אהלן ערן,

קראתי בעיון את התגובה שלך לבחור שרצה שתאפשר טוקבקים. האמת, שהיא היתה כל כך נחרצת שלא נראה לי שאתה צריך חיזוקים. עם זאת, הזכרת כל כך הרבה פעמים את הלינק "דבר אלי יפה", שהרגשתי חובה להשתמש בו. ולעיקר - מסכים עם כל הנימוקים כולם, אין צורך ברשימת טוקבקים מעצבנת בסיום אייטם טוב של כדורסלע-האתר.

דן

שלום,

אני חייב לציין שקראתי את תגובתך לגלעד בנושא הטוקבקים ורציתי להגיד שאני איתך בכל לב בנושא הזה. לא יזיק לכמה אתרים להוריד את הטוקבקים אצלם.

נ.ב. בעבר קראתי הרבה באתר ועכשיו אני חוזר לקרוא. אתר נקי נחמד ומצחיק אפילו לאחד כמוני, שבמיוחד בשנים האחרונות מבין פחות בכדורסל.

לירון

אודה לשניכם נמרצות ונצורות.

שלום,

הרשה לי לחלוק עליך לגבי התשובה שלך לשאלתו של איתי ק. במהדורה האחרונה. איתי שאל האם לא חבל לרשום קבוצה שקולעת כ-10 נקודות למשחק לליגת הקט-סל. ענית ש"צריך ללמוד גם להפסיד". תשובה נכונה אבל לא לשאלה הזו.

התשובה היא חד וחלק - חבל. ולא רק מהסיבה הרגשית, אותה ציין איתי. גם מסיבה מקצועית. מאמן הקבוצה החלשה היה צריך להבהיר להנהלה את המצב, טרם העונה, ולבקש לא להירשם לליגה, על מנת לערוך אימון נוסף בשבוע. דבר זה היה משפר את השחקנים הרבה יותר. זו נקודה חשובה כי מעטות הקבוצות אשר מקבלות החלטות כאלה, ובדר"כ מסיבות כלכליות. אז כן, חבל.

דן

אתה יודע מה, מקבל את דבריך. זה לא שהייתי כל כך סגור על התשובה הקודמת שלי, אם כי היא היתה מעט נרחבת יותר מאשר הזכרת כאן. אבל אוקיי, הולך איתך בעניין הזה (אם כי לך תדע מה ייתן להם אימון נוסף בשבוע, במקום 10 נקודות למשחק הם יקלעו בעונה הבאה 17 למשחק?).

שלום,

בעניין משחקי הבית של הפועל גלבוע/גליל, והסיבה שאף לא אחד מהם נערך בכפר בלום אלא אך ורק בגן נר.

כשעזב חיים אוחיון את הגליל זה היה עקב אי תמיכה של המועצה האזורית המקומית, לעומת התמיכה המסיבית שהוא מקבל בגלבוע. כדי לרכך את המכה באזור (או שמא לרכך את הפגיעה בעצמו כמי שבונה בגליל) הוא הבטיח שעד 30% מהמשחקים יערכו בכפר בלום.

בשנה שעברה, לקראת המשחק מול מכבי תל אביב, ניסה עמית גל לעורר עניין ולערוך את המשחק בגליל. הדרישה של אוחיון היתה שתוגש בקשה מצד המועצה האזורית גליל עליון לארח את המשחק. המועצה מלכתחילה לא הציעה לערוך את המשחק בכפר בלום (רעיון של עמית גל), ולכן על משחקי כבוד ואגו לא מומש הרעיון.

השנה כבר הוקמה קבוצה חדשה בגליל העליון בליגה הארצית. ראש המועצה, שהיה מהמתנגדים העיקריים להקצבות שקיבלה הקבוצה הבכירה בשנים עברו, הפך לתומך די נלהב בקבוצה החדשה (שחקנים מקומיים, בלי זרים) וכך נפל הסיכוי האחרון לאיזשהו שיתוף פעולה בין המועצה לבין חיים אוחיון.

נעם

תודה רבה, פקחת את עינינו בזכות ההסבר המפורט הזה.

