ניצחון קל וצפוי על האמריקאי ההולך ומתקשש וינסנט ספדייה 3-6, 3-6, 0-6, שולח אותנו אל הסיבוב הרביעי שם מחכה לנו אחת מהפתעות הטורניר, בחור צרפתי ממוצא טוניסאי המדורג 79 בעולם, שאין לנו כל יכולת לבטא את שם משפחתו שנכתב כך, שימו לב:

GICQUEL

מה זה אמור להיות?

ג'יקוול? ג'יקה? גיקל? גיקה? ג'יקווי?

אז נקרא לו פשוט מארק.

מתוך שלושה המשחקים שלו בטורניר עד עכשיו מארק הגיע כאנדרדוג פעמיים, ופעם אחת היה פייבוריט. נגדנו הוא שוב מגיע כאנדרדוג ודבר אחד צריך לומר – יש לנו הגרלה קלה, רבותי. הגרלה קלה לפחות עד כאן. בעוד נלבנדיאן מתכתש עם סאפין ומפסיד, ומארי מתעמת עם גונזאלז ומנצח, ורודיק עובד קשה מאוד מול ורדאסקו, ונדאל הולך לערב ארוך מול מודי, אנחנו משייטים על מי ההאדסון. הבה נודה בכך. שלוש-ארבע ו . . .

הודינו.

לא נזלזל חלילה במארק מה-שמו, אבל ברור לכולנו איך זה יסתיים. נכבד אותו, את הצרפתי, נקדיש לו צילום כדי שיידע ההמון מי מצפה לנו, ואפילו נודה לו אם ייתן את הכי טוב שהוא מסוגל, ולו רק כדי שייזכר רוז'ה-שלנו כי הקרבות האמיתיים עדיין מצפים לו בהמשך. תן לנו פייט, מארק, אולי קח אותנו לאיזה שובר שיוויון, או גנוב אפילו מערכה. עורר נא את אלילינו מהשיוט הנעים בו הוא נמצא. גרום לחושיו להתחדד ולהתעורר מהנמנמת שהיא אם כל המלכודות.

ונפתיע ונאמר: היידה מארק, היידה, היידה, היידה!

אבל רק עד גבול מסוים, כן?

בהזדמנות זו נחזיק אצבעות, נשלבן יחד, ונישא תפילה קצרה לטובת העלמה שחר פאר, שמשחקת נגד אחת הגדולות בעולם, ז'וסטין הנין-ארדן. כמה גדול וענק ועצום זה יהיה אם שחר תוכל לתת בראש לבלגית יוצאת הדופן, שחקנית שבדרך כלל קשה לתפוס אותה לא מרוכזת.

וגם שלום לאגאסי המתייפח, כן. אליל אמיתי היה.

זה עתה התקבל דיווח במערכת, כי רוז'ה חש קנאה קלה על כך שהשורות האחרונות הוקדשו לטניסאים אחרים, וממתי בכלל אנחנו מפרגנים כאן לאנשים שאינם הוא. הצדק עמו, ואף האמת, כך שחזק חזק ונתחזק ונקרא את קריאת הקרב הייחודית, האופיינית, השייכת רק לספורטאי מספר אחד בעולם.

היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה!

וכרגיל, נדווח כשיהיה מה.