|
|
|
|
|
|
טווו, טווו, טווו, טוווווו - החדשות |
העם רוצה לדבר על פרטיזן נגד ברצלונה, על הקדמת שעות המשחקים, על אוצר הנשיא, על קווין מרטין, על אוברדוביץ' ורבי פנחס הגרשוני. רוצה - וגם מקבל. |
8/2/2010 |
|
|
לכבוד הוד נשיאותו,
קראתי את מהדורת "כל מילה בסלע" האחרונה בה הצעת להקדים את המשחקים לשעה 18:00. מצטער להגיד, אבל להעביר את המשחקים לשעות מוקדמות תהיה טעות פטאלית, זה יגרום להמון אוהדים לא להגיע למשחקים מהסיבות הבאות:
1. המבוגרים עובדים עד שעות מאוחרות יותר, ויותר נוח להם להגיע ב-20:00-20:30 ואפילו ב-21:00, יעידו על כך היציעים הריקים ברבעים הראשונים.
2. השעה 18:00 היא שעה בה לא מעט קבוצות במחלקות הנוער השונות מתאמנות. אפילו משחקים בשעה 19:00 גבוליים בשבילם להגיע, הדבר ייצור קונפליקט לשחקנים, אם להגיע לאימון או למשחק.
3. ההורים מסעיף 1 לא יוכלו לקחת את ילדיהם למשחק בשעות מוקדמות.
4. יש לא מעט אוהדים שנוסעים למשחקי חוץ. אם המשחק יחל בשעה 18:00 בחיפה, באיזו שעה יצטרכו לצאת אוהדים מירושלים?
5. גם אם תצליח להוסיף כמות נכבדת של ילדים שיקנו כרטיסים ומנויים, זה עדיין לא יכסה את כמות המנויים והכרטיסים שלא יימכרו לאוהדים שהשעה תהיה מוקדמת בשבילם.
6. ילדים שזה מספיק חשוב להם ולהוריהם יגיעו למשחקים, בפרט משחקים מרכזיים גם ב-21:00. אני אישית חושב שהשעה האידיאלית למשחקים היא 20:00-20:30.
אסי
שלומות אסי,
אכן כי כן, הרביצות כאן נימוקים מנימוקים שונים, ענייניים בהחלט. אלא שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהחמצת באייטמון ההוא בין השורות את נימת העייפות וההשלמה עם הדברים גם יחד. כדורסלע, יו נואו, הדברים זורמים פה באופן קליל בדרך כלל. לא שבאמת ציפיתי שהחל משבוע הבא כולם עוברים לשחק מוקדם.
כל הדברים שכתבת ברורים וידועים, אבל נכתבו מתוך שאיפה לעולם אידיאלי, כזה שבו הקהל מגיע בהמוניו גם בשעה 13.00 בצהריים כמו שקורה כשמשחקים כדורסל בספרד ואיטליה בסופי שבוע. או עולם שבו אנשים שמים פס על העבודה שלהם ופעם בכמה שבועות, כשיוצא להם מין משחק חוץ כזה בחיפה, עובדים עד 15.00 באותו יום ותופסים רכבת עם עוד כמה חברים. עולם שבו אוהדי כדורסל הם אוהדי כדורסל, ולא שכירים חנוקים בעבודה או הורים לילדים שנתונים בתוך מעגל אין סופי של מחויבויות.
היה באייטמון ההוא מעין סוג של אסקפיזם, היה אומר על זה ודאי א. לביא לו היה נשאל, ולכן שלל הסיבות ההגיוניות-עובדתיות שפירטת כאן אולי מסביר את הבעיה שבהקדמת המשחקים, אבל לא פותר את שאלת הרוח: מדוע, לעזאזל, אנחנו צריכים להירדם מול המסך ב-23.00 בלילה במשחקי ליגה משמימים, שלא לדבר על האוהדים שנגררים בעייפות לאולמות עצמם כפי שהעידו הקלוז-אפים על המפהקים הרבים, רק כי העולם לא מוכן לקבל את אהבת הכדורסל שלנו וללכת איתנו בכיף בלי כל המגבלות האלה? הנה הוא כאן, האייטמון ההוא.
