שלום,
דבר ראשון, כמעריץ, כבוד גדול עבורי לכתוב לאתר של עין ריש נון סלע ירום הודו.
אני מחשיב עצמי אוהד כדורסל די ותיק. אחד שבעיקר עוקב אחרי הליגה הישראלית מהמחצית הראשונה של שנות השמונים במאה הקודמת, זאת שהיתה באלף הקודם, ולמעט כמה שנים שלבשתי ירוק אני עוקב די באדיקות.
מיושבי אוסישקין בעבר ובהווה. וכמובן שמעריץ של הסיפרה מתחילת שנות התשעים של אותה מאה. מדי פעם, בשנים האחרונות בעיקר, אני אוהב לטייל להנאתי בטבלאות סטטיסטיות כאלו ואחרות שמציירות תמונות יפות של הליגה.
לא משהו כבד אבל טבלאות של מלכי הסלים או אחוזים לשלוש וריבאונד זה בהחלט עונג צרוף מבחינתי. לפעמים יותר מלראות משחק. לאחרונה בעודי מתבונן להנאתי נתקלתי במצב שלא זכור לי בכל השנים שאני מטייל בנבכי הליגה.
מכבי אמנם מובילה או לפחות ממוקמת טוב כמעט בכל נתון סטטיסטי כקבוצה, אבל אם בודקים את הטבלאות של כל המדדים העיקריים של המשחק לשחקן: נקודות, ריבאונדים, אסיסטים ומדד יעילות, הנציג הבכיר ביותר של מכבי הוא הוויז שהוא "רק" במקום השמיני בטבלת מחלקי המתנות. ותשיעי בין הגנבים.
לא ממש כבוד גדול לנציג הבכיר ביותר של מוליכת הליגה הנצחית.
אני אמנם לא ממש מחשיב את החסימות כנתון עיקרי לצורך הדיון, למרות ששם מכבי די שולטתתת!!!!1
וכן אני יודע שבמחוזות אחרים זה לא ממש חריג, אבל עצמי שאל אותי עד כמה זה חריג לליגה שלנו, דבר שעצמי היה שמח לבדוק לעומק מבחינת ההיסטוריה של שלושת העשורים האחרונים. לצערי, אני בדרך כלל עוסק בסטטיסטיקה עכשווית ולא שמורות אצלי הטבלאות ההיסטוריות הרלוונטיות. אשמח אם מי אצלכם יוכל להכווין אותי אל המחוזות הנכונים ברשת העולמית הרחבה.
בנוסף מעניין אותי לדעת מה יגידו על העובדה הזאת נציגי הסיפרה השונים.
בכבוד רב
יודוקוליס ליפשיץ
כבוד גם לי לבוא בדברים עם דמות מתוך "סיפורי פוגי", לא אכחיש זאת כלל ועיקר. בריישית הדברים אומר, כי מתוך דבריך מחממי הלב צפה ובלטה תמיהה קלה, קלילה, לא משהו כבד מדי. כיושב אוסישקין בעבר ובהווה (הדר יוסף הוא האוסישקין החדש, אני מניח) מה לך כי תעסוק, תתעניין, תתמה ותדרוש בשלומם של צהובי-העור? מה לך ולהם?
אלא אם כן מדובר בתאווה סטטיסטית נטו ללא פיתוח רגשות כאלה ואחרים, ואז מדובר בסיפור אחר לגמרי.
ובכן, בדקתי עם כמה וכמה (וכמה!) מחברי הנשיאות, ומבין כולם החלטתי להביא בפניך את דבריו של סעיד דנגור, נציג המגזר הערבי בסיפרה בסלע, שאמר: "חי שפמי המסולסל, כלל וכלל אין צורך לנדוד יותר מדי שנים אחורה כדי לזהות מקרים בהם הובילו נציגי מכבי ת"א טבלאות סטטיסטיות בליגת קזינו לדורותיה.
