זה הזמן לעצור לרגע, ולהגיד שאני לא ממש חוזר בי מהפעם הקודמת שדיברתי אליך יפה. וגם אני מצטרף למקטרגים שבטח מקטרגים על הכרסום ביסודות טכניים חשובים מאין כמוהם בכדורסל כמו קליעה. מצד שני, אני רוצה להעלות זווית נוספת – והיא שאי אפשר להתעלם מהאבולוציה שכדורסלנים עברו. גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר. לא פלא שהאירופאים גם הוזמנו לחגיגה ברגע שהם החליפו את הליי-אפ הסולידי בדאנק הוירטואוזי.

כמו הסיטואציה בסקרמנטו, גם האווירה מעודדת הכוכבים הצליחה לבוא לכספי בול בזמן. וזאת לא החוצפה הישראלית שיש לו. כי חוצפה ישראלית היא להבריח אינסטלציה ממלונות בחו"ל או להשפיל תאילנדי בגסט-האוס, או להגיד שיהיה בסדר. אם אני צריך לתמצת את החוצפה הישראלית, והיא באמת חצופה, אז אני בוחר בביטוי "סמוך על סמוך". למזלו, לכספי יש ביצים, ביטחון עצמי וכנראה שתוכניות הקריירה שלו מנוהלת נכון ונבון. הוא לא מסמל את החוצפה הישראלית. לדעתי הוא יודע את מקומו ולא פוחד ללמוד ממי שרק כדאי.

וחוצמזה, אם הוא לא חוזר למכבי אחרי גליל היינו מדברים על הכישרון שלו אחרת. אם היינו מסתכלים על הנתונים הגופניים והאתלטיות שלו לא היינו מופתעים. אם ניזכר באינטנסיביות שהוא תמיד הכניס למכבי נראה שהיא לא שונה כל כך מהאנרגיה שהוא מביא למשחק כשהוא שם. אם לא מתעלמים מכך, אחת הסיבות להצלחה שלו היא שעיצבו אותו לעמדה 3 למרות שהוא היה הכי גבוה בכל הקבוצות ילדודס וגיל ההתבגרות שהוא שיחק בהן.

עדי

נאה אמרת פה, נאה אמרת שם, אבל תסלח לי הפעם. אני בדיוק אחרי כתבה על כספי לגיליון הקרוב של 'בלייזר' והאמת? רק האמת? אין לי כוח לכתוב על כספי אפילו עוד מלה אחת, שלא לדבר על להעביר עוד מחשבה אחת לגביו. מיציתי לזמן הקרוב, אבל רוב תודות ונצורות על הדיבור היפה. היה מעניין לקרוא.

שלומות,

1. אני קורא בעיון את טוריו של "השחר העולה", שבאחרונה ניסה להקביל בין מאירק'ה גיבור-קשוח לבין עמיתים ותיקים ב-NBA - תחילה סטיב נאש, ואחר כך שאקיל אוניל. כל השוואה כזו כבודה במקומה, אך אני רוצה להציג השוואה שהיא בעיניי מעט יותר מתאימה, נכון לשלב זה של הקריירה של שני הכוכבים - והיא ההשוואה לאלן אייברסון.

כמו על מאיר, גם על אייברסון ניתן לחזות בעלטה יורדת בזמן אמת ובאיכות HD. אייברסון נע ונד בשנים האחרונות בין דנבר, דטרויט, ממפיס ועכשיו פילדלפיה. משחקן שרבים חושבים שאפשר לבנות סביבו קבוצה הוא הפך להיות כזה שמסריח את הפרקט ולא ממש מוליך את קבוצותיו - על אף שלפרקים היו בהם שחקנים חביבים אחרים - למקומות ראויים כלשהם. ההבנה הזו היכתה בנו בעיקר במהלך ואחרי העונה המוזרה בדטרויט. מיותר לציין, שכמו טפירו, גם לאייברסון אין עדיין טבעת, וספק אם תהיה.

