אף פעם לא רציתי במיוחד להיות זמר, אבל אין אפילו אדם אחד בעולם הזה שלא ניסה לשיר במקלחת, מול המראה או במכונית הממוזגת ואטומת החלונות, כשנדמה שאיש אינו מביט בך.

השיר הזה של שינייד אוקונור, שבאופן טבעי לגמרי מוצג כאן יום אחד לאחר אוקונור אחרת, הייזל, הוא בוודאות אחד השירים שבאמצעותו ניסו בני נוער לבחון את עצמם בשירה בסתר ובהיחבא. אתה פשוט לא יכול לצעוק וללחוש כל כך חזק כמו שינייד, כשיש סביבך אנשים. לנסות ולהגיע לעוצמות המדהימות של הזמרת
האירית, לגווני הקול הבלתי אפשריים שלה. לגרון הסחוט. וכל זה ב-1990, הרבה לפני הימים של כוכב נולד.

It's been seven hours and fifteen days
since you took your love away
I go out every night and sleep all day
since you took your love away
since you've been gone I can do whatever I want
I can see whomever I choose
I can eat my dinner in a fancy restaurant
but nothing
I said nothing can take away these blues,

'cause nothing compares
nothing compares to you

ובאמת שום דבר לא דומה לשיר הזה, שנכתב בידי פרינס. שום דבר. הבייבי פייס של אוקונור, שנודעה
לא מעט בזכות הקרחת היזומה והפרובוקטיביות הבסיסית שלה,
עדיין עומדים וממלאים את מלוא מסך הטלוויזיה בקליפ שלה לשיר הזה. ואת הדמעות שזורמות שם תוך כדי שירה אי-אפשר לשכוח. כל כך אמיתי, נקי, כואב. והופ, בדצמבר היא כבר בת 40.

It's been so lonely without you here
like a bird without a song
nothing can stop these lonely tears from falling
tell me baby where did I go wrong?
I could put my arms round every boy I see
but they'd only remind me of you
I went to the doctor guess what he told me
guess what he told me
he said girl you better try to have fun
no matter what you do
but he's a fool

'cause nothing compares
nothing compares to you

כמו את רוב השירים עליהם תקראו כאן, גם בזה נתקלתי תוך כדי נהיגה. גלגל"צ מגלה באחרונה נטייה לגמרי מבורכת ללכת פה ושם אחורה, 16 שנים במקרה הזה. הגעתי הביתה ושינייד טרם סיימה. גם מתוך כבוד, גם מתוך סקרנות, גם מתוך הנאה ועונג וגם מתוך רצון להקשיב למלים ולהרוויח עוד דקה או שתיים של חסד לפני החזרה למציאות, נשארתי במכונית עד לצליל האחרון ולא כיביתי את הרדיו. לא מוכן לוותר אפילו על ביט אחד.