די אם נלך אל העונה שעברה, אז היה קרלוס ארויו מלך האסיסטים של ליגת קזינו עם 6.2 בממוצע למשחק והיה גם הטוב ביותר מבחינת יחס אסיסטים/איבודים. וד'אור פישר ועומרי כספי הובילו את הקולעים באחוזים לשתי נקודות עם 72.8 ו-71.9 בהתאמה. עונה אחת הוביל יותם הלפרין את הליגה ביחס אסיסטים/איבודים.
אשבע בשפמי המסולסל גם בזאת: בשנים קודמות שיחקו במכבי ת"א האדונים המכובדים מייסיאו באסטון או נייט האפמן, שהפכו בלי לשים, בתוך מספר ימים בלבד לאנשי העשור הקודם, עתיקים ורחוקים מהעין. שני שועי עולם אלה הובילו את הליגה באחוזי הקליעה לשתי נקודות, בהפרשים גדולים מן האחרים. אם תרצה להרחיק לכת עוד יותר תוכל לגלות עונות בהן הוביל דורון ג'מצ'י את טבלת מלך הסלים הישראלי של הליגה. וכמו שאומר נשיא הסיפרה: 'וכך הלאה והלאה, כהנה וכשמה נתונים'.
כה אמר דנגור.
ומכאן לענייני העונה הנוכחית. איך זה שאף נציג של מכבי ת"א לא קרוב אפילו להוביל קטגוריה סטטיסטית? שמע, מלך הסלים הרי לא יוצא ממכבי ת"א בדרך כלל וגם לא מלך ריבאונדים, כי השחקנים שם, במיוחד העונה, מקבלים פות דקות ביחס לשחקנים בולטים בקבוצות אחרות. ארויו, למשל, שיחק הרבה דקות בעונה שעברה מעט לכישרונו המוכח בחלוקת אסיסטים ולכן היה לו סיכוי טוב יותר לסיים בראש הקטגוריה הזו.
רביב לימונד, שעקרונית יש לו סיכוי סביר להיות מלך הסלים הישראלי, כמו שכבר היה בעירוני נהריה, משחק פחות. ד'אור פישר, שכבר היה כאמור הקלע הטוב ביותר לשתי נקודות באחוזים, פחות דומיננטי מאשר בעונה שעברה. המשחקים העונה מסתיימים ברובם בהפרשים גדולים, מה שמאפשר חלוקת דקות בין כולם. וחוץ מזה, עד כבר נמצא שחקן של מכבי ת"א, ולמעשה שניים (פישר ולאזמה), בין שלושה החוסמים הראשונים בליגה, אתה מבטל את זה כאילו כלום ואומר שזו קטגוריה לא ממש נחשבת? עזוב, פרגן להם, מה אכפת לך?
בגדול, אם אתה מחפש נתונים סטטיסטיים מעונות קודמות בליגת קזינו חפש ב'ספסל' או באתר של מנהלת הליגה. אם תרצה ללכת עוד אחורה, אל נתונים מהניינטיז, שנים בהם כיכבו כאן גארי אלכסנדר, דייויד אנקראם, בילי תומפסון, קווין פיגארו, קני סימפסון, ג'ינו בנקס, ג'ון הדסון, דארן דיי, דייויד ת'רדקיל עטור הצלקת ושמות מכובדים נוספים, תצטרך להגיע אל משרדי סיפרה בסלע ולחפש בין פלטי מחשב מצהיבים מהשנים בהם צעירים נאים היינו ושערנו שחור משחור.
היי ערן,
בזמן האחרון מולי קצורין אומר שהוא קיבל הצעה לשמש כמאמן העל של נבחרות הצעירות. ידוע שההצעה היא לא מגורם רשמי אלא מגורם בוועדה המקצועית, אבל זה לא העניין. השאלה שלי: עם כל הכבוד למולי, ויש הרבה כבוד, איך אדם כזה מתאים לתפקיד זה?
הוא בשנים האחרונות לא מתגורר בארץ, לא בקיא בבעיות הנוער שיש כיום, לא מודע לחוקים החדשים בליגות הנוער שחוקקו בשנתיים האחרונות. בקיצור, לא התעסק עם נוער בשנים האחרונות ועל כן, לדעתי, הוא לא מתאים לתפקיד.
