תותחנים, הנצחנו מתים, הנצחנו אלילי סיפרה ואגדות מהלכות ובעלי כינויים. עכשיו אנחנו מנציחים סוסוני יאור, בריאי גוף, חתיכת שרירנים ו/או כרסתנים שרגליהם גזע וראשם עצום מימדים. ואין לנו שום בעיה עם זה. להיפך.

גם ל-3, כמובן, אני מתנגד למדי. 'מסדר הכלימה', זהו שמה של התחרות החדשה, היא בסך הכל תמונת המראה של 'חביב נולד'. ובניגוד למה שאתה אומר, זה לא יבוא במקום אלא לצד. שתי התחרויות יקבלו במה שווה. יהיה לנו גם מן הצוף וגם מן העוקץ.

האמן לי, חבוב, שלאורך השנים כיבדתי ופרגנתי והחמאתי ודאגתי להדגיש ולהבליט ולהנציח גדולי תורה ושועי עולם ברמות טעם כל כך סמיכות ועשירות, שמותר גם לשים שלט מול פניהם של הכושלים בנוסח: 'היי, תתעוררו, אתם לא פוגעים'. זה בסדר גמור להעמיד לצד החיובי גם את השלילי. לדבר רק על הטוב כל הזמן יכול להיות קצת משעמם. ואתה יודע מה, זה לא יכול להיות. זה בטוח משעמם. חוץ מזה, כדי שיהיה ברור אם לא אמרתי עד עכשיו: להבדיל מ'חביב נולד', את זה שיזכה בתואר מסדר הכלימה לא ננציח ולא נבליט, ואין סיכוי שיהבהב למטה משמאל או ייכנס לאיזו קטגוריית נצח כזו או אחרת. הוא פשוט יקפל את הזנב בסיום העונה ויבין עוד יותר טוב, הכי טוב שאפשר, שהוא מוכרח להשתפר.

ובאשר ל-4, זמנים השתנו, יו נואו. 'סיפרה בסלע' היא כבר לא טור שבועי בעיתון ארצי ו'חביב נולד', כמו גם 'מסדר הכלימה', היא דרך נוספת להעמיד את הסטטיסטיקה בחלון הראווה שלנו. וזאת למה? יען כי בניגוד לדבריך, סטטיסטיקה יבשה היתה קודם כל ולפני הכל הבסיס והגרעין העיקרי של סיפרה בסלע, ורק אחריה הגיעו בעלי השפם, הרוקדים למיניהם, הבורקסים והסטטיסטיקות היותר מתוחכמות.

נכון שחביבים בזמנו לא נבחרו על פי סטטיסטיקה או על סמך תחרות שנתית, ואם יש לך בעיה עם זה אני מוכן בהחלט להבין אותה, אם כי לא בהכרח לקבל אותה. ומצד שני, אפשר גם לשנות לאורך השנים. וזה מה שעשיתי. אגב, אנשים כמו מרקוס 'המנוול' האטן מרקוס פייזר 'סוס יאור' וטימי 'המעלית' באוורס הפכו לבעלי כינוי בתקופת כדורסלע, מבלי להפוך לחביבים או לזכות בכינוי על סמך תחרות כלשהי.

עוד הבדל בין אז לימים הנוכחיים נוגע כמובן לשוטטות שלי בשטח בזמנים ההם, לעומת הישיבה מאחורי שולחן כיום. אין לי ממש את היכולת ההיא מפעם, להרגיש מקרוב-קרוב את מי אני באמת אוהב, ועל מי כדאי להמליץ לחביבות בפני חברי הנשיאות. לפיכך, ועל סמך הדברים ובעקבות זאת, הלכתי על כיוון אחר.

עניין בתוך עניין: 'חביב נולד', 'מסדר הכלימה' ו'סטטל'ה' הם כולם לינקים שעוסקים במספרים, מוציאים את העוקץ מן הסיפרה הישנה ומשאירים אותה, בעצם, כקטע חביב, שנון או לפעמים מצחיק, אבל נטול מספרים רוב הזמן. איי טמונים מהסוג הזה כבר מופיעים בכל מיני לינקים אחרים שמופיעים בכדורסלע-האתר וזו גם הסיבה לכך, שקטעים חדשים של סיפרה בסלע מופיעים כאן בתדירות קטנה מאוד. קצת כמו סיינפלד ולהבדיל (אנחנו יותר טובים מהם, כן?) גם אני חושב שלא חייבים לבצע איחודים או לשחזר פרקים וקטעים בכוח. פה ושם אולי כן, אבל בקטנה.

תודה על האבחנות, חבוב.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.