שלומות ונצורות,
תחילה ברכות על הלינק הטרי "אוצר הנשיא", אני מחכה בקוצר רוח לעדכונים השוטפים בתקווה שיום אחד תימכר בו חולצה בגודל large.
עכשיו לעניין קצת פחות מרנין.
האם יכול להיות שבהמשך לאייטמון קודם של סר ש. הרמלין בנוגע לסיקור של עומרי כספי, יותר נכון לבקשה לצנן את הסיקור, נפגע ידידנו יותם הלפרין?
בתום המחזור האחרון ביורוליג, כהרגלי נכנסתי לרשת על מנת לבדוק מה עשו הישראלים. במקרה הספציפי הזה מה עשה הישראלי יותם הלפרין, מפני שאת שאר הישראלים ראיתי במו עיני במשחק של מכבי (לא עשו הרבה), או בחדשות הספורט (סחתין ליאור אליהו). ההתעלמות במדיה הטלויוזיונית גרמה לי לחשוב שאין לי אחרי מה לחפש, תחושה זו התחזקה אחרי שגם באתר של ערוץ הספורט וב- ONE לא מצאתי כלום באשר לאולימפיאקוס, חוץ מהעובדה שניצחה בהפרש רב.
כמובן שקפצו לי הכותרות המרשימות להן הקבוצה של המדינה זכתה וכן הנסיך לבית אליהו. בשלב הזה כבר התחלתי לחשוב שיותם כלל וכלל לא שותף במשחק. אבל משהו בי בכל זאת לא הרפה, תקראו לזה פרינציפ, תקראו לזה אובססיה, רציתי לראות במו עייני את ה-7 דקות ו-2 נקודות שיותם תרם לניצחונה של אולימפיאקוס.
הגעתי לאתר היורוליג ומשם מהר לשורה הסטטיסטית: 15 נקודות, 3 מ-3 לשתיים, 2 מ-4 לשלוש, 3 מ-3 מהקו וכל זאת ב-19 דקות. פתח בחמישייה, סיים כקלע המוביל של קבוצתו. בחו"כ, בחו"כ, בחו"כ - יופי יותם, תמשיך ככה. בחו"כ רציני לתקשורת.
ביום שישי בבוקר התאכזבתי לראות שגם העיתון שיש לו מדינה לא רשם עליו מילה, ואת העיתון חרשתי. יודעים מה, גם אם פספסתי וערוץ הספורט ו- ONE איפה שהוא הזכירו את זה, בחו"כ להם כי יש דברים שצריכים לבלוט.
אני באמת לא מבין - יכול להיות שיותם קלע את כל הנקודות בגארבג' טיים, ולא היווה פקטור בניצחון קבוצתו כמו שהגדיל לעשות אליהו, אז זה אומר שאם ליאור היה קולע 22 נקודות לא משמעותיות גם היינו צריכים לחפש אותן בזכוכית מגדלת? אני לא בטוח.
אותה תקשורת לא מבינה למה הקהל של מכבי שורק בוז ליותם הלפרין, אבל מוחא כפיים לאחרים, פישלה ובגדול.
בעבר הנשיא ענה על שאלה שלי בנוגע לחוסר תשומת הלב שמקבלת הנבחרת באליפות אירופה. תשובתו היתה שישנם הישגים להם הקהל הישראלי התרגל, כמו ההעפלה של הנבחרת למפעל זה, או ניצחונות של שחר פאר בטורנירים קטנים, וכעת הדרישה היא שיעירו אותו ברבעי גמר ומעלה.
האם זה המצב גם עם יותם הלפרין? התרגלנו לשורות סטטיסטיות נאות כרפאל שלו, כך שהמשחק אתמול לא מעניין אותנו? או ששוב הוא שיחק טוב במשחק "לא גדול", אז אין סיבה שיספרו לנו את זה?
קטונתי מלהבין, אבל מה זה משנה יאללה יותם.
