שלום רב,
הייתי רוצה להפנות את תשומת לב הנשיא (וגם את של יו"ר הדירקטוריון) לחיבתו של מאמננו-הלאומי לסוסוני יאור באשר הם.
לא אשכח את הסוס הנקרא קיבו סטיוארט, אשר מאמננו הביא לירושלים-הכרך בעונת 2000/2001 (אשר, נדמה לי, על אף שאינני פעיל ירוק למען איכות הסביבה במקביל לשידוריי כפרשן כדורסל נשים, היתה עונתם היחידה של השניים בבירה).
הסוסון הבלתי נשכח, או שמא נאמר חזיר יבלות השני שמאמננו הביא לארץ הקודש הוא מרקוס-פייזר-סוס-יאור, בעת שהיה הג'נרל מנג'ר של מכבי ב-2007/2008 והיה אחראי, בשיתוף עם קטש, לבחירת הסגל.
בל נשכח את רדיסאב צ'ורצ'יץ', בגרסת הדאבל-טריפל-קוואדרופל מק-רויאל המוקדמת שלו, סוסון רציני, שאף הוא הובא על ידי מאמננו לראשונה לארץ ב- 1995/1996.
שתי בקשות יש לי לנשיא:
האחת - אשמח לדעת על עוד חזרזירי יבלות שהובאו/אומנו על-ידי מאמננו (אף מעבר לים - בלימוז', בשתי הסלוניקיות או בדינמו). האם זהו צירוף מקרים או שמאמננו אוהב את שחקני הפנים שלו עסיסיים ומשורגים.
השנייה - אם הדבר שיטתי (ולדעתי כן) יש להכניס את מאמננו לערך מיוחד בתוך סוסוני היאור. נגיד, בתור מציל הביצה, או לחילופין לאגד את כל סוסוני-מאמננו בכל הזמנים, להכניסם לביצה ולקרוא להם "כח צביקה" (תלתי-משמע- הל' במקור) - גם כוחניים, גם של מאמננו וגם כרמז לכינוי שנתנו לבחורינו המצוינים בעת שהכל נראה אבוד והידרדרנו לטורניר ההזדמנות האחרונה.
יוגב
פנייה יפה הרבצת אל הלינק המשובח 'דבר אלי יפה'. תרשה לי, חובב סדר ודיוק שכמותי, לתקן שני עניינים פעוטים לפני שניגש הלאה. ריישית כל, מאמננו הלאומי לא אימן עונה אחת בירושלים, אלא היה שם גם בתחילת התשעים לזמן קצרצר, לפני שקיבל פנייה מאריס סלוניקי ויצא לאמן שם. סיפור שהסתיים בזכייה יוונית בחסות מאמננו בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1993.
זאת ועוד, יו נואו; מי שהביא את צ'ורצ'יץ' לארץ היה מאמננו שחור השיער לשעבר, מולי קצורין, ולא מאמננו הלאומי. זה קרה בקיץ 1994. עת היינו, גם אנחנו, שחורי שיער באורח פלא כזה או אחר.
וכעת לאבחנתך, שנדמה לי, על אף שאינני פעיל ירוק וכו', שנגענו בה קלות בעבר. שרף הוא אכן חובב בשרניים ומגדלים בעמדות הפנים. קיבו סטיוארט ומרקוס פייזר סוס יאור הם ודאי דוגמאות נאות, צ'ארלס שקלפורד בימיו בפאוק סלוניקי ורנדי "הבולדוג" ווייט גם הם דוגמאות טובות. אפשר אולי להוסיף איכשהו את לזארוס פפאדופולוס מימי דינמו מוסקבה לרשימה הזו, ותאמין לי שאני לא זוכר מי שיחק אצל מאמננו בתקופותיו הקצרות במקדוניקוס או ורוצלאב. אבל להכניס את מאמננו הלאומי לביצת הסוסונים כמציל הביצה? בוא לא נגזים, אף כי מדובר ברעיון חביב ומעלה חיוכים.
שלום,
אמנם שאלה ממשחק שכונה אבל בכל זאת: לקחתי ריבאונד ש"עף" לכיוון שלי, ודחפתי אותו עם החזה לכיוון קשת השלוש. תפסתי אותו בידיים מאחורי קשת השלוש, והתחלתי לכדרר לכיוון הסל. השומר שלי טען שזה דאבל, אני טענתי שמכיוון שלא נגעתי בו ביד, עדיין יש לי אפשרות לכדרר.
מי צודק?
בברכה,
מיקי
הנה תשובתו של ראש אגף שיפוט בכדורסלע-האתר, סר ש. הרמלין: "מניסוח השאלה אני מבין שהנגיעה היחידה שלך בכדור לאחר שחזר מהסל ולפני שתפסת אותו מעבר לקשת השלוש - היתה ההדיפה עם החזה. אם אכן כך, אתה צודק. מותר לך לכדרר".
