לפני כמה ימים חיפשתי כאן בארכיון קטע שכתבתי לפני יותר משנה. מישהו שפגשתי ושאיתו דיסקסתי קצת כדורסל העלה את אותו נושא בדיוק בו עסק אותו קטע ו...לא משנה. חיפשתי וזהו. העניין הוא, שתוך כדי חיפוש גיליתי שעד היום רשומים לזכותי (?) איזה 420 קטעים כאן, לא פחות.

ופתאום חשבתי, שאם הממוצע שלי לקטע הוא, נאמר, 700 מלה, אנחנו מדברים כאן - כך טוען בתוקף מחשבון כדורסלע-האתר - על כמעט 300,000 מלים. שלוש מאות אלף!

וזה עוד כלום, כמובן, לעומת יו"ר הדירקטוריון, שאם ניקח בחשבון, תרתי משמע, כי פרי עמלו כאן גדול פי שמונה לפחות, אנחנו מגיעים לאזור ה-2.5 מ-י-ל-י-ו-ן מלים, שזה בכלל משהו שקשה לתאר.

למה אני מלאה אתכם בכל המתמטיקה הזו? בעיקר בעקבות סל הניצחון המופלא של ניב ברקוביץ' מול חולון. מעבר לכך ששמחתי מאוד על ניצחונם של אנשי העמק, אי אפשר היה שלא להתרשם כי למורן ברק ולצביקה שרף קשה היה למצוא את המלים המתאימות לתיאור העניין, פשוט משום שיש מקרים בהם אין צורך לומר כלום. כמו שנוהג לומר לי מדי פעם אחד מחבריי הטובים עלי אדמות: אולי פשוט תסתום קצת?

צודק, אין מה להגיד. ולכן, במקום עוד שתטריחו את עצמכם בהתמודדות מיותרת עם הגיגים מהגיגים שונים, למה לא תקליקו פשוט כאן?

וגם כאן.

אחר כך כאן.

אפילו כאן, למרות שזה לא ממש מתוך משחק. סתם מדהים.

ואחרי כל זה, יעלו ויבואו מקצועני ה-NBA עם עשרת סלי הניצחון הגדולים של 2009.

ועוד כמה כאלה מהעבר הרחוק הקרוב.

נו, אני שואל אתכם: נִיד אַיי סֵיי מוֹר? ברור שלא, אלא שכאן כבר תתערב המלכה-האם ותגיד: יאללה-יאללה, סתם התעצלת להגיע ל-700 מלה אז פיזרת לינקים, אה? עליהם זה אולי עובד, אבל לא עליי. אם לא בא לך לכתוב, למה לא תסדר קצת את הבית?

shaharhermelin@gmail.com