עמית
משום מה טענותיך בעניין הלפרין נשמעו לי תמוהות יחסית. הדבר הראשון שעשיתי הוא לבדוק את עצמי, והרי לך לינק שמעיד שהלפרין קיבל בהחלט את הכבוד הראוי לאחר אותו משחק שאתה מדבר עליו. מה היה בכלי תקשורת אחרים, זה כבר סיפור אחר. בעיתונים ידוע שלא מתייחסים בהרחבה לפעילות של הנציגים הישראלים באירופה מאז ומעולם. המקום מוגבל ועם הזמן שחולף האטרקציה ההתחלתית כבר לא אטרקציה ומסתכמת בשתיים-שלוש שורות אינפורמטיביות מדי משחק. לגבי אתרים אחרים – לא נכנס לזה.
באופן עקרוני, לא נכון להשוות בין הסיקור של כספי לסיקור של הלפרין. כספי הוא הראשון ב-NBA, עניין שמדברים עליו כבר שנים. הבן אדם הגשים שאיפה עתיקה בספורט הישראלי והסיקור בהתאם. הכל טרי, חדש, ראשוני. פה שיא, שם שיא, אולסטאר, דאבל-דאבל, הגארדן בניו יורק, הויכוח עם המאמן.
הלפרין משחק כבר עונה שנייה ביוון. התרגלנו. מה גם שקטש היה שם לפניו וזכה בגביע אירופה. אין פה ראשוניות, ולכן מורגשת היעדרה של נימת התלהבות. אני בעד יותם כמו שאני בעד כל איש כדורסל ישראלי ברמת העיקרון, וככל שזה תלוי בי הוא יקבל הבלטה בכל הזדמנות, ודאי כשהוא מצטיין ובכושר טוב.
שלום,
1. הרשה לי למחות בריש-גלי, כאן ועכשיו: אני מעדיף לאין שיעור, לאין ערוך, עד בלי די ועד אין קץ את הצירוף "מוצרי הנשיא", ולא כפי שהחלטת "אוצר הנשיא".
2. ריבי גרינבוים, שהצטרפה זה לא מכבר למכבי אשדוד, היא החיזוק הכי משמעותי שקבוצה ישראלית יכלה לעשות, ולאחר הגעתה אני יכול לנבא: אשדוד תהא האלופה. מזל טוב לעדן ענבר (שהוא מאמן מעולה, אגב) על אליפות ראשונה.
אביבי
גם אני בעד "מוצרי הנשיא", אבל די, אבוד, גמרנו, נכנעתי לדעת יודעי דבר וזהו. "אוצר הנשיא" חביב למדי בפני עצמו. אשדוד אלופה? לא נכחיש זאת, אף לא נאשר. ואגב, כמה שילמה לך ריבי גרינבוים בשביל המשפט הזה מעל במה מכובדת כמו כדורסלע-האתר? סתם נו, צוחקים, מה אתה מתנפח.
שבוע טוב ערן,
"אוצר הנשיא" הוא ראוי יפה ומבורך. אם תוכל לשים רשימה של הדברים שכבר נמכרו, זה גם יהיה נחמד. כך חלקנו גם ידעו מה הפסדנו אם וכאשר ביום אחד לא נכנסנו ונדאג להבא שמחדל שכזה לא יקרה.
בשורות טובות
אבנ"ס
לאינפורמציה כללית: כל פריט, מוצר – קרא לזה איך שתקרא – שמוצע למכירה למספר ימים ומוחלף באחר, יורד אוטומטית ללינק "אוצר הנשיא". קליק על כל אחד מהמוצרים שם מראה אם הפריט אזל או שנותרו כאלה למכירה.
כלומר, בכל האמור לגבי פריטים שכבר הופיעו בעמוד הראשי וירדו לעמוד הפנימי, אפשר לרכוש אותם בזמנך החופשי, אם הם קיימים במלאי.
