כן, היה לנו משחק לא פשוט נגד ג'יימס בלייק אבל המטרה הושגה: בלייק-אאוט ואנחנו בחצי הגמר נגד ניקולאי דוידנקו הרוסי, שקם לתחייה מפיגור 2-0 וניצח את טומי האס 2-3. שזה, כאילו, מאוד לא אופייני ומאוד קשה ומאוד מסובך במעמדים כמו רבע גמר טורניר ה-US OPEN. וזה רק אומר שלא יהיה פשוט מול הרוסי הזה, למרות שרוז'ה-שלנו גאה לאחוז במאזן קריירה של 0-7 מולו, ו-5-68 העונה בסך הכל נגד כל מי שבא.

בלייק האמריקאי ניסה לעשות דאווינים מול הקהל הביתי. מרגע לרגע נעשה לנו קשה יותר להתמודד עם כל מיני יריבים שבאים בשיא המוטיבציה ומנסים לחולל סנסציה. אהה, איך זה בתור חרוז?

הוא בא עם המון אנרגיות, בלייק, ובסופו של דבר הוא לא איזה פישר מהשכונה אלא מדורג שביעי בעולם. אז הוא לקח אותנו לשני שוברי שיוויון, וזה עוד לא היה לנו בטורניר. בראשון הוא הפסיד, וטוב שכך, אחרת היה רוז'ה-שלנו צריך לרדוף אחריו מתחילת המשחק.

אחר כך באה המערכה השנייה ופדרר הביא לו 0-6. ככה, מול הקהל שלו ואצלו בבית. 0-6 על הראש. ואז, כשנדמה היה שהכל סגור וגמור ומוכן לסט שלישי קל ופשוט קם בלייק מהקבר והלך על מערכה ארוכה ומכריעה, שהסתיימה בעוד שובר שיוויון והפעם לטובתו.

המערכה הרביעית הסתיימה ב-4-6 לנו, אבל לא בקלות. הובלנו כבר 1-5 ובלייק הצליח לחזור. ללמדנו ששום דבר לא יבוא בקלות הפעם, כפי שכבר הובע כאן חשש מסוים. רוז'ה-שלנו אינו בשיאו אבל עדיין מספיק טוב כדי לנצח. ובסיום, כאמור, ניצחנו. אוקיי, הוא ניצח ואנחנו איתו. בואו לא ניקח את כל התהילה לעצמנו ונשאיר גם לו קצת. הנה הוא, אדון שלנו, בצילום נאה למראה.

היה קשה. קשה היה. אבל בסופו של יום בלייק-אאוט ואנחנו ממשיכים הלאה אל המפגש עם דוידנקו. גם דוידנקו יודע להיות פייטר וגם נגדו לא תמיד קל. אמנם הרבה פעמים הוא מוריד את הראש ונשבר, אבל זה לא קרה לו נגד האס, למשל, ואם הוא חזר מפיגור בשתי המערכות הראשונות כדי לנצח, הוא יבוא הכי מרוכז והכי מוכן לחצי הגמר נגד רוז'ה-שלנו.

אמנם הבאנו לו בראש שבע פעמים עד היום ולא הפסדנו אפילו פעם אחת, אבל המפגש האחרון, למשל, ברבע גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, כבר היה מאוד-מאוד קשה והוכיח שהפערים מצטמצמים, שהרי דוידנקו כבר במקום ה-6 בעולם. זה נגמר אז בניצחון 1-3, אבל המערכות היו צמודות וכל אחת מהן היתה קריעת ים סוף. אל תטעו במראהו האפרוחי משהו. האיש מסוכן מאוד, ימח שמו. להלן תמונתו המטעה. רך הוא ונאיבי כביכול, אבל לא אחד כמו הצאר ניקולאי ישתחווה אוטומטית בפני פדרר.

נקווה לטוב. ויהיה טוב. וניפגש בגמר. כי עם כל הכבוד, אנחנו כבר 0-19 ב-US OPEN, ולמה שנפסיד לדוידנקו?

היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה!

ונשוב לדווח כשיהיה מה.