שלומים ונצורים,
אחרי שהכנסת את אבי קטן לרשימת סוסוני היאור, קפצו לי לראש שני שמות:
1) בריאן ינקלביץ', לא זוכר כמה שנים היה בארץ, אני רק זוכר שהגיע לרעננה, וחסם את כל הרחבה על ידי כרסו.
2) מקסים קרופאצ'ב. לאן נעלם? לאן ברח? עונה אחת הגיע לירושלים בשביל דבר אחד בלבד, להיכנס כל אימת שצ'ורה (סוסון יאור בעצמו בקדנציה הראשונה בארץ) נכנס למגרש כשחקן מכבי ת"א, ולהגיש לו את גופו הלא צנום.
ואני שואל, הוד נשיאותו, האם שני בחורים אלה, שלא יעלו על החולצות החדשות שהבאת, גם במידת XXL, וXXXXXXXXL, האם הם ראויים?
אסי
אתה יודע מה? באמת שאלה מצוינת. את ינקלביץ' אני זוכר כשמנמן, את קרופאצ'ב כסוג של גזע עץ. באמת שאלה טובה, אבל הזיכרון מטושטש למדי. מוזר. אם צריך להחליט, את ינקלביץ' אני משאיר בחוץ. אני לא חושב שהוא היה עד כדי כך חביתי, או שמן במיוחד, או חזק במיוחד. הוא היה כרסן קליל ביותר, למיטב זכרוני, גם אם אני לא סגור על זה. סתם כדי שתבין, שמן שעשוי להיכנס לביצה הוא מירקו מיליצ'ביץ', שגם הוא היה בירושלים אצל שרף, נדמה לי, על אף שאינני, ובימיו בטלקום אנקרה כבר הסתובב ביורוליג עם כרס-כרס בלי בושה.
ולגבי קרופאצ'ב – באמת סוג של דילמה. גם כאן הנטייה הראשונית שלי היא להשאיר אותו בחוץ, אבל יש סיכוי שאני טועה. זוכר אותו כבחור קשוח, די גבוה, די חזק. אולי הוא מאלה שמתאימים לתת-קבוצה של סוסון/שור, כמו סמודיש, יו נואו. כך או אחרת, אחרת או כך, מאחר שקרופאצ'ב לא יושב מספיק טוב בזיכרון שלי כרגע אני בוחר לדחות את ההצעה, אלא אם כן יגיע נתין עם תיאור וחוויה וזיכרון אישיים ממנו וישכנע אותי שאני טועה.
שלום לנשיא הרם,
הופרדו בלידתם: אדין באבצ'יץ' וגרגמל.
בוקר זך,
בצלאל
חזק ביותר, לא נכחיש זאת. בוקר נאה ורוב תודות ונצורות.
שלום,
עברתי ברפרוף על רשימת סוסוני היאור ההולכת וגדלה ותהיתי, איך ייתכן כי נמצאים שם אנשים "רזים"/נמוכים/גם וגם כמו איציק כהן, אלפונסו רייס וסחור-סחור, בזמן שאחד מגדולי השחקנים האירופאים (תרתי משמע) בכל הזמנים אינו מופיע?
לעולם לא אשכח איך חסם ארווידאס סאבוניס את ניקולה וויצ'יץ' בלי לנתר אפילו קצת, ופשוט שאב לו את הכדור מתוך היד. ועוד כאן אצלנו בנוקיה-ההיכל. אגדה.
נ.ב.
מה עם מרכוס פייזר סוס-יאור?
דביר
ההסבר קשור לבעיית הכפילות שמטרידה אותי לפעמים. סאבוניס כבר מופיע בחיל התותחנים, ונראה לי מיותר להכניס אותו גם לסוסונים. דראז'ן פטרוביץ' למשל מופיע ב'לזכרם', אבל לא מופיע בתותחנים.
יכול להיות שאני צריך לפתור את העניין הזה על ידי פתיחת 'חלון' לסאבוניס בסוסונים, ולהפנות משם ללינק שלו בחיל התותחנים, יען כי אני מסכים איתך והאיש הוא בהחלט סוס-סוס.
זה בדיוק מה שעשיתי, אגב, בימים האחרונים כאשר הכנסתי ערכים ב'זה א-ב של כדורסלע' ומשם הפניות לכל הישראלים שמופיעים בחיל התותחנים. הרי אין טעם לכתוב טקסט כפול לאותו שחקן בשני מקומות (למרות שבלי לשים לב יצא לי חריג כזה איכשהו, דורון ג'מצ'י, אבל מילא).
