שלומים ונצורים,

קראתי בשקיקה את הכתבה על בנך שהחל לשחק בקבוצת קט-סל, ולפתע נזכרתי בתגובה ששלחתי אליך בתקופה שעוד לא היו חולצות חדשות באתר, אחרי אותה תגובה ב-ONE של אותו טוקבקיסט, שהעליב את הנשיא.

באותה תגובה הסברתי על החוקים החדשים שמשתנים מדי שנה בניסיון לשפר את התשתית בענף. כמו כן שמתי לב שלא ציינת עוד כמה חוקים:

חוק סלע - חוק האוסר על שחקנים לשחק יותר משלש שישיות במשחק, נועד למנוע מקבוצות לשתף את השחקן הכי טוב כל המשחק, ולפרק קבוצות חלשות.

החוק הקזחי - מותר לשתף שחקנים שנולדו בשנה שמעל השנתון בו הם משחקים, בתנאי שהם לומדים שנתיים רצוף עם אותה שכבת גיל. אסור יותר משחקן אחד כזה על המגרש באותו זמן. זה חוק מצוין, שמאפשר לאותם ילדים צעירים לשחק ביחד עם חבריהם לכיתה. עד עכשיו רובם העדיף שלא לשחק בכלל.

שלש נקודות - אין שלשות בקט-סל, כדי ששחקנים לא יידו שלשות אלא יזרקו מטווחים שהם יכולים לקלוע. ואני שואל למה שלא תפתח פינה חדשה בשם "קטסלע", שבה אתה כותב על מעללי הזאטוט במגרשים.

מה? לבן שלך יש את השרוול הלא נחוץ הזה על היד? חשבתי שברגע שארויו עזב את הארץ נפטרנו מעונשו של זה, ולא נראה יותר ילדים משחקים עם הדבר הלא נחוץ הזה, שחוץ מפוזה לא נותן כלום.

אסי

טוב שהרחבת בענייני חוקי הקט-סל. אין לי ספק וספק אין לי, שהליגה בה משחקת עירוני רמת גן / הצנחנים, ככה נקראת הקבוצה של איתי סלע, היא הליגה היותר מרתקת העונה מכל הליגות אשר על הגלובוס. עם זאת ולאחר מחשבות בעניין, החלטתי שלא ללכת על זה בכל הכוח ולא לפתוח כאן לינק סטייל קטסלע. סיבות? מדובר רק בתחילת הדרך. לא רוצה להפעיל לחץ מסוג כלשהו על איתי, ולהתחיל לתעד כל משחק וכל אירוע, גם אם בלשון נאה כרפאל.

ולגבי השרוול הלא נחוץ - הילד ניג'ס בעניין, מה לעשות. היינו בבוסטון, סוג של בירת כדורסל, ונכנסנו לחנות ספורט. לא נקנה? ודאי שנקנה בין אם נחוץ ובין אם לא.

עזוב, שיהיה ככה. חוץ מזה, בינתיים נרשם עוד הפסד, ואפילו ביתי, לגני תקווה במשחק חלש של כל החבר'ה, כולל הפלאי שאיך אומרים, לא נכנס טוב למשחק, אם כי הרהיב במיוחד באחד הסלים שלו. שורה תחתונה? מפעם לפעם נרביץ כאן עדכונים למיניהם, אולי אפילו אייטמונים שלמים בנושא מן הליגה המסקרנת בתבל בשלב הזה, אבל לינק קבוע – החיפזון מן השטן אומרים שכנינו. יכול להיות שהם צודקים.

שלומות,

ליבי נחמץ למראה מסדר הכלימה הרחב והנרחב. האם הקריטריונים מחמירים? (לא נראה לי...) האם מצב הליגה שלנו בקנטים, ואולי, כמו שכתבת, לפשל קל יותר מלהצליח.

וכאן אני מבקש לתבוע את כבודו של מאיר tough-hero: לא מכלימים שחקן כמוהו כשהכדור לא נכנס! מאירק'ה הוא מסוג השחקנים שינצח עבורך את המשחק גם אם עד כה הכדורים לא נכנסו. ה-1 מ-9 הזה יהיה בדרך-כלל איזה סל מומנטום שדוחף את הקבוצה קדימה.

מה, אפי לא יכול היה לחסוך ממנו את הבושה (והכלימה) ולהוציא אותו אחרי 5 פספוסים? אבל מאירק'ה הוא לא איזה אפיק ניסים או אמיר כץ שכשאין ידית אין כלום, זה הגיבור הקשוח! ועד שלא תכסהו העלטה, לא ידע הוא כלימה מה היא!

צריך להסדיר את העניין: ישנם מכובדים שעמידתם במסדר תסיר ממנה את הכלימה. וללא כלימה, למה העמדנו את המסדר מלכתחילה?

מייקי

שמע, מייקי, הוכח שבוע שני ברציפות שיותר קשה להצליח מאשר לפשל. אני לא יודע להגיד לך מדעית אם הקריטריונים בשתי התחרויות מאוזנים ושווים מבחינת דרגת הקושי שלהם, אבל זה מה יש, כן? כך או אחרת, אחרת או כך, גם אליל בחרות כמו מאירק'ה טפ-הירו לא יזכה להנחות מוקדמות בתחרויות שלנו. ובפרפראזה מוגזמת בטירוף על משפט ידוע: כולם שווים בפני הסיפרה.

שלום!

הייתי רוצה להתעניין בפאן אחר סביב מותו של מוני פנאן.

