שלומות,

שאל כבוד הנשיא, מיהר הנתין לברר. בעצם, אולי לא כל כך מיהר, יען כי ראה את את השאלה באייטמון לפני, וואו, כמה זמן שזה לא היה, ומיד נשטף במרוצת עיסוקיו. אך כשלחיל התותחנים הגיע הבחור, ומצורף למעלליו לינק יוטיובי באופיו - אימצתי את אוזניי שומעות אנ-פטי-פו הצרפתית והרי התוצאות:

הרווה דוביסון מבוטא כך:

הר - כמו אדון בשפת הצוררים רק ב-H, אש צרפתית כזו, כמעט אלף.

ווה - כמו בשלוש-ארבע-ו.

דובי - כמו דובי גל רק במלרע.

סון - אם ינסה כבוד הנשיא לומר ששווווווון ושמחה! ובסוף הששון יבטא את הנו"ן דרך האף, כשהלשון צמודה אל פנים השיניים הקדמיות-תחתונות, יקבל קירוב לא רע של הסון הדוביסוני (והצרפתי בכלל).

כפיים לבורא עולם שברא את הצפרדעים והקדים להם תרופה צרפתים.

בנימין

רוב תודות ונצורות, חבוב. הרווה דוביסון הינו. ומי שטרם קרא על מעלליו ימצא אותו, כאמור, בחיל התותחנים של כדורסלע-האתר, כולל לינק נאה במיוחד למבחר מביצועיו.

היי ערן,

אני במקרה רואה כאן את באטיסטה שואג בצילום שלו ב'רואים עולם', ותוך כדי זה עולה לי מחשבה: הבחור הזה במקום לאמפה מסדר למכבי כמה דברים, לא? הגנה, ריבאונד, משחק פנים סביר, לא יודע, אולי היה קצת מוקדם להיפרד ממנו?

אסף

לגבי ההגנה שהזכרת אני לא יודע, אבל באטיסטה אף פעם לא היה שחקן רע במיוחד. נכון שהוא יצרן נקודות מהיר בדרך כלל וקולע באחוזים מצוינים, אבל מצד שני, אני יכול להבין מאמנים שלא אוהבים את הסגנון שלו: הוא כופה לא פעם מהלכים, הופך את המשחק ההתקפי הקבוצתי לשקוף וצפוי, מבצע עבירות מיותרות ועושה טעויות שבא לך לתלוש את המעט שעוד נותר לך על הראש.

ובכל זאת, לו זה היה תלוי בי, הייתי מחזיק שחקן כמותו בקבוצה שלי כאחד מתוך מצבת גבוהים, וככזה שמשחק ולא סתם מתייבש על הספסל.

כב' הנשיא והנשיאות
הלשכה הנשיאותית
רמת-גן - העיר
----------------------
הנדון: האייטמון "גם טעיתי, גם הכרעתי"

אבקש לציין כי האייטמון שבנדון היה מהמופלאים שקראתי, ואציע בזאת להעניק בונוס לכותבו סר ש. הרמלין. לדעתי הענייה האייטמון על חוויותיו של השופט בלקיחת שריקה קשה היה שווה את כל הקמת כדורסלע-האתר. פשוט סיימתי לקרוא בתחושה של "עוד!".

את ה"עוד" שלי הייתי מנסח בשאלה כזו: עד כמה משפיעה על ההחלטה העובדה שמצד אחד של המגרש עמדה הפועל ת"א, עם מאמן בעל היסטוריה בליגה הראשונה (ואם זכרוני אינו מטעה אותי, אפילו בגביע אירופה לאלופות, כעוזר מאמן מכבי), לעומת חדרה, אותה מאמן בלינקו של טרם ימי הסיירת בר"ג. עד כמה יש השפעה לקהל האדום ביציעים על החלטה כזו?

ואולי לשאלת השאלות אל סר ש. הרמלין: האם יכולת לקבל החלטה אחרת? האם אפשר היה לקחת את יריב רוקני ל"חקירה" קצרה בה היה נשאל "למה הוא היכה אותך?", ולאור תגובתו או גמגומו להציף את חלקו בעניין?

ושוב, תודה על אייטמון מרתק!