שלום רב,
מזה זמן מטרידה אותי מחשבה, וככל שאני מתעורר ב-4:00 לפנות בוקר לראות את חברנו משחק אותה בארץ האפשרויות (ואני מקפיד לעשות כן), היא מציקה לי יותר ויותר.
ובכן, הבעיה היא, בשתי מלים: קווין מרטין. אני תוהה, ותוהה אני, מה זה הדבר הזה? הוא נראה בחור נחמד שמקפיד לחייך (וגם ראיתי את התייחסותו לאפשרות שיעבור בטרייד, באומרו שהוא תמיד ישמור על החיוך בפניו), אבל אני תופס את ראשי בכעס ובעצבים כל פעם שהוא עם הכדור.
הוא סקורר מוכשר ביותר, אבל מאז חזרתו הוא הקפיד להחריב כל חלקה טובה בקבוצה הזו. שאלתי היא, האם צוות האימון לא רואה זאת? האם לא ניתן לחנך אותו?
לאחרונה החלטתי עם עצמי שהוא השחקן שהכי גורם לי לעצבים - כל כך קשה למסור? בהקשר לעניין זה, הצעתי לנשיאות היא להוסיף קטגוריה נוספת לאתר הנכבד: השחקן הכי מעצבן. לכל צופה/אוהד ספורט יש את השחקן שהוא עצמו, צורת משחקו או "מוב" מסוים שלו גורם לעצבים.
בנוסף, לאור התמונה הנחמדה שעלתה ב"רואים עולם" והציגה את קינדר בולוניה של 2002, רציתי לשתף את הנשיא בשאלה מעניינת, שככל הנראה תישאר פתוחה לנצח בגלל עונת 2001 המפוצלת: איזה קבוצה יותר טובה: בולוניה או מכבי?
בתחילה חשבתי שמכבי, אך לאחר שראיתי לפני מספר שבועות את הגמר בין בולוניה לויטוריה מהשנה ההיא נוכחתי לדעת, כי לאור הסגל המפחיד ועמוס הכישרון למכבי לא יהיה/היה כל סיכוי.
אשמח לחוות דעת נשיאותית בעניין.
שי
בעניין קווין מרטין, אני מאמץ את דעתו של מאמננו הגולה, שאמר לי בראיון רדיו כבר לפני מספר שבועות ועוד לפני שחזר לפעילות, שסקרמנטו יעשו טוב אם יבצעו טרייד לגביו. עושה רושם שבסופו של דבר זה מה שיקרה.
בעניין השחקנים המעצבנים, אני חושב שזה רעיון נאה אבל מתאים יותר לת'רד רב משתתפים בפורום כדורסל כלשהו, מאשר בכדורסלע-האתר שבו רוב הדברים נכתבים ונקבעים על ידי איש אחד מתוקף אפיונו של האתר כאישי. זאת אומרת, הלינק יהיה, בעצם, על שחקני כדורסל שעצבנו אותי, בשעה שיכול להיות יותר מעניין לשמוע דעות רבות ומגוונות בנושא הזה.
את הדעות ושאר העניינים שמעלים בני העם אני משאיר למהדורה, בה יכולים הנתינים להשמיע כל אשר על ליבם. לינק על שחקנים מעצבנים שכולו יהיה שלי? אולי כדאי שאהיה יותר פוזיטיבי מזה. רשאי כמובן כל נתין ונתין לשלוח את דעתו ולספר על שחקן הכדורסל המעצבן ביותר שראה אי-פעם, אולי אפילו נרכיב אייטמון רב משתתפים מכל זה אם יגיעו מספיק תגובות. לינק נפרד אני חושב שלא יהיה, לפחות לא בזמן הקרוב. תודה על ההצעה. אקרא עם זאת לעם לשלוח הערות בעניין זה, למען יורכב האייטמון הספציפי.
ובעניין בולוניה – מכבי: לפחות נכון לאותה תחושת זמן ככל שאני זוכר אותה, הערכה היתה שבולוניה חזקה יותר ממכבי ת"א. כמו שאמרת, לעולם לא נדע.