לדעתי, מי שצריך לאייש תפקיד חשוב כזה הוא אדם בעל ניסיון, שאימן בליגת על, התעסק ואימן נוער, שיש לו ניסיון בניהול מקצועי של מחלקת נוער וכו'. השמות שעולים לי בראש - עופר ברקוביץ' (מנהל מקצועי בנס ציונה), ישראל לב (מנהל מקצועי בהוד השרון), זיו ארז (ניהל שנים רבות את הכדורסל בראשל"צ), גדי קידר (מנהל את מחלקת הנוער של הפועל ירושלים).
מה דעתך בנושא?
דניאל מ.
ובכן כי כן, דבריי בנושא זה הם אלה: ריישית כל, אני שמח שאתה מכבד את מולי קצורין, או בלשון המקום הזה 'מאמננו שחור השיער לשעבר'. לאיש מגיעה כל ההערכה על מעלליו וההספק הרב שלו בכדורסל הישראלי לאורך שנים רבות.
בנוסף, אבקש לסתור את טענותיך, גם אם אין בידיי בסיס מוצק. אם אתה לוקח הנחות וקובע עובדות, גם לי מותר. מי אמר שלא בקיא בבעיות הנוער שיש כיום? שאינו מודע לחוקים החדשים? אני מרשה לעצמי לקחת את הצד האחר של העניין ולהגיד, שמאמננו שחור השיער בקיא ביותר בכל מה שמתרחש כאן, כולל נוער. גם אם הוא יושב רחוק, ולפעמים בעיקר בגלל שהוא יושב רחוק, אנשים כמותו טורחים להתעדכן יותר ויותר, עוד ועוד. יש היום אינטרנט, טלפונים ניידים, פקסים, הכל. לא בעיה.
עם הטענה האחרת שלך אני לא יכול להתמודד. ולהיפך, אותה אני אפילו מאמץ. אני מסכים שאחראי העל על הנבחרות הצעירות, תפקיד שישב בידיים של יורם חרוש בשנים האחרונות, צריך היה להגיע הפעם למישהו מהשטח. ככל שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, חרוש ממשיך בתפקידו ככה שכל הדיון שלנו הוא היפותטי לגמרי.
ובכל זאת, הדוגמאות שנתת מעניינות מאוד, לא נכחיש זאת. לדעתי, אחת הסיבות שהשם של קצורין עלה היא פשוטה וטבעית: בדרך כלל מביטים כלפי מעלה ולא כלפי מטה. המחשבה העקרונית היא, שאם תביא מישהו שהצליח בגדול עם הגדולים, יהיה לנוער ולנערים ולילדים דמות ומודל לחיקוי. קצת כמו שלקחו מאמני גברים בזמנו לאמן את נבחרת הנשים (בירנבוים, שיבק, ויינקרנץ). הולכים מן הכבד אל הקל, זו הגישה.
שים לב, אגב, שגם אתה הצגת דוגמאות של מאמנים שעבדו והתפרסמו בליגת העל. לא הזכרת, למשל, שמות של מאמני מחלקות הנוער הגדולות של הפועל כפר סבא או הפועל חולון, נניח. ולך תדע – אולי דווקא אחד מהם, או ראשי מחלקות מנוסים אחרים, ראויים יותר מלב, ברקוביץ', קידר או ארז לעמוד בראש הנבחרות הצעירות של ישראל?
בקיצור, יש דעות לכאן, יש דעות לשם, ואי-אפשר לשלול רעיון לפיו יבוא קצורין, יזנח את ענייני האימון האישיים שלו ויקדיש את שנותיו הקרובות לניהול מערך הגילאים הצעירים של נבחרות ישראל. עם זאת, אני נוטה להסכים, בעיקרון, עם הרעיון לפיו מאוד יכול להיות שישנם אנשים מתאימים יותר ממאמננו שחור השיער לשעבר לתפקיד הספציפי שהזכרת.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות דו משפחתית.
שלומות ונצורות בשלב זה.