ניחוח של משהו ישן וטוב. ג'וזי כץ עם 'אצלי הכל בסדר', סתם ככה בשבת, בדרך לארוחת צהריים אצל הסבתא, שהיא בעצמה עולה ישנה מארצות הברית. המבטא הזה של ג'וזי כץ, השייך ולא שייך, גורם לי לנהוג בדממה ולחשוב. להקשיב לכל מלה, לכל הברה. נהדר

אבל להבדיל משירים אחרים שלה שזורמים חלק עד היום, זה דווקא קצת פחות. יש בו משהו תקוע ויכול להיות אפילו שהחידושים המאוחרים שלו עולים על המקור. אולי אפילו ובעיקר של מיקה קרני, שאני לא ממש אוהב. אבל שוב, בשני סייגים: רק יכול להיות, לגמרי לא בטוח. ורק בשביל הזה, לא באחרים. וזה לגמרי בטוח.

יענקל'ה רוטבליט ומאיר אריאל כתבו את המלים, שלום חנוך ושמוליק קראוס את הלחן. יא אללה, ארבעה אנשים חברו כדי ליצור את המאסטר-פיס הזה. וכל אחד מהם תותח. וכשהיא שרה "כך שבינתיים", קל מאוד להיזכר שהיא בכלל מארצות הברית במקור. ואיכשהו, עולים לי פניו של דייויד בלאט. סוג של מקבילה מתחום אחר לגמרי שגם הוא, איכשהו, קשור לאתר הזה.

והדבר הראשון שקפץ לי לראש אחרי שהשיר הסתיים היה איפה אני מדרג את ג'וזי כץ ברשימת הגדולות בכל הזמנים כאן, אצלנו. תשובה אין. אבל המחשבה אומרת הכל.

אצלי הכל בסדר
השבוע כבר מצאתי לי חדר
סביבה נחמדה
ואולי גם אמצא עבודה

על גג כניסה נפרדת
קצת עכור והתקרה יורדת
מרבד מקומט
אבל לי לא איכפת

כמה אנשים כבר חייכו אלי ברחוב
גם היכרתי שניים
אחד כזה גבוה שרוצה עלי לכתוב
מאמר בעיתון
כך שבינתיים

אצלי הכל בסדר
מאחד החלונות בחדר
רואים את הים
הסתכלתי משם

קניתי במכולת מצרכים בשביל שבת
קצת פירות ויין
גם גבינות ומישהו מגיע עוד מעט
והדלקתי נרות
כך שבינתיים

אצלי הכל בסדר
השבוע כבר מצאתי לי חדר
סביבה נחמדה

האמת, פחדתי שאברח מפה מהר
תוך יום או יומיים
איכשהו נדמה לי שאפשר להסתדר
נשיקות לכולם
כך שבינתיים