הזמן קצר מאוד, והמלאכה מרובה ביותר, אבל הבטחתי ליו"ר הדירקטוריון לעשות כל מאמץ כדי לתרום את חלקי למאמץ הכולל למלא את שבע משבצות האייטמונים שבדף הבית. בהתחלה היו ארבע, ואז זה היה די פשוט, גם בחמש היה סביר, אבל שש ושבע זה כבר סיפור אחר. אי לכך ובהתאם לזאת, מספר דברים בקצרה.

לפני הכל, כולנו נהנים לרדת כמעט מדי יום על הענף-שאין-לנקוב-בשמו, לזלזל ולהמעיט בכל מי שקשור אליו, ובוודאי ב"הישגים" הרשומים לזכותו (?). את כל קיתונות הבוז הרוויחו, מרוויחים וירוויחו אנשי הענף ההוא בצדק מוחלט, אבל למרבה הצער - לעתים די תכופות הם אלה שצוחקים אחרונים.

כך למשל, ביומיים האחרונים, מתי שלא זיפזפתי לחמש פלוס לייב נפלתי על שידור ישיר של איזשהו משחק מגביע המדינה. משחק אחרי משחק, מהצהריים ועד כמעט חצות. הרמה ברוב המשחקים היתה חולמת להיות מזעזעת, חלק מהמגרשים במצב כל כך גרוע, שפרות היו מעדיפות לרוץ ישר לשוחט מאשר להסתכן ולאכול שם משהו, אבל בשורה התחתונה - איפה הם ואיפה אנחנו. הכדורסל יכול רק לחלום על כזו חשיפה.

נקסט. ניו יורק אירגנה לעמרי כספי ערב הצדעה שלם, כולל אלפי ישראלים ויהודים ביציע, "התקווה", גופיות עם כיתוב בעברית ובטח גם חומוס-טחינה-צ'יפסלט במזנונים. אם באמת היו רוצים שזה יהיה ערב ישראלי למהדרין, היה אפשר להשקיע קצת יותר, ולתת לבעלי המדיסון סקוור גארדן להכניס חינם 3,298 מקורבים וחברים, אבל למה להיות קטנוניים.

בשורה התחתונה, זה לא רעיון רע בכלל: למה לא לשחק רק במקומות שיש בהם ריכוזים גדולים של ישראלים ויהודים? ראשית, בשביל מה צריך להיגרר ליוטה, אוקלהומה סיטי, מינסוטה, שארלוט, ממפיס ודנבר, אם אפשר להסתפק בניו יורק, לוס אנג'לס, מיאמי, אורלנדו, ניו ג'רזי, וושינגטון, אטלנטה, דטרויט וכאלו?

שנית, נראה לכם שסתם ככה כספי קיבל מול הניקס 45 דקות? ווסטפאל לא טיפש, וגם די בא לו לשמור את גופו במצבו השלם הנוכחי. תייבשו אתם את הטאלנט על הספסל כשביציע אלפי ישראלים שהגיעו במיוחד לראות אותו. הנה עוד סיבה למה לשחק רק במקומות עתירי בני דת משה. ממוצע הדקות של הילד יעלה פלאים, ומן הסתם גם המספרים שלו. קווין מרטין? טייריק אוואנס? תזכירו לנו? זה לא אלה שיקבלו 'שמיכה' אחרי המשחק אם לא יתחילו למסור לעמרי?

מה עוד? אה כן, סופשבוע האולסטאר כבר כאן. אני יודע שקשה לכם להתרשם דרך האינטרנט, אבל כולי רעד וציפייה לקראתו, במיוחד עכשיו, כשכספי נבחר לא רק למשחק הסופמור'ז-רוקי'ז, אלא גם למשחק ה'חיובים'. אגב, ממתי בכלל משחקים 'חיובים' באולסטאר, ומתי יכניסו לתכנית האירוע גם Follow ו-5-3-1 (זה ממש לא נקודה לחובתכם אם אתם לא מכירים, סתם סימן שנולדתם אחרי 1926)?

מפה לשם, דומה שככל שאנו קרבים למאורע המשמח, הולכת ומתארכת רשימת הפצועים, עד כדי כך שכעת יש חשש שנייט רובינסון לא יתייצב להיאבק שוב על תואר מלך ההטבעות. וזה חבל, אני חייב לומר. אם יש משהו אחד שמצליח לשעשע אותי באולסטאר, זו רק תחרות ההטבעות. גם משום שמדובר באמת באתלטים יוצאי דופן, וגם משום שכמעט כל שנה מישהו מצליח לחדש משהו. אי לכך ובהתאם לזאת, כל פגיעה בתחרות - והיעדרו של הגמד המקפץ מניו יורק הוא בהחלט פגיעה - הינה מצערת עד מאוד.

אם כבר גמדים, קחו לכם כמעט ארבע דקות ליהנות מעשר ההטבעות הכי גדולות בתולדות התחרות, כפי שנבחרו על ידי ESPN. ד"ר ג'יי, עם ההטבעה הראשונה אי פעם מקו העונשין, נמצא שם, דומיניק ווילקינס עם ה"ווינדמיל" שלו גם שם, ג'ורדן כמובן, וכמוהו וינס קארטר, אבל אנא שימו לב לאנתוני "ספאד" ווב, כולו מטר שבעים, עולה לגבהים שגם מעלית ממוצעת היתה חושבת פעמיים לגביהם.

ולסיום, כי באמת כבר הגיע הזמן להתפנות לדברים אחרים, עוד משהו שחייבים לראות בהקשר לתחרות ההטבעות: כמה וכמה (יו"ר הדירקטוריון היה מן הסתם מוסיף כאן: וכמה!) הטבעות יצירתיות במיוחד, בכיכובם של די בראון ושני כדורים, ג'רלד ווילקינס וכסא, קורי מאגטי ואלמטים מהתעמלות קרקע, סדריק סבאלוס וכיסוי עיניים שחור, וכמובן נייט רובינסון בהטבעה הבלתי נשכחת מעל אותו ספאד ווב ממש. הנה זה כאן, אל תחמיצו, למרות שאת משחק האולסטאר עצמו בהחלט מומלץ שכן.

shaharhermelin@gmail.com