היכן היתה התקשורת ב-20-15 שנה האחרונות שפנאן היה במכבי וכל-כך הרבה שחקנים השקיעו אצלו כל-כך הרבה כספים במשך הזמן. באמת אף אחד לא ידע? באמת אף אחד לא שמע? הרי ברור שמספר עיתונאים העוסקים במכבי ומכירים כל כך את מכבי ידעו זאת. למה אף אחד לא פרסם?

למה הכל עלה ועולה לאחר מותו? אני חושב שהביקורת על שמעון מזרחי ופדרמן מוצדקת. באותה מידה היא צריכה להיאמר על העיתונאים בתחום הכדורסל (מהערוצים/ העיתונים/ האתרים השונים). נדמה לי למרות שאינני כי מכבי היתה "פרה קדושה" והפעם התקשורת פישלה ובגדול.

מה דעתך? ואני לא מדבר עליך אישית, כי אני, בלי לשאול אותך, בטוח שלא ידעת. למה, אתה שואל? כי אתה סוג אחר של עיתונאי.

דניאל

שלומות לך,

אני יכול לדבר רק ברמה האישית ולא בשם אחרים במקרה הזה. ידעתי ושמעתי כמו כולם על מעורבותו של פנאן בענייני כספים כאלה ואחרים, אבל בשום שלב, אולי בתמימותי הרבה ואולי פשוט כי לא נתתי דעתי לעומק בנושא הזה אף פעם, לא תיארתי לעצמי שמדובר בסיפור כל כך גדול, כל כך גורף, כל כך חובק עולם ובהיקפים כאלה. יותר מזה, הייתי משוכנע שפנאן עוסק בעסקיו עם אנשים שאינם קשורים לעולם הכדורסל, ולא חשבתי לרגע שייתכן כי מעורבים כאן שופטים או שחקנים מקבוצות יריבות. זה נשמע תמים, אבל זו האמת. היום, כשאתה שומע וקורא הכל, זה נשמע פתאום הכי הגיוני בעולם שהמעגל הקרוב ביותר אליך הוא גם זה שעשוי ליצור איתך קשרים עסקיים כאלה ואחרים.

אז הנה, אתה רואה שגם אני ידעתי משהו-כלשהו, אבל כשאתה אומר עיתונאי מסוג אחר זה לא פוטר אותי מלפרסם דברים כאלה לו הייתי יודע (את סיפור הדרכון הצ'כי של קני וויליאמס, למשל, כן פרסמתי ביחד עם חגי סגל והיינו ראשונים בעניין שעשה המון רעש אחר כך. ולא עשינו את זה בגלל שזה נושא שאינו קשור במכבי ת"א, אלא פשוט מפני שמשהו נראה בעינינו מאוד מוזר בסיפור הזה והרגשנו שיש לנו קצה חוט כך שהתחלנו לחפור בעניין).

כשאתה מגדיר אותי כעיתונאי אחר, במקרה הזה, אני מניח שאתה מתייחס לכך שאת מרבית זמני בתחום השקעתי תמיד בכדורסל נטו ונטיתי להתרחק מכל מה שלא קשור. לא אכחיש זאת, חבוב. ואולי זו הסיבה שאני לא רוצה לעבוד יותר כריפורטר גם אם תכפיל את שכרי. מאסתי. מאסתי בטירוף בקטע הזה עוד מימי הפועל ת"א, גרשון גלמן, שאול איזנברג, התביעות, הבוררויות, הנושים ושאר העניינים האלה.

שלום רב,

יש לי שאלה, אשר מטרידה את מנוחתי מזה זמן רב, אך רק במהלך משחקה האחרון של מכבי ת"א (נגד ויטוריה) החלטתי להעלות אותה על הכתב. במחשבה ראשונית, זה נראה לי עניין פעוט, שאינו מצריך את טרחתו של כבוד הנשיא. אך למרות זאת, לאחר שעברו זמן וצפייה רבה במשחקים, אשר הבהירו לי שאין המדובר בטעות, החלטתי לפנות ולשמוע את דעת הנשיא בעניין.

במהלך השנים האחרונות (בערוץ הספורט השנה ולפני כן בערוץ 10), בוחרים הצופים את השחקן המצטיין של המשחק. עד כאן הכל נאה, אך הבעיה שלי היא שתמיד (תמיד!) השחקן שנבחר כשחקן מצטיין הוא שחקן של מכבי ת"א - גם אם הם מנצחים וגם אם מקבלים בראש 20. לדוגמא, במשחק ההפסד האחרון בויטוריה, השחקן המצטיין היה דייויד בלות'נטל - אשר פרט ל- 12 נקודות (4 "צ'אקות משלוש" כדבריו של היורש רסקין) - לא עשה כלום. וכל זאת למרות שטיאגו ספליטר קלע 26 נקודות והוריד 7 ריבאונדים לזכות הקבוצה המנצחת.

צר לי על התשובה השטחית והמתחמקת-משהו, יען כי אפשר באמת לחפור עמוק בתוך-תוככי הולנסיה האלה, שאותה מאמן כידוע נבן ספאחיה, אבל עזוב, בחייך. אני מריח את סוף השבוע, אין לי כוח וכוחות אין לי. בוא נסכם ככה ונרביץ התחייבות הדדית: אם ולנסיה תגיע לכאן פעם לשחק נגד קבוצה ישראלית, שלח מהר את שאלתך לגביה שוב, ואשב לעומק כדי לנסות ולהבין למה היא לא מגיעה הכי רחוק שאפשר, אוקיי? סגרנו.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות,

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.