מייקי

ריישית, הנה האייטמון המדובר. שיינית, אין טעם לדאוג לבונוסים עבור הסר. הוא משתכר כאן יפה מאוד מזה שלוש שנים ויותר. ושלישית, קבל נא את דבר סר ש. הרמלין בתגובה:

שלום מייקי,

רוב תודות על המלים החמות. שמח שנהנית.

לשאלותיך: המקרה הספציפי הזה לא הושפע משום נתון, רקורד של מאמנים ושחקנים או קהל כזה או אחר. זה היה מסוג המקרים שבהם השחקן הפוגע מקל מאוד על השופט, משום שמכה מכוונת דינה אחד ויחיד: הרחקה מיידית.

מן הסתם, יקומו מיד כאלה שיגידו שנתקלו במצבים דומים או זהים, בהם החליטו השופטים על עבירה בלתי ספורטיבית, אזהרה וכו'. הצדק, במקרה זה, עם המוחים והמסתייגים. כל שופט שפוסק אחרת בסיטואציה שכזו
- חוטא למקצועו, לעניות דעתי הלא קובעת, כמובן.

ולגבי ביצוע חקירת שתי וערב ומשפט שדה ליריב רוקני: הלוואי וניתן היה, אולם זה באמת לא פרקטי. ראשית, כפי שציינתי בקטע עצמו, שופטים יכולים לפסוק רק על סמך מה שהם רואים, ולפעמים גם להיעזר בשאר חברי צוות השיפוט (שופטי מזכירות, משקיף). אם איש לא ראה - אין יותר מה לעשות. במקרים בהם מצולם המשחק לטלוויזיה - וזו חושפת מה גרם לאירוע - יכולה ועדת המשמעת להחליט להיעזר בצילומים כדי להעניש את הפרובוקטור, אבל רק לאחר המשחק. בזמן אמת, או שתופסים את העבריינים, או שלא.

שוב תודה על המייל מחמם הלב.

שחר

שלומות,

רק אבקש לציין, בהתייחסות לדברים שכתב סר ש. הרמלין לאחרונה, כי טוד וורניק הינו חבר קרוב של משפחה של חבר שלי ומאז ועד היום אנו מקניטים אותו בגין השריקה לטובת עודד קטש ונגד אייץ' וולדמן ביד אליהו. הוא עצמו הודה כי שגה אולם ציין: "תמצא לי שופט שיכול לשרוק, 3 שניות לסיום, לעבירת תוקף נגד קטש ביד אליהו הגועש".

נקודה למחשבה,

שמיל

יפה, יפה. אז טוד הודה ששגה? כבר לא זכרתי אם כן או לא מרוב דיבורים ודיונים על אותו מגע שנוצר בין קטש לאייץ' וולדמן בשניות בסיום של גמר הגביע ההוא ב-1999. העבר נא ד"ש לטוד האליל בהזדמנות זו. והנה, הזכרת לי את וולדמן אז קיבלת צילום שלו ב'ונשאלת השאלה'. שיעמוד כאן כמה וכמה (וכמה!) ימים בכיף.

ועוד קטנה בענייני שיפוט:

לגבי שאלת הנתין אייל את סר ש. במהדורה שעברה: "שחקן זרק לסל ולא פגע בכלום, מותר לו לתפוס ולכדרר או לא?" - נזכרתי, שבמשחק של מכבי ת"א נגד ויטוריה ב"יד" לפני כמה שבועות, סטפון לאזמון זרק לסל פעמיים (מטווח של כשני מטרים), לא פגע בכלום ולקח את הריבאונד. אם אני זוכר נכון, פעם אחת זה נגמר בניסיון נוסף (כושל) מתחת לסל ולבסוף 0 עגול בתחום הנקודות, ובפעם השנייה דווקא נגמר בסל. הייתי שם ודי התפדחתי בשבילו.

יניר

אכן כי כן, בוא לא נכחיש זאת: חצי הצמד פלאזמה, שלרוע המזל התברר כלגמרי לא צמד על אף ציפיותינו לכך, נע באופן קיצוני למדי בין פעולות מרהיבות לפעולות מביכות. לפי שעה, אין ליבנו יוצא אליו כלל ועיקר והוא עוד שחקן ממודל ככה-ככה, לא פחות ולא יותר, בעיני מרבית חברי דירקטוריון כדורסלע-האתר.

שלום ערן,

ריישית כל, כמו שסבתי רותה (עליה השלום) נהגה לומר - תוך כדי כחכוח בגרונה הניחר - הרשה לי לשבח את אתרך הפלאי.

