"אומרים כי אני, אינני אני
על כן אני נבהל
כי אם אני אינני אני
אז מי אני בכלל" (ק. למל).

בוקה ומבולקה אופפים אותנו בימים אלה, כשכל אמצעי התקשורת וחייליה עטים כבזים על השמועות וההתלחשויות הנוגעות לסיבות לכאורה להתאבדותו של מוני פנאן.

לכאורה. מלה מאד קטנה, שכאוהדי כדורסל מפרידה כרגע בינינו מהמצאותנו בסיטואציה מאד לא נעימה בנוגע לכדורסל בארץ. עצם הנורמטיביות והאגביות המיוחסים לעובדה ששחקנים שאינם ממכבי ת"א ושופטים מצאו לנכון (לכאורה) שאין פסול מלהיכנס לקשר עסקי עם בעל תפקיד במכבי תל אביב, מטילה צל מאד כבד על התחרותיות וכל כללי משחק הוגן שצריכים להתקיים בספורט.

הרי פרט לצדיקים גמורים, לא ייתכן שלא עובר במוחו של מישהו הרהור כיצד יתייחס האיש המופקד על הונו על פעולה כלשהי שיכולה לפגוע במכבי, הקבוצה שכל כך קרובה לליבו, כפי שהפגין ללא כחל וסרק בכל משחק שלה, גם במשחקי ידידות מול הפועל ארגזי בלפוריה.

אני מאד מקווה ש"לכאורה" תתממש, וכי יתברר כי פרט לשחקני מכבי לא מצא מישהו אחר לנכון להשקיע כספו אצל פנאן. לא רק בשביל טוהר המשחק, אלא גם בשביל מוני עצמו.

קטונתי מלשפוט בנוגע לנכונותן של השמועות, וחומרתן הבלתי נתפסת, אבל מאד חורה לי תגובתו של שמעון מזרחי, שמשום מה אף אחד מהבוחשים בשמועות בכל אחד מאמצעי התקשורת עדיין לא התייחס אליה (לפחות לא מאלה שהגיעו לעיני או לאוזניי).

עוד מארה"ב, ובאופן בולט יותר מאז נחיתתו, טרח שמעון מזרחי להזכיר כי "הנהלת מכבי לא ידעה על עסקיו. נראה לכם שאם היינו יודעים על כל הדברים האלה, היינו נותנים לזה להמשיך? עזבו אותנו בשקט".

ומדוע הדבר חורה לי? עד אוגוסט 2008 נשא מוני פנאן בתואר מנהל הקבוצה. מהו ניהול? "ניהול הוא התהליך או אוסף הפעולות של הנהגה והובלה של ארגון" (ויקיפדיה). כיצד ניתן לנסות ולהפריד במחי מילה בין האדם שהיה הקבוצה, וחי אותה רגשית כפי שלא ראיתי הרבה אוהדים חיים את קבוצותיהם השונות, ושבאופן פורמלי הוביל אותה, לבין מעשיו לכאורה, והשלכותיהן? כיצד ניתן להתנער מכל גרם של אחריות בין נושא תפקיד מרכזי בקבוצה, ולתת לו (ולמעשה לזכרו ולמשפחתו) להתמודד לבד עם מעשיו, מבלי להפנים כי מעשיו, בהיותו בעל תפקיד, מטילים את אותו צל כבד על הוגנות ועל שלמות הספורט?

קשה לצפות משהו אחר מהמכחישן הלאומי, אותו אדם שלאורך כל השנים הכחיש כל דבר, מרע ועד טוב, אותו אדם שכנראה אינו מוצא פסול בין כהונה כיו"ר קבוצה לבין כהונה בתפקיד מאד מרכזי כסגן יו"ר איגוד הכדורסל.

הקבוצה והמדינה צריכות להיפרד. "אני זה המדינה" הוא ביטוי שהפסיק לעבוד במאה ה- 17. כדאי שהכדורסל בישראל יגיע גם לשם.

שי

דברים-דברים אמרת ואני נוטה להזדהות עימם, לא אכחיש זאת. בהמשך הדברים אציין רק, ואף אזכיר ואדגיש ואבהיר ואסביר, כי המייל שלך שכב כאן זמן מה לפני שפורסם, ולכן, בינתיים, קרו שני דברים: נמצאו שחקנים שאינם ממכבי ת"א שהודו כי השקיעו כספים אצל פנאן, ונמצאו כותבים שתקפו חריפות את תגובתו של שמעל'ה המכחישן.

שלומות,

השנה הוסיפו במנהלת הליגה סטטיסטיקה חדשה של פלוס-מינוס, שזה אומר מה התוצאה כששחקן מסוים על המגרש. למשל, אורי קוקיה העמיד היום שורה סטטיסטית מזוויעה כהרגלו אבל כשהוא היה על המגרש הפועל הובילו ב-11. לעומת זאת אפשר להניח שכאשר שחקן כמו דורון פרקינס על המגרש למשל, יש במדד שלו מינוס לא פעם, כי הוא אמנם נוהג להעמיד שורה סטטיסטית מרשימה אבל די מחרב את המשחק הקבוצתי.

לדעתי כדאי להשתמש בזה ב"מסדר הכלימה" (למשל, מינוס 15 כקריטריון, אתה תחליט) ואולי אפילו לתת על זה נקודה רעה גם בניצחון (בהפסד לא בטוח שזה אשמתו, כי כל הקבוצה לא משחקת טוב). אפשר גם להשתמש בזה ב'חביב נולד', אבל זה פחות טוב, לדעתי.

יותם

רוב תודות ונצורות לך על ההצעה, זה ריישית כל, כן?

