לסיכום, אכזבה אחת גדולה מהמשחק היום ובעיקר מהקבוצה בכללי. לא ברור מה אשכנזי עשה בחודשים האחרונים כי פשוט לא רואים קבוצה, אלא אוסף שחקנים שלובשים את אותה חולצה. לדעתי נזדקק לנס כדי לעלות השנה לפיינל פור בליגה.

אלון קרמר

שלומות,

ראיתי את המשחק ממרומי הכסא הנשיאותי אשר במשכן הנשיאות, אבל החלטתי להיעזר בדבריך על פני עוד אייטמון משלי יען כי רוויים וספוגים הינם בלחלוחית מהשטח ובעיקר בכאב (ובוא לא נכחיש גם זאת, שליש אייטמון כבר מילאת בעצמך ואני מסובך עד לראש בענייני תומרינגו סטאר החולה שנשאר בבית יום שני ברציפות ושישי בסך הכל בשבועיים האחרונים).

שמונה פסקאות כתבת. כולן עשו את העבודה ומתוכן פסקאות מספר 2 ו-6 תפסו אותי באופן מיוחד. כבר המון-המון שנים שאני לא אוהד אף קבוצה, כך שהתחושה של שופטים שממלאים את הקבוצה שלך בעבירות וביריבה נוגעים פחות הצליחה לעבור אלי נדר דרך הטקסט בזכות הדברים שלך. הנה משהו שבכלל לא הייתי חושב עליו, בזמן שאני יושב לראות עוד משחק דרך עיניים ניטראליות.

וטיילר? הרגשתי, חשבתי, היה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, אבל לא קלטתי את חומרת המצב. האמנם זה נראה עד כדי כך גרוע, ההיטמעות שלו בתוך הסביבה? בתוך המשחק? בתוך הזרם? האמנם הוא עד כדי כך לא מחובר למהות של העניין ולרוח הקבוצתית? כי אם כן, וסליחה מראש מכל הגורמים, זה יהיה סיפור מרתק: כוכב התיכוניים שמוותר על קולג' ובלה-בלה-בלה, בלה-בלה-בלי, ואחרי חמשה מחזורים חוזר הביתה כי לא השתלב. עדיף סיפור כזה (אתה סבור שגם לקבוצה עצמה, אני מניח מדבריך) מאשר ישרך פה רגליים עם 7.2 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-17 דקות לאורך העונה ומקום שישי לחיפה.

אגב פני תשעה באב, אני לא אוהב את הפרצופים שג'פרסון עושה כשהוא לא מקבל כדור. פרצופים מהסוג האלה מנתקים אותו מהקבוצה ונותנים לי להרגיש שמדובר בפרימדונה. היכולת האישית שלו גבוהה משל אחרים, הבנתי את זה והבנו כולם. אבל גם אם לא מסרו לו בטיימינג הנכון, או אם לא מסרו לו בכלל למשך כמה דקות, הפרצופים שהוא עושה על המגרש לא משרתים שום דבר ומדובר בסך הכל במחזור הראשון. אני מבין שהוא מאוד רצה לנצח את מכבי ת"א וחשב שיוכל לקרב את הקבוצה למטרה טוב יותר מאחרים, אבל יש דברים שצריך לבצע: למשל, לשלוט בהעוויות שלך. ואגב, זה לא קרה רק אתמול. אותם פרצופים נראו גם במשחקים במסגרת גביע ווינר.

ראיתי את חיפה גם שם, בגביע ווינר, ועקבתי אחר תוצאות משחקי הכנה ודיבורים סביב ובתוך הקבוצה באופן כללי, ולא יכולתי שלא להתרשם שמשהו קצת נתקע שם. כולל ראיונות עם אבי אשכנזי לאורך הקיץ ברדיו, שבהם קל היה להרגיש עד כמה הוא לא מרוצה מסיטואציות מסוימות בתוך הקבוצה ובעיקר סביב הגעתו של ג'רמי טיילר.

להגיד לך שאני מופתע ממה שראינו אתמול נגד מכבי ת"א? אני לא. אבל בדרך שבה אתה מסיים את הדברים שלך, אולי טמון הכל: יהיה נס אם נגיע לפיינל פור, אתה אומר, ובעצם זה הרי כל הסיפור. סינדרום העונה השנייה.

היתה לחיפה עונה מצוינת, חלק מהשחקנים שוחררו, הגיעו חדשים, ואפילו אם דורון פרקינס היה נשאר בחיפה אי-אפשר היה לומר בוודאות שחיפה תגיע בוודאות לפיינל פור. ישנם תהליכים שצריכים לעבור כדי להצטיין שנה אחר שנה אחר שנה מבלי למעוד או להיתקע בדרך. העונה רק התחילה, חיפה הפסידה במשחק שרוב הסיכויים היו שתפסיד בו מראש. הסגנון והצורה נראים בעיתיים כרגע, אבל מעל לכל עומד הלחץ הזה לשחזר את העונה שעברה מבלי לקחת בחשבון שייתכן מאוד שהיא היתה סוג של פעם בעשור או יותר.

מטפטפים מסביב על כך שיבוצע שינוי בסגל ויגיע עוד שחקן פנים, לצד טיילר. אולי במקומו. יכול להיות שיחליפו גם את פלוט-רוסה. אני מניח שנראה יותר מקוז'יקרו ומזרחי כבר במשחק הבא. אל תתייאש, חבוב. רק התחלנו. אבל צא מזה כבר עכשיו – חיפה לא תגיע לגמר גביע המדינה וגמר פיינל פור וסף זכייה בתארים בכל עונה. אולי אפילו לא בעונה הקרובה, מה אתה יודע. סיפור פשוט זה לא.

שלומות ונצורות בשלב זה.