ישנם פריטים שאני מניח שאם נחיה אציג אותם שוב בעתיד. עותקים נוספים של 'מדריך הכדורסל השלם', למשל, הספר שעמד כאן השבוע, יוצעו למכירה שוב בעוד חצי שנה, שנה, מי יודע, אבל אם תיתקל פתאום בקיומו של הספר בלינק עצמו, ותראה שהוא עומד למכירה ומוצעים עותקים, תוכל להפנות בקשה גם בעוד שבועיים, חודש או חודשיים, מבלי להמתין שהפריט יופיע שוב בעמוד הראשי מימין למעלה.
ערב טוב לנשיאות,
שני ענייני אלילים באמתחתי:
1. באחת ממהדורות שאלותשובות האחרונות הועלתה תמיהה מדוע נפקד מקומם של שאראס ופארקר מחיל התותחנים. שאלתי היא: האין מקום לשלב את פארקר, מי שדמותו המרחפת מתנוססת בלוגו כדורסלע-האתר, במעמד אלילי? לדעתי נראה כי במשך הזמן שבין סגירת נשיאות הספרה במעריב להקמת כדורסלע-האתר באינטרנט, ישנו "חור שחור" בו איש לא נבחר ולא נוצרו אלילים חדשים. הכל עניין של טיימינג.
2. זכיתי לצפות בתוכנית one on one, האם דבון ג'פרסון אכן זכה למעמד אלילות נשיאותית, לצד חביבותו של עומאר סניד? אתמהה!
מייקי
לגבי הסעיף הראשון, נגעת בנקודה מעניינת, אם כי כדאי לחדד ולדייק: המיעוט בהכתרת אלילים וחביבים לא נובע מהעובדה ש"הנשיאות נסגרה במעריב ועד להקמת כדורסלע-האתר". כרונולוגית, בין שני האירועים האלה מפרידים שנה ושלושה חודשים בלבד, ופארקר ושאראס נצצו כאן גם לפני כן.
העניין האמיתי הוא כזה: יש את הנשיא של תקופת היותו כתב שטח, ויש את שלאחר מכן. שאראס ופארקר שייכים לתקופה השנייה, שבה המגע עם השטח הפך לקלוש ורופף לעומת העבר. גם היום אני חושב לעצמי מפעם לפעם ויודע בבירור שבין מחזור אחד לשני בליגת קזינו ודאי מסתובבים חביבים פוטנציאליים שיכולים היו להיות מוכתרים ככאלה לו היה הנשיא מתחיל את דרכו כעת.
כלום לא אפשר שהייתי מתלהב נמרצות בריאן טולברט, נניח, או קוקי בלצ'ר, לו הייתי בא איתו במגע כמעט יומיומי כפי שקרה עם דייויד הנדרסון, דריק שארפ ודייויד ת'רדקיל אי-אז בימים? אני חושב שאם בלצ'ר וטולברט היו משחקים בקבוצות שסיקרתי או כיסיתי חלקית, יש מצב עצבני ביותר ואף נרבוזי, שהשניים האלה היו הופכים לחביבים.
אני מודה לך על השאלה. היא חשובה להבנת תולדות המוסד הספרתי, ממש ככה. יום אחד אם תשלח את בנך לעשות עבודת גמר על סיפרה בסלע, שמור לו את הפיסקה הזו. ונמאס לי לדבר על עצמי, אז אני מפסיק ועוברים הלאה, אוקיי? לגבי ג'פרסון, אגב, התשובה היא לא. סתם התלהבות חולפת. לא זכה למעמד של אליל.
שלום,
בהמשך לתלונה נשיאותית לגבי שני אחוז רייטינג בלבד בין נהריה למכבי, בהשוואה לצפיית העם ב"רוקדים עם כוכבים": שמע, היה יותר מעניין, יו נואו. יותר מתח, יותר חוסר ודאות בתוצאות. לפני כן עקבתי אחר חולון נגד אשקלון משחק מעניין, ואני אוהד מכבי אבל רבאק - צריך יריבה. עדיף להתרווח על הכורסא ליד האישה ולראות את אנה ומייקל מנצחים.