שיינית, 3 סוגיות חשובות עומדות על הפרק:

1. ארנו לקומט - היה אחד כזה ב'סיפרה בסלע', אי אז בימים, לא? מה איתו היום?

2. מה עם מאיר איינשטיין? פרש משידור? אתה מסכים שהוא גדול שדרינו בכל הזמנים?

3. שוטה הנבואה - הליינים שהוא מציע, היכן ניתן למצוא אותם? באתרי הימורים למיניהם? הכיצד אדע אילו?

בברכה,

פרוספר

לקומט חי והולל בפאריס-הכרך עד עצם היום הזה, אם כי שיערו הופך דליל מיום ליום, משעה לשעה ואחוזי ההצלחה שלו בקרב בנות פאריס הולכים וצונחים בשנים האחרונות, נתקשה להכחיש זאת.

איינשטיין? וכי מדוע פרש? קולו ממלא כרגיל את אצטדיוני הביפ, בעיקר בערוץ הראשון ובצ'רלטון, וגם את תוכנית הספורט ברדיו 99. בנוסף, מרביץ עמוד שבועי במדור הספורט של העיתון שהיתה לו מדינה. ויען כי אני מחליפו מפעם לפעם שם, ברדיו, לא אתייחס לשאלת גדול שדרינו אם לאו.

שוטה הנבואה אוסף את הליינים מאתרי הימורים למיניהם בדרך כלל, אין אחד קבוע. לצורך העניין, אתה יכול לקחת את הטיפים שהוא מציע ולנסות להפעיל את קסמם על הטוטו ווינר הפופולארי והמקובל, במידה שהליינים זהים או קרובים לאלה שהשוטה מציג.

שלום,

הנה השגה מתמטית קטנה בנוגע למכתבו של כפיר כאן, בחלק השני של הטקסט:

כפיר מסייג, בהמשך לדבריו של אביב "נדמה לי" לביא, כי אין זה נכון שישנן 5 עצרת אפשרויות שונות לחמישייה, אלא 12 עצרת חלקי 5 עצרת חלקי 7 עצרת.

טענה זו נכונה רק אם אין סדר בין השחקנים בחמישייה (ההצעה של 5 עצרת אווילית לגמרי, כמובן), והרי נרצה להבחין בין שתי חמישיות בהן משחקים אותם השחקנים, אך בחירת הרכז או הסנטר שונה!

כך המספר המתאים הוא 12 עצרת חלקי 7 עצרת, שרק מתעלם מסדר השחקנים על הספסל (שהוא אכן חסר משמעות) אבל כן מתייחס לחלוקת התפקידים על המגרש. מספר זה הוא 95,040, בהחלט מלאכה רבה לבדוק כל אלה במהלך המשחק.

בכבוד,

יונתן

שמע, אתה מתמטיקאי דגול, תיפח נפשי ורוחי אם אין זה כך. אודה ולא אבוש, ואף אבוש ואודה בו-זמנית, כי מורתי למתמטיקה לשעבר, הגברת אטילקה שריסט, היתה ודאי גאה באנשים כמותך. אגב, לא רק אביב לביא יצא כאן פארש עם הניסיון התמים שלו להישמע מתמטי-משהו, גם אני לא מבין מהחיים שלי בקטע של עצרות. אבל אף פעם לא מאוחר ללמוד וטוב שאתם כאן – אתה, שתיקנת את כפיר, וכפיר שתיקן את לביא. אריות אחד אחד.

שלום ערן,

בעודי מתבונן בטבלה של הליגה הלאומית אני שם לב ששתי קבוצות נמצאות עם משחק אחד חסר. אי לכך, יוצא שקבוצה עם מאזן 5-5 ומשחק חסר, נמצאת מתחת לקבוצה עם מאזן 4-7 (4 ניצחונות). על אף שזהו מצב זמני, עלתה במוחי תהייה על אופן שיטת הניקוד בליגות הכדורסל, ואני פונה אליך בבקשה לתשובה מלומדת ואולי אפילו מוסמכת.

והשאלה הנשאלת היא: מדוע על כל ניצחון מקבלים שתי נקודות ועל הפסד נקודה אחת? לא יותר הגיוני (וגם יותר משקף) לתת נקודה אחת על ניצחון, ואפס על הפסד?