טפירו, לשמחתנו, לא נמצא ממש באותו מקום - קבוצות עדיין היו רוצות שישחק אצלן, הוא עדיין תורם ויכול לתרום - לא כמו במקרה אייברסון שבו הן מתרחקות ממנו כמו מסוכריות שמציע אדם זר. אך מגיבור קשוח אחד לשני, אם יש מישהו שיכול להזדהות עם טפירו-שלנו, זהו אותו אייברסון. וכנ"ל כנראה בכיוון ההפוך.

2. קטנה לסיום - 1:46 מפתיחת תוכנית סיכום המחזור האחרון אשר ב-ONE, ונדמה לי, על אף שאינני, שגם יו"ר הדירקטוריון משתעשע בביטוי "נדמה לי". צריך איזה סטטל'ה תקשורתי שיבדוק עבורנו מה ממוצע ה"נדמה לי" של נשיא הסיפרה לאורך כל תוכניות הסיכום העונה.

שי

דברים מעניינים, דברים מעניינים, נתקשה להכחיש זאת. אתה אומר שמאירק'ה רב הרושם מתגלגל להיות סוג של אייברסון רב הרושם לא פחות. ממממ, מעניין. לא לגמרי מנותק מהמציאות, ואפילו טרחת לסייג במקומות הנכונים ולהדגיש הדגשים מסוימים.

בהנחה שהנתינים שקוראים כאן לא לוקחים את זה למקומות שלא התכוונת לקחת, אני יכול לומר שמצאתי חיבור מסוים לדבריך.

ובעניין ה"נדמה לי" – נפלו פני. האם אכן אמרתי "נדמה לי" אל מול מצלמות, על אף שאינני אביב לביא? שמע, תגלית מרעישה היא זו. ומפתיעה ביותר. בעקבות דבריך ניגשתי לבדוק ואכן כי כן נעשה השימוש בצמד המלים הכל כך ייחודי למישהו אחר בכלל, אם כי, שים לב, הוא נאמר בהקשר שונה לגמרי מאשר נוקט בו הלביא. אני באמת לא זכרתי משהו, הוא לוקח את זה כדי לשטוח תזה או רעיון שהוא מאמין בהם, אבל עדיין טוען שנדמה לו.

טוב נו, הגזמנו קצת. בוא ניגש הלאה.

שלום ערן,

שתי סוגיות קריטיות:

1. מה קורה עם ריבי גרינבוים? היא פצועה? מתחילת העונה לא נראו רגליה על פרקטי ארצנו.

2. אתה מכיר שמות של מאמנים אישיים בעלי שם בכדורסל? הבן שלי (בן 21) רוצה לקחת כמה שיעורים פרטיים בהדרכת מאמן פרטי.

בהערכה רבה,

רותה

ריבי גרינבוים הנערצת שהתה בחוץ לארץ - פורטוריקו, אומרים האומרים - למשך מספר חודשים מטעם מקום העבודה שלה. היא חזרה לארץ לא מזמן, חתומה במכבי אשדוד ועם חידוש ליגת קזינו לנשים תשוב לשחק.

מאמנים אישיים? יש לא מעט, להערכתי. חנוך מינץ, רותם ארליך, זיו ארז, לייזי גורדון, לימור מזרחי – אלה השמות היותר ידועים שעולים לי בראש בשליפה.

שלום,

חיפשתי וחיפשתי ומצאתי רק שחקן אחד מקבוצתי האהודה - הפועל ירושלים. באיזה מחזור אנחנו? 9 (זה תמיד קל לבדוק, הולכים לטור הניצחונות של מכבי ורואים).

איך יתכן הדבר כי רק יוגב אוחיון הסריח את הפרקט? יש איזה מלאנתלפים שחקנים ב"מסדר הכלימה" ורק שחקן הפועל אחד. מוזר מאוד.

האין לנו שרון ששון ששכח לאפס הידית? האין לנו ברנדון האנטר (טוב הוא בטח לא נכנס לתחרות עקב כללי דקות המשחק המחמירים שהוטלו במסדר). האין לנו איזה יובל שיאבד כדורים? איזה תומפסון שיעלם למשחק שלם?