שמעון
מה אני אגיד לך. אוקיי, נו, התייאשתי מהעם הזה, אבל מהמשחק בין נהריה למכבי ת"א התייאשתי אפילו יותר.
היי ערן,
אני מעריץ מושבע של דניס וויליאמס. שיחקתי מגיל 7 בהפועל חולון, היום אני בן 28. לבשתי במשך 11 שנים את גופייה מספר 10 בגללו. אם תוכל להביא עליו קצת חומר ותמונות, ומה קורה איתו היום, זה יהיה מאוד נחמד.
בתודה רבה והערכה איציק מחולון
אין לך מושג עד כמה רציתי לעזור לך כאן, ועד כמה אני מעריך את הבקשה הזו. לצערי, אין לי ולו בדל מידע לגבי מצבו הנוכחי. אזכור אותו לעד. מראשוני הראשונים היה. דק גזרה, כחוש עד מאוד, שפמפם נאה לו וקול בס שנגד לחלוטין את דמותו הצעירה למדי. תמיד נראה צעיר מגילו החבוב הזה.
לגבי העבר? אני זוכר ששיחק במכללת ג'ורג'יה לצד ווילי אנדרסון שנה אחת, זה שהגיע אחר כך למכבי ת"א ושוחרר במהירות. היה אליל למדי בהפועל ת"א ובשלב כלשהו היה צורך לשנות קונספציה. המדינה כולה עצרה את נשימתה לראות מה יעשה כבוד המאמן יעקב אדלר (נדמה לי, על אף שאינני, שזה היה הוא), יען כי גם דניס וגם דרק המילטון ששיחק איתו היו מצוינים. העסק פשוט לא דפק קבוצתית. בסופו של דבר ויתרו על המילטון למרבה התדהמה (שהיתה מתעוררת גם אם היו משחררים את וויליאמס). זו היתה תקופה אחרת, שני זרים בקבוצה ולא ששה או שבעה כמו היום.
אחר כך הוא התגלגל להפועל חיפה ועד מכבי רחובות הגיע. יום אחד אפילו קראנו שברצלונה החתימה אותו כזר שלישי למשחקי הליגה בלבד. תקופה אחרת, נו, אמרתי לך. אבל דניס החתול? עד לברצלונה מאוסישקין? לא עניין של מה בכך היה המעבר הזה, ונדיר למדי. חפש עוד כמה מלים עליו בלינק אגדות מהלכות בכדורסלע-האתר. אשמח עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, אם אחד הנתינים יוכל למצוא משהו ברשת ולהביא לידיעתנו ולידיעתך.
שלום,
זוהי תגובה לכתבה הנאה על "דראפט הצטמצמות" מאת רן בורוכוב-סוקולוב. בגדול, הוא צודק בטענותיו לצמצם את מספר הקבוצות בליגה. בכל יום נתון אחר, או ליתר דיוק בכל עונה אחרת הייתי מסכים איתו לחלוטין.
אבל שימו לב מה קורה בליגת קזינו השנה. ירושלים ניצחה את חיפה, חיפה את בני השרון ואשקלון ניצחה את גליל, שניצחה את נתניה שניצחה את ת"א שניצחה את ירושלים. הליגה השנה משוגעת וצפופה. כולם מנצחים את כולם. אפילו לקבוצות תחתית כמו עפולה ודומותיה יש מספר ניצחונות באמתחתן.
למען האמת, חוץ ממכבי ת"א, לא ברור בכלל אילו קבוצות יגיעו לפלייאוף ומאיזה מיקום. מצד שני, אולי בעצם הכל נובע מחוסר יציבות משוועת של הקבוצות. ראה ערך נתניה מול ר"ג.