שלומות, נצורות ופריקת מחשבות,

טל בורשטיין הפסיד ב-40 הפרש או משהו לבדאלונה. לא היה עדיף לו להתפשר קצת ולהישאר בביתו החמים והאוהד בנוקיה ההיכל? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

מאז שבניתי לי קבוצה באתר המנהלת, פתאום אכפת לי מהליגה שמחוץ לנוקיה-ההיכל. אני מתעניין במשחקים בהם מכבי לא מעורבת, אני מכיר שחקנים על פי תפקידם וקבוצתם ומגלה עניין בכל מיני שחקנים שבדרך אחרת לא הייתי מודע אליהם. שאפו לממציא המשחק (זה לא עוזר לי כמובן, אני פשוט לא טוב בזה).

דבר אחרון, ביום חמישי ישבתי להנאתי לראות את שתי קבוצותיי, מכבי ופאו, משחקות ביורוליג, כל אחת בתורה ונפל לי האסימון. כמה שכיף ונוח להשמיץ את קהלה "המפונק" של חנות החשמל, הוא בערך הקהל היחיד שממלא את ביתו ב-11 אלף צופים מדי שבוע, לא-משנה-נגד-מי. אני שמח וגאה להיות חלק ממנו.

דביר

יכול להיות שבורשטיין עובר ימים קשים כרגע מבחינה מקצועית או מוראלית ואולי גם מבחינות אחרות, אבל תרשה לי לפקפק בחמימותו של ביתו הקודם. לתחושתי, נוצר סוג של התרחקות בולטת בין בורשטיין לבין מכבי ת"א. ספק אם הוא הרגיש בבית בעונה-שתיים האחרונות.

פנטזי ליג? מודה, מעולם לא שיחקתי בזה. יכול להיות שזה מרחיב את הדעת, מלבב ואף מענג במידה כזו או אחרת, ואם זה תרם לך להכיר מקרוב יותר את נפלאות ומעללי ליגת קזינו, הרי זה מבורך בכל מקרה.

ובעניין הקהל – חשבתי לכתוב על זה אייטמון נפרד אבל חסכת לי. הקהל ממלא את נוקיה, זה נכון ואף נאה כרפאל, אבל בנשימה אחת אוסיף שמאוד התאכזבתי מהקהל בביקורי בהיכל במשחק נגד ויטוריה. רבע שעה לפני הפתיחה היה שקט לגמרי. רק כשהכרוז מתחיל לשאוג הקהל נעתר איכשהו ונכנס לעניינים. בפסקי הזמן כולם עסוקים בלתפוס אל החולצות של אלקטרה שמושלכות ליציעים, ורק בפיגור משמעותי מופעל לחץ על הקבוצה היריבה ומורגשת תנועת היציעים. יש לי תחושה עמומה, יען כי לא הייתי שם די הרבה זמן אבל זיכרונותיי עדיין מפעפעים, שבמלחה הרבה יותר חם ושמח.

שלומות,

אתחיל בשורה התחתונה:

אם אני עמיר עוזי, אני לא מתפטר בחיים, ושכולם *יקפצו* לי.

למה?

בקיצור, בעיות מפה ועד קהיר. אבל, הבעיות מסתכמות בכסף ובניסיון לחסוך אותו בכל מחיר – ולהגיע בכל זאת להישגים. את זה הצליחו לעשות שנה שעברה, עם מאמן מיוחד וישראלים טובים, אבל לא כל יום פורים.

עמיר עוזי לא אשם, הוא במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. בגלל זה, הוא לא צריך להתפטר. הוא צריך להגיע לכל אימון בזמן עד שיפוטר, אם יפוטר.

השאלה היא אם יש לו מספיק עצבים וכח נפשיים, וזה לפעמים גורם לך לעשות לא את הדבר הצודק, אלא את הדבר הבריא.

יובל

יש לי תחושה ותחושה יש לי, שהמשחק הערב מול בני השרון הוא משחק ההזדמנות האחרונה: ינצח – ימשיך. יפסיד – שנקל או לא שנקל, ישוחרר. ואם נחיה גם נראה.

ועד כאן מהדורת שאלותשובות להפעם.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.