שלומות,
אהבתי את הרעיון של "אוצר הנשיא". האם אין חולצות במידות קטנות יותר (L למשל)? לדעתי, גם חולצות לילדים קטנים יימכרו כאן באתר.
עומר
רוב תודות על הפידבק הנאה. כרגע יש מעט חולצות יחסית, כולל במידת לארג' שעוד יוצעו לעם. חולצות קטנות מאלה אין בשלב הזה, אולי בעתיד. נרוץ עם זה ועם הזמן אני מקווה להגיע לכל מיני רעיונות מעניינים ולא צפויים, שעשויים להיות אטרקטיביים פחות או יותר לבני העם. נקווה לטוב ולטוב נקווה.
שלומות ונצורות,
פעם ספרנו את ההפסדים של קבוצות ישראליות למסינה. כשספחיה ניצח, ספרנו את ההפסדים של מאמנים ישראליים. כשרבי פנחס, בהיותו מאור הגולה, ניצח עם היוונים הערלים, ספרנו את ההפסדים של מאמנים ישראליים בקבוצות ישראליות.
די, נגמר. עתה החלה ספירה חדשה: 0-2 לגרשוני במשחקיו האחרונים מול אטורה מסינה. נראה מי ישבור את הסטטיסטיקה החלקה הזו! (כלומר, עד למשחק במדריד, כמובן)
מייקי
הוווווו מייקי, אכן כי כן, גם אני רואה כרגע בדמיוני 8 הפרש לספרדים בגומלין, אבל לך תדע. מתישהו מכבי תנצח גם משחק גדול בחוץ העונה, לא?
שלומות ונצורות,
נדמה לי, על אף שכמובן אינני, שאתמול אירע המאורע התיאורטי והנדיר, עליו שאלתי כאן לפני מספר שבועות את כבוד הסר ש. הרמלין, במסגרת פינת השיפוט.
בסוף המשחק הנפלא של פרטיזן נגד ברצלונה, ממש בשניות סיום ההארכה, ברצלונה זרקה לסל. הכדור קיפץ וקיפץ לו על הטבעת,עד ששחקן פרטיזן העיף אותו משם, אלא שזה נעשה לאחר הישמע הבאזר. כמובן שזה אקט חוקי לחלוטין כאשר הוא נעשה במסגרת זמן המשחק. אך לאחר הישמע הבאזר? הווווו, זוהי שאלה וגם שאלה היא זו. לא נכחיש זאת.
אם זכרוני אינו מטעני, כבוד הסר טען שכל עוד הכדור עשוי להיכנס לסל - אסור לגעת בו לאחר הישמע הבאזר. אם כך, הרי שהסל צריך להיחשב! נוסיף כי שמענו בחצי אוזן כי ברצלונה הגישה ערעור על כך.
ומה בפי הסר על כל העניין?
ירון
תגובת סר ש. הרמלין: ראיתי את האירוע רק בחטף, ומבלי שניתן היה לשמוע האם נשמע הבאזר לפני שהשחקן נגע בכדור, או שמא אחרי. אם אכן זה קרה אחרי הבאזר - לעניות דעתי הלא קובעת הסל היה חייב להיחשב, שכן לכדור בהחלט היה סיכוי להיכנס.
מודעת דרושים.
דרוש: שעיר כמו עזאזל, מפחיד כמו מכונת כביסה לפני הסחיטה וחכם לאחר מעשה.
מהות התפקיד: פיטורי ז'ליקו וביטול נישואי פיגארו.
אופן הפעולה: עונה למודעה זו ייקח האובייקט למשרד, יגרד קמעה בפדחת, משחק קטן עם האצבעות על השולחן כמנסה לנקות דבר מה אך בעצם זוהי המבוכה אותה הוא מנסה לנקות. ולפני שיעלה בפניו האובייקט את עניין תלושי השי לפסח יאמר:
זה לא אתה זה אני!
יד עוטפת אך מובילה אל מחוץ למשרד. הנהון לאות הסכמה עם הכאב. טריקת הדלת כאקורד סיום.
בברכה,
פאבלוס ינאקופולוס
תודות ונצורות,
משה
אתה אליל משה, מה יש לומר.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות,
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
|