בנוגע לרייטינג המחפיר: לדעתי, מי שאחראי על בחירת המשחק המרכזי בערוץ 10 זה בן אדם שאין לו מושג וחצי בכדורסל. הם פשוט בוחרים לשדר כל שבוע את מכבי ת"א רק בגלל שזו הקבוצה שכולם מכירים במדינה, ובלי שום קשר למידת העניין במשחק עצמו. גם אותי בתור אוהד כדורסל שמבין דבר וחצי, לא מעניין לראות משחק צפוי של מכבי ת"א מביסה את נהריה הצנומה. ולפי הרייטינג כנראה שגם את אוהדי מכבי ת"א זה לא מעניין.
לעומת זאת צפיתי בכל דקה מהמשדרים של המשחקים האחרים, ואוסיף ואומר שצר לי שלא משדרים כל משחק בפני עצמו, אלא רק עושים פריצות של 3 שניות ממגרשים אחרים.
והנה טיפ לערוץ הספורט. אם אתם רואים שמתפתח משחק לא מעניין במשדר המרכזי שלכם כמו אשקלון - חולון, למה לא לשדר יותר ממשחק אחר שכן מתפתחת בו דרמה? הרי גם ככה יש שידור מכל המגרשים.
אני רואה שהטקסט נהיה ארוך ואני מתחיל להתפזר ברעיונות שלי, אז אאחל כל טוב ולקוראים ומזל טוב לאח שלי אביחי קרמר, ליום הולדתו ה-35.
אלון
מצטרף לאיחולים לאביחי. ואיך אמרת בעצמך? הטקסט מתחיל להיות ארוך מאוד וגם המהדורה עצמה כזו, אז בוא נקצר. דבריך הובאו כפי שהם. המבין הבין, המבין פחות הבין פחות.
ערן,
ראשית, הייתי רוצה לשגר IN YOUR FACE לבני העם הפשוט שאינם יודעים שהאיש בחידת כדורסלע היה מייקל ריי ריצ'ארדסון. חוץ מזה, הייתי רוצה לשגר בקשה לעברו של נציג שירות הלקוחות במשרדי "אוצר הנשיא": אנא ממך נציג, שימו למכירה איזה טרנינג ישן, לא משנה של איזו קבוצה; מכבי פ"ת, נבחרת הנוער, סתם קבוצה משום מקום, לא משנה. אני חייב טרנינג ישן משנות השמונים. גאד דמת עליך, יא נציג שירות.
חגי
מצטרף אליך בעניין של ריצ'רדסון. אבדוק בבית ההורים, ייתכן שחבוי שם טרנינג מימי מכבי פ"ת. אם כן, יועבר אליך במכירה ישירה בלא כל תחרות מצד העם ומבלי להעמידו ב"אוצר הנשיא", כן?
הי ערן,
מעניין שהעלית את השאלה לגבי שירת ההמנון על ידי הקהל בדיוק עכשיו (בפינת 'רואים עולם'). המנהג הזה הוא העתקה מאוהדי אפס פילזן, שנהגו לשיר את ההמנון התורכי בקול גדול בהיכל אבדי איפקצ'י במהלך שנות ה-1990.
הקהל הישראלי נתקל בכך לראשונה בעונת 1992/3, כשאפס פילזן אירחה את הפועל גליל עליון (בעונת האליפות שלה עם פיני גרשון כמאמן) בגביע אירופה למחזיקות גביע. המנהג חזר על עצמו כשפילזן אירחה את מכבי בסדרת שמינית גמר הליגה האירופית בעונת 1996/7.
המנהג אומץ לראשונה על ידי אוהדי מכבי במשחקי הפיינל פור של היורוליג שהתקיימו בהיכל נוקיה בעונת 2003/4. אחרי שהקהל עשה זאת באופן ספונטני במשחק חצי הגמר מול צסק"א מוסקבה, שמעון מזרחי התרגש מאוד וביקש מהקהל לחזור על כך גם לפני הגמר, והשאר היסטוריה וגם הווה ועתיד, ב"ה.