לגבי מרכוס פייזר סוס יאור, הוא מופיע ב'אגדות מהלכות' כבעל כינוי, אבל היות שהכינוי שלו הוא בעצמו סוס יאור, אתה צודק: הוא יקבל ערך משלו גם בסוסוני יאור. לא שכחתי, סתם לא יצא לי עדיין. יתוקן ויעודכן מתישהו.
כבוד הנשיא שלום
נשפכה כבר הרבה דיו על מיעוט הדקות של הישראלים במכבי. אבל מה שהכי הפריע לי זה שר' פנחס זרק את לימונד למגרש מספר שניות לפני סיום המשחק נגד לובליאנה, אך ורק כדי שאנדרסון יקבל את מחיאות הכפיים שלו. לימונד הוא לא איזה ילד פוסטר שאתה עושה לו טובה ונותן לו כמה שניות לשחק והוא מלקק לך את הרגליים בתמורה. פשוט מבזה.
עוד משהו. במכבי השליכו טונות כסף על ערמות של נמוכים . אבל במצבת הגבוהים לא נראה אחד שיודע לעשות פוסט אפ כמו שצריך. זה כזה מצרך נדיר? שלושה סנטרים ואף אחד מהם לא מסוגל לזה, ואפשר להוסיף את סטפון לאטמה לרשימה. שחקן שהיה פותר את הבעיה הזו וגם את בעיית הישראלים הוא רות'ברט. הימור שלי: עוד יגיע שחקן לעמדה הזו. על חשבון מי? על חשבון לאמפה.
עוד משהו. מה דעתך על ציוות אישה כשופטת, כפי שהיה נגד לובליאנה? אם נניח שנייה שאנו שוביניסטים מגעילים (אני מניח את זה כדי שלא תרמוז לי בתשובה שאני כזה), האם זה בסדר לערב ככה בשר וחלב? לא, וזה לא אותו דבר כמו שופט או מאמן גבר במשחק נשים. כי מלכתחילה, נשים שבאות לשחק כדורסל יודעות שזה משחק כאילו גברי (שוב אני לא שוביניסט).
יום טוב, שבוע טוב וחיים מאושרים.
אריאל
אכן כי כן, הסיפור עם לימונד היה מאוד לא לעניין גם לדעתי. רות'ברט? קודם שיקלע יותר מ-3 או 5 נקודות בנתניה, אחר כך נהפוך אותו לפיתרון של בעיית הפוסט אפ במכבי ת"א. חוזר ואומר לגביו – אם האיש לא ייתן עונה מצוינת השנה בעולה החדשה, אני לוקח בחזרה את כל טענותיי מהקיץ נגד מאמננו הלאומי בעניינו, על שלא כלל אותו בסגל לאליפות אירופה בפולין.
שופטת בין השופטים? אין לי בעיה עם זה. לא רואה את הבעייתיות, כל עוד היא טובה ויודעת את העבודה כמו שופטים גברים.
נשיא יקר,
לאחר ציפייה ארוכה העלית את הקריטריונים החדשים של חביב נולד. באמצע העונה שעברה לאחר שדורון "לא שמעת על הקללה?" פרקינס סיים עם 7 חטיפות, התווסף קריטריון זה לרשימה, אני מאמין שהוא תקף גם השנה והושמט בטעות.
בנוסף, רציתי להגיד ולהגיד רציתי, שעדיין אינני מרוצה מכפילות קריטריון הדאבל-דאבל וה-15 ריבאונדים למשחק, כפי שפירטתי על כך נרחבות בסוף העונה הסדירה אשתקד.
עברתי שוב על האייטמון שכתבתי, והופתעתי שלא ציינתי כמה שחקנים בשנה שעברה קטפו 15 ריבאונדים ולא קלעו מעל 10 נקודות, בנוסף לכל הנתונים שהצגתי. חיש חיפשתי את קובץ הנתונים האימתני שיצרתי בזמנו - אך לא מצאתיו.
אי לכך ובהתאם לזאת התחלתי לבדוק זאת בספסל עד שנשבר לי הזובון - עברתי חצי ליגה וראיתי שרק ג'פרסון וקוקיה עשו זאת וכמובן קלעו מעל 10 נקודות, יען עשו דאבל דאבל.
מה שהבנתי, מכל ההתעסקות החוזרת בעניין הוא שלהוריד 15 נקודות איננו עניין של מה בכך. לכן למען פיתרון הכפילות, הסדר הטוב והכבוד, חשבתי שכדי לשקול אולי להעניק נקודות אוטומטית למי שהוריד יותר מ-15 ריבאונדים, ללא קשר לניצחון קבוצתו.
