נשיא נכבד,

אודה ולא אבוש, למרות הגבריות המתפרצת הנובעת מהשם האלמותי שלי, אני מודה, על אף שאינני עזאם הכפול, כי הנני בחור רגיש להפליא.

כלומר, אני לא בוכה בסרטים, לא נעלב בקלות ובאופן כללי אינני מזכיר את שאול מופז ברגישותי, חוץ מבנקודה אחת - כשפוגעים שוב ושוב בקבוצה הצהובה שלי.

יש לא מעט דברים רעים שאפשר על "מכבי" (במלעיל, ודאי במלעיל). פיני לא נחמד לתקשורת, שמעון מסתובב עם פרצוף חמוץ ובלות'נטל לא ממש ישראלי (נו, שוין). אבל גם להיכנס באימפריה הצהובה צריך לדעת.

כש"וואלה" האתר המרגיז מנסה להתנגש במכבי כל יום שעובר, אני אומר, נו מילא, אלה אוהדי הפועל, שהם ירשמו מה שהם רוצים, אנחנו נמשיך לקחת את האליפויות שלנו ואיש באמונתו יחיה. אך כשב"כדורסלע האתר", אתר הבית של כל חובב כדורסל מטף ועד ישיש, דברים כאלה קורים, אני הופך להיות קטנוני ואולי, איך נאמר זאת בעדינות, מעט מעצבן.

באייטמונו, היש לומר משעשע, רושם סר ש. הרמלין (שכתבותיו בדרך-כלל מבריקות משל היו קרחת של איזה צלף יוגוסלבי ידוע שם) כי משמעותו של היורוליג ואני מצטט "מפעל שכדי לקבל בו 3-2 דקות משחק, ישראלים צריכים לנסוע ליוון או לספרד".

אז אמרתי, לפעמים אני קטנוני ומעצבן בכל מה שקשור למכבי, אך זה מה יש ומה שיש - זה בדיוק זה. אז ככה, נתחיל בנציגנו בליגה היוונית, יותם הלפרין. יותם קיבל במכבי 28:05 דקות למשחק בעונת 2007/8 ביורוליג המדובר, קצת יותר מ-2-3 דקות. לעומת זאת, השנה מקבל הבחור 18:28 דקות למשחק, שזה נאה, אבל פחות מאשר במדים הצהובים.

הלאה, מה קורה עם השרוך המתקשה לשמור, הידוע בכינויו ליאור (הופה, חרוז). ובכן, בעונת 2008/9, עת לפי דבריו של הסר היה אמור לקבל הנער הפוחז דקות ספורות, עמד מספר הדקות של אליהו על 26:48 דקות למשחק.

מכיוון שזה מעט מאוד דקות, החליט ליאור לברוח לגנרל הקשוח דושקו למען ייתן לו כמה דקות, ככה לרחרח את הפרקט. נתן? ודאי שנתן, ליתר דיוק - 17:51, מספר מכובד כן, אבל נמוך בהרבה מהזמן שדרך על הפרקט בנוקיה.

אם כן, למסקנה הברורה: מבחינת דקות משחק, היה עדיף לשני השחקנים לבלות בנוקיה - ההיכל (וברור שלא כך הדבר מבחינה כספית). ומבחינת הסר, המשך בדרכך הטובה, רק לפני שכותבים דברים כאלה ואחרים, תמיד כדאי לבדוק שאינם נואל פליקס (כלומר יש להם קשר כלשהו למציאות).

בברכת שנה אזרחית טובה,

בועז

שלומות לך בועז,

הפניתי את הדברים לתגובתו של האציל סר ש. הרמלין. וכה כתב הסר:

נאה דרשת, בועז, נאה ואף יפה. אפילו עם זכוכית מגדלת של שען חירש, כמאמר הגששים ירום הודם, אתקשה למצוא אוהדים נאמנים ומסורים ממך, שאהבתם לקבוצה דוחפת אותם עד להשוואה בין מספר הדקות של הלפרין-אליהו אז והיום.

הדברים שנכתבו - בציניות רבה נכתבו, כמובן, אבל גם מתוך צער מסוים. הפועל גבת/יגור עליה השלום היתה אהדתי היחידה מאז ומעולם, אבל אולי דווקא על רקע המורשת המיוחדת שלה - קל לי לקחת חלק בצערם של הכדורסלנים הישראלים המסופסלים באשר הם, כולל, מה לעשות, אלה שבמכבי.

כל מה שכתבת על הלפרין ואליהו טוב ויפה (וגם נכון, מן הסתם), אבל ממש לא רלוונטי. באותה מידה יכולת להזכיר את טל בורשטיין, שהיו לו שנים של 30 דקות למשחק, או את מיקי ברקוביץ', אותו אפשר היה להוריד מהפרקט רק בעזרת צו בית משפט, אם בכלל. מה שהיה - היה. מה לעשות שהלפרין כבר לא כאן, וגם לא אליהו, בורשטיין
או כספי. מה שנשאר לנו היא קבוצה, שלמעט גיא פניני, ולפעמים אפילו לא הוא, מספקת לכל הישראלים שלה יחד משהו כמו 10 דקות לערב ביורוליג. ולא, בלות'נטל לא נחשב אצלי לישראלי לצורך העניין.

זכותם המלאה של מאמניה, כמובן, לשתף את מי שהם רוצים וכמה שהם רוצים. במקביל, זכותי המלאה להצטער על כך, ואף להביע את מחאתי. מי ייתן ונגיע שוב למצב בו לא נזדקק לכל כך הרבה ציניות בנושא זה.