אגב, היום לפני תחילת משחקי היורוליג בהיכל נוקיה מוקרנת על מסכי הווידיאו בהיכל שקופית של דגל ישראל מתנוסס כדי "להזכיר" לקהל להתחיל לשיר את ההמנון, אך במקרים רבים הקהל מקדים את השקופית.
אסף ג.
וגם:
בעניין ההמנון: פעם ראשונה שאני נתקלתי בזה היה שאוהדי אפס פילזן שרו את ההמנון הטורקי ללא ליווי מוזיקאלי. לא יודע אם הם הראשונים, אבל זה היה אי אז באמצע שנות התשעים.
אסף ע.
תודה לשני האספים ובפרט לאסף ג., יען כי לתשובה מפורטת מזו באמת שלא יכולתי לצפות.
שלום,
תשמע אדוני, עליתי על רעיון. או שמא, הצעה לדריק שארפ לאחר הפרישה: שיחליף את הכרוז הנוכחי של מכבי. הרי גם ככה עיקר תפקידו הנוכחי הוא לעודד את השחקנים ולדרבן את הקהל, תפקיד שהוא עושה ביעילות מרשימה. אני רק מדמיין את שארפ מציג את השחקנים וצועק "ה-ג-נ-ה" בעברית, עם הר' הצברית שלו. יהיה מצחיק, יהיה אדיר, ויטריף את הקהל. תודה.
יובל
רעיון נפלא. באמת. האמת שהוא יכול להתחיל בזה כבר נגד סיינה. הוא בלאו הכי לא משחק.
שלום,
מה מכבי צריכה לעשות לגבי אנדרו ויז'נייבסקי? הבן-אדם פשוט לא פוגע ופרקינס זה לא הרכז האידיאלי לדעתי למכבי. בנוסף, עד לאן מכבי תגיע, לדעתך?
משה
פפפפפפפפפ, האמת שהתעייפתי קצת ויש עוד פרק של "24". מה, אנחנו לא מדברים פה מספיק על ויז'נייבסקי ופרקינס? לא הרביצותי כאן הלוך ושוב את דעותיי השונות בעניינים ובכלל? האמת, זו סוגיה מאוד מרתקת. ממש ככה. מקצועית, זו בהחלט שאלה שיש לדון ולדוש בה, יען כי כמותה לא נראו הרבה. רכז מחליף שבחלק גדול מהמשחקים הוא שזה שנמצא על המגרש בדקות הסיום, והוא זה שבולט יותר במשחקי היורוליג, בעוד ליגת קזינו היא בעיקר מפלטו והחצר האחורית של הרכז הפותח.
משונה, לא נכחיש זאת. כאמור, תיכף מתחיל "24" אז ממש בקצרה: לדעתי, צריך להשאיר את ויז'נייבסקי גם בעונה הבאה, אני די משוכנע בזה וחושב שהוא דמות מאוד חיובית ורכז סביר. לא בטוח שהוא צריך להיות הרכז הראשון לאורך זמן, אבל אם הוא חי עם הסיטואציה הנוכחית בשלום, ואם פרקינס חי עם זה בשלום, ועם מכבי חיה עם זה בשלום, אז אולי אפשר להמשיך ככה גם הלאה, לעונה נוספת נגיד. מצד שני, אם רוצים להביא מתישהו רכז ישראלי למכבי ת"א, ויתור עליו הוא לא אסון מבחינה מקצועית עם מלוא הכבוד והסימפטיה.
אבל מה שבאמת צריך לעשות הוא, לתת לשבועות הקרובים לדבר, כי אלו הם באמת הרגעים החשובים של העונה במכבי ת"א. צריך לזכור שברוב המקרים החלטות לעתיד מתקבלות על פי החודשים פברואר-מאי ולא אוקטובר-ינואר. סלח לי על שנמנעתי מניתוח מלא ומנומק של הדברים אחד לאחד, אבל פה ושם אני מדבר על זה לאורך האייטמונים והרגשתי שאני מתחיל לחזור על עצמי.
זהו? נגמר? נגמר.
עד כאן להפעם.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. |