תודה על ההקשבה,
עמית פומרנץ
רוב תודות לך על המאמצים, ההשקעה, האכפתיות ושאר התכונות שהפגנת כאן. ברם אולם ואף על פי כן אני באמת לא רואה צורך לשנות או להוסיף משהו בעניין של 15 ריבאונדים. בעיניי, לא כל קריטריון צריך להיות קל להשגה ולביצוע, ואם 15 ריבאונדים זה מספר שקשה להגיע אליו – שיעבדו יותר קשה, יו נואו.
יכול להיות שלקלוע 25 נקודות בניצחון קבוצתך יותר קל מאשר לקחת 15 ריבאונדים בניצחון הקבוצה, ועוד לעשות את זה מבלי דאבל-דאבל (כלומר, נניח, משהו כמו 15 ריבאונדים ו-8 נקודות). אבל זה אומר אחד משניים: או שאני צריך להעלות עכשיו את רף ה-25 למשהו כמו 27 או 28 נניח, או להוריד את ה-15 ל-14 או 13.
אחרי מחשבות רבות, החלטתי להשאיר את המצב כפי שהוא וזהו. סלח ומחל לי.
ובעניין 7 החטיפות כקריטריון – אתה צודק. הוא נשמט מידיי, אבל כעת הוחזר והוא בהחלט אחד הקריטריונים.
שלום,
ראיתי (דרך שידור מקרטע באינטרנט) את המשחק בן מכבי ת"א לניקס. לגבי התקרית במשחק אנשים לא שמו לב לעובדה פשוטה: ה"הצגה" של פיני היתה ביתרון 46:73 לניקס.
באותם רגעים הניקס היו בעיצומה של ריצה אדירה (15-40) ושטפו את המגרש ואת מכבי. החשש של גרשון היה שהמשחק יהפוך להיות השפלה ניצחת לקבוצה, כזו שתפגע במכבי מעבר לטווח הזמן הקרוב. אני מדבר על 40-50 הפרש.
לכן, לדעתי, הוא נקט בטקטיקה אוברדוביצ'ית ידועה של פיצוץ משחקים וריכוז תשומת הלב במאמן מתוך רצון לשבור מומנטום של היריבה. זה עלה לו אמנם בסוג של ביזוי עצמי, אולם מדובר הרי בפיני גרשון, שעשה כבר דברים גרועים הרבה יותר.
את התוצאה החמורה יותר של המשחק, ביזוי הקבוצה, הוא הצליח למנוע - ולראיה, המשחק הסתיים בפער של 15 נקודות "בלבד" .
משה
שמעתי את ההסבר הזה כבר ביום שאחרי המשחק, אבל אני לא קונה אותו. אני לא פוסל, לא שולל ולא מתעלם מקיומה של טקטיקת-מאמנים שנועדה לעצור שטף והידרדרות, אבל הפעם נחצו כל הגבולות. היו מאמנים שלקחו על עצמם עבירה טכנית יזומה ואולי אפילו הרחקה, כדי למנוע תבוסה ב-40 הפרש, אבל אני לא חושב שזה היה המקרה. לפחות לתחושתי, כן?
אני מתקשה להאמין שגרשון חיפש להרחיק את עצמו בכוח דווקא במשחק ראווה כזה, דווקא מול קבוצת NBA ודווקא במדיסון סקוור גארדן. כנראה שהוא לא האמין שהדברים יגיעו למצב כזה, וכשהוחלט להרחיק אותו עוד חשב שההחלטה הפיכה ולכן ניסה להישאר על המגרש בכוח. העובדה שמכבי ת"א והגרשוני עצמו התנצלו מספר ימים אחרי המשחק באופן רשמי מעידה, כנראה, שזה ממש לא היה חלק מהתכנון. מאמין שהיתה פה היסחפות ואובדן שליטה, יותר מאשר ניסיון מחוכם לצאת בזול מבחינת התוצאה.
ברכות רבות,
התרגשתי למקרא האייטמון של אב רווי נחת על משחקו הראשון של יורש העצר במגרש הפתוח והצוהל אי-שם בצפון הכרך. רוב נחת גם בהמשך הדרך!
מאב לעובר בן 39 שבועות.
מייקי
וואלאק מייקי, רוב תודות ושתהיה אבא גאה בעצמך. והיי, יש מחרתיים משחק ביתי נגד גני תקווה. לא צחוק. הנה האייטמון שעליו דיברת, למקרה שמישהו פספס ומעוניין לקרוא.
עד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
יש עוד חומר לשתי מהדורות שלמות, שטרם הגעתי אליו. מבטיח שתהיה מהדורה אחת נוספת השבוע, אם נחיה.
אתם מוזמנים להמשיך ולפנות אל המוסד הנשיאותי מדי יום, מדי שבוע, אל הלינק המשובח 'דבר אלי יפה', המאפשר לומר ולהציע ולשאול ולהתעניין בכל ענייני הכדורסל ולא רק.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