האבסורד הוא שאפשר פשוט מראש לתת לכל קבוצה מספר נקודות התחלתי כמספר משחקי העונה (כי גם ככה כל קבוצה תקבל לפחות נקודה בכל משחק) ואחר-כך במהלך העונה לתת נקודה אחת למנצחת ואפס למפסידה.

כך למעשה ההיררכיה בטבלה תהיה מקבילה למספר הניצחונות של כל קבוצה, וגם במצב זמני של אי שוויון במספר מהשחקים כפי שתיארתי לעיל, עדיין ישמר סדר הגיוני בין הקבוצות. שהרי בין כה וכה הקבוצה בעלת המאזן 5-5 תעקוף את הקבוצה השנייה לאחר השלמת המחזור.

אני מצטער על החפירה, פשוט מעניין אותי מדוע נקבעה השיטה כפי שהיא, ואני מקווה שהסיבה לכך היא לא משהו בסגנון של "אנחנו לא רוצים שקבוצה תהיה עם אפס נקודות, ואנחנו נותנים נקודה על הפסד כדי שהקבוצה המפסידה תרגיש טוב עם עצמה".

רוב תודות, ותודות לרוב.

אלון

תשובה מוסמכת אין לי. בצר לי פניתי שוב לסר ש. הרמלין הקשיש ממני, אולי יביא עימו בשורה. והנה תשובתו בזו הלשון:

המדובר בשיטה עתיקת יומין, המונהגת לא רק בארץ אלא ברוב מדינות העולם הנאור. מי היה אביה מולידה? אין לי מושג, אולם האוניברסליות שלה רומזת לי שמקורה באזור חיוג פיב"א. אני מסכים לחלוטין שאפשר למצוא שיטות טובות יותר - אפילו מאזן ניצחונות-הפסדים כמו ב-NBA, אבל בינתיים - זה מה יש ואיתו ננצח (או נפסיד, אבל לפחות נקבל נקודה)".

במחשבה נוספת, כתוב מכתב ברוח זו לחבר נפתלי גושן מאיגוד הכדורסל, רחוב שדרות יהודית 36 תל אביב, אני מקווה שהוא יוכל להשיב לך.

שלומות,

בנוגע למה שכתבת באייטמון "זוטות 3378" בעניין כספי: המחלה הזו התחילה מענף הביפ והגיעה לשיא אצל יוסף בניון (ביפ) בהתחלת הסשן שלו בליברפול (ביפ) עם:"בניון התחיל את המהלך שהוביל לקרן שהובילה להכשלה שהובילה להחמצת הפנדל".

מתי הפסיקו עם זה, כמו שאתה שואל? כשהבינו שהם לא צריכים את זה, כי הוא לא צריך את זה, מפני שהוא שחקן הרבה יותר רציני מזה. בקרוב אצלנו בכדורסל.

משה

נו, אני אלך על התזה הזו, גם כי היא נשמעת די הגיונית, אבל בעיקר כי אין לי שום דבר אחר להיאחז בו. בינתיים, כאמור, אני מוכן לקחת את זה לפחות עד הסוף העונה, את הכותרות על "סקרמנטו הפסידה לדנבר, כספי קלע 11", ודאי כשהוא קולע 23 נקודות ורחוק מרחק שלשה עם הבאזר של קובי בראיינט מניצחון חוץ על הלייקרס.

שלומות,

אוהבים לכסח את המנהלת, אבל אם אתמול היינו צריכים חס וחלילה לראות את ערב הכדורסל במקום לראות את אטורה חוטף בראש מברצלונה ומטיל סגל של 30 מיליון אירו אל הביבים? ייטב למכבי אם תמצא איזו יריבה קיקיונית להיפרד מהמפעל מולה, במקום לפגוש את ברצלונה בטעות ולהיפרד מהכבוד העצמי מולה.

ואתמול ברצלונה סוגרת עוד משחק של 20 הפרש קליל פלוס-מינוס נגד בילבאו בחוץ. ובכל זאת, לגבי מפגש עתידי מול מכבי ת"א, לך תדע. ועל זה נאמר: אם נחיה גם נראה.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות. מי שחיפש כאן את דבריו ולא מצא, שיידע כי מיילים נוספים ממתינים בתיבה הנשיאותית וגם אליהם עוד אגיע.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.