שיינית, 'מסדר הכלימה' היא תחרות שנשענת, כמו 'חביב נולד' בעיקר על קריטריונים סטטיסטיים ומעקב צמוד ושוטף. הפלוס-מינוס חדש למדי באזורנו, ולא רציתי להכביד על הנתינים בגודש כה רב של נתונים, כאשר גם עכשיו, כרגע, יש שם מספרים ונתונים וחוקים וקריטריונים מעל ומעבר.

מעבר לזה, אני מתקשה לחיות בשלום עם הפלוס-מינוס בכל הקשור לאחת משתי התחרויות מיסודן של סיפרה בסלע ושל כדורסלע-האתר. למה? הנה למה:

הפלוס-מינוס אולי עוזר למאמנים לנתח סיטואציות ותפוקה של חמישיות על המגרש, או של שחקן כזה או אחר, אבל בכל הקשור לתחרויות שלנו זהו כלי פחות טוב.

די אם אזכיר, יו נואו, את המשחק של חביב הסיפרה המכהן, טריי סימונס, נגד מכבי ת"א בגמר גביע ווינר, זה שבו הוא שרף במו ידיו את מכבי ת"א (הקהל הירושלמי בתגובה: "תל-אביב עולה באש, תל-אביב עולה באש"!) עם 24 נקודות, 5 מ-8 לשלוש ו-8 ריבאונדים. אתה יודע מה היה הפלוס-מינוס שלו באותו משחק? מינוס 4.

אז עם מלוא הכבוד, לא יושב לי טוב הפלוס-מינוס הזה ולכן בחרתי להתמקד במדד הסטטיסטי המשוקלל, שהוא הרבה יותר נכון ומתאים לנו נכון לשלב זה.

ומכאן לרצף אוהדי מכבי ראשון לציון:

היי ערן,

אין ספק שג'יימס גאלי ראוי ביותר להשתייך למסדר הכבוד הכבד של סוסוני היאור. היה אחד האהובים עלי ואף נשאר אחד האהובים עלי, מקומו בחמישית הזרים הטובים ביותר של ראשל"צ מובטח.

לגבי הפציעה, איך אוכל לשכוח, שכן אני בכבודי ובעצמי ירדתי בהיסטריה לאזור הפרקט באותה עת ואף סייעתי לכוחות מד"א להכניסו לאמבולנס, משימה שהיתה קשה ביותר לאור גודלו העצום ועלתה לנו במאמצים רבים ולו בכאבי תופת.

הסיפור המדויק הוא כזה: זה קרה במשחק גביע קוראץ', אני אפילו זוכר שזה היה נגד מאריבור מסלובניה. בשעה שגאלי התרומם כדי לקלוע שחקן סלובני גלש לעברו היישר אל מתחת לרגליו, ויצר מגע ששינה את זווית הגוף של גאלי באוויר, כך שהבנאדם נפל במאוזן על הגב כאשר יד שמאל היתה תפוסה מאחורי גבו, וכל עוצמת הנפילה וכובד המשקל התנקזו אל היד האומללה.

הצרחות של גאלי היו צרחות אימים ומרוב כאב הוא גם איבד את הראייה לשתי דקות. הוא טופל במהירות על-ידי הפיזיותרפיסט ופונה באמבולנס. האבחנה היתה שבר בכתף והיעדרות של יותר מחודשיים. בקבוצה החליטו להמר ולא להחליף אותו ואכן החלמתו היתה מהירה מהצפוי. בלעדיו ג'ראלד פאדיו סחב את הקבוצה ל-0:5 וכאשר גאלי חזר הקבוצה עמדה על 0:9.

המצחיק הוא, שדווקא במשחק החזרה שלו הקבוצה הפסידה בפעם הראשונה באותה עונה. היו זמנים. שחקן ענק ובנאדם נחמד שמי יודע, אולי את סלון ביתו מעטרת עד היום תמונה שנתנו לו (שלושה אוהדים) עם הקדשה מאיתנו בסיום עונתו השלישית בקבוצה.

והנה גם קטע וידיאו. הפציעה של גאלי מופיעה בדקה השישית.

דדי

ערן שלום,

מספר אנקדוטות קטנות וקצרות.

1. עופר ברקוביץ', האם הוא כותב עופר או עפר? (אני לדוגמא, משתמש באופציה השנייה). בכל מקרה, אהבתי מאד את אשר כתבת עליו ב'זה א- ב של כדורסלע', ואני חושב שראשון עשו טעות – ולא בפעם הראשונה – שלא השאירו אותו. לא רק בשנה הזאת, אלא גם בשנה שעברה. בחו"כ.

2. ג'יימס גאלי. לצערי, בזמן ששיחק בראשון, אני הייתי בעת שירותי הצבאי ולכן לא יצא לי לראותו בפעולה – וחבל שכך. סוסון יאור ושחקן-שחקן. שווה להוסיף שלאחר שנפצע, ראשון בחרו שלא להביא עוד שחקן, ונשארו עם ג'ראלד פאדיו, ששיחק כאילו הוא שני שחקנים. הסטטיסטיקות שלו היו מדהימות, משהו כמו 30+ נקודות ו- 15+ ריבאונדים לכמה משחקים טובים.

הטור של גאלי מעלה זיכרונות. איזה שחקנים היו כאן ממש לא מזמן: בנקס, ספנסר, פרוויס שורט, דיוויד הנדרסון, לינטון טאונס, דארו דיי וכו'. לעומת זאת, אני לא זוכר את הזרים של ראשון בשנה שעברה (טוב, גם לא את אלה של מכבי ת"א).