אבי

שלומות אבי,

נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שטוב לעסוק בשאלה כזו ערב המשחק נגד ריאל מדריד. כמובן שייתכן שזה גם הזמן הרע ביותר לעסוק בה, יו נואו: אם אגיד משהו וייצא הערב בדיוק הפוך, העיתוי יהפוך אותו ללקרדה.

כך או אחרת, אחרת או כך, יצא לי לכתוב על העניין הזה לא מעט לאורך העונה הזו. אני לא רוצה להשתמש במלים כמו "מעולם לא היה כדבר הזה", אבל הסיטואציה בעמדת הרכז במכבי ת"א היא בהחלט יוצאת דופן ואפילו מקצינה ככל שהעונה הולכת ומתקדמת.

המקום להשוואה בין שניהם הוא היורוליג ולא ליגת קזינו, יען כי ביורוליג משחקים "נקי", כלומר בלי עזים מלאכותיות בנוסח החוק הרוסי. מעבר לזה, בליגת קזינו יש המון משחקים שמסתיימים כבר במחצית. אתה לא באמת יכול לדעת מה נכון ומה מתאים יותר למכבי ת"א על פי לפחות 70-80 אחוז ממשחקי הליגה.

אני חושב שאחד הנושאים החשובים ביותר להצלחתה של מכבי ת"א העונה היה למצוא את שביל הזהב שבו תלך הקבוצה, מבלי שיהיו הבדלים ושינויים גדולים מדי שקשורים לזהות הרכז. יותר מדי פעמים לאורך העונה יכולת למצוא שוני בקצב, במשחק הקבוצתי, בסגנון וגם בהתלבטות של שחקנים אחרים, על פי זהות הרכז. לפעמים אלה היו כמעט שתי קבוצות שונות, והעליות והירידות ביכולת הקבוצתית פגעו בה.

ככל שהזמן חלף רבי פנחס הגרשוני הלך והעביר את מרכז הכובד לכיוון פרקינס. נגיד ככה: אם ויזנייבסקי חודר לסל במהירות העכברית שלו ומגיש את הכדור בליי-אפ, כמו שהוא נוהג לעשות בליגת קזינו, הרי שבטופ 16 בחצי מהמקרים הוא יחטוף גג. פרקינס, לעומתו, יילך פנימה ויסיים בדאנק או יחפש מגע כדי לנסות ולהשיג עבירה לצד הסל שיקלע.

כך שלמרות שביקשת ממני להפריד את הקטע של היכולת האישית, זה לא ממש בר ביצוע. ליכולת האישית העדיפה של פרקינס בתחומים רבים של המשחק יש חשיבות מכרעת בעובדה שדקות המשחק שלו צמחו מ-17 ל-24 בטופ 16, ואילו של ויזנייבסקי ירדו מ-31 ל-20.

אני אגיד יותר מזה: אתלטית, ספק אם יש רכזים באירופה שירצו לראות את פרקינס שומר עליהם. ייתכן שיש לו מגרעה הגנתית בדמות זריזות רגליים לא מספקת מול רכזים מהירים וקטנים כמו טרל מקינטייר, אבל פיזית הוא לא נופל מאף אחד. אני חושב שהמצ'-אפ הכי מעניין שלו יכול להיות נגד מילוש תיאודושיץ' באולימפיאקוס, שהוא סקורר בנשמה, ולא פחות מזה יהיה מעניין לראות אותו נגד ברצלונה ולעקוב מקרוב באילו דרכים משתמש ריקי רוביו כדי להשתחרר מפרקינס.

אם פרקינס ייקח את עצמו למעלה בקליעה לשלוש ובאחוזי הקליעה מקו העונשין, כמו שהוא עושה בטופ 16 עד עכשיו, הוא עדיף בהרבה על ויזנייבסקי. אלה שני תחומים שעמדו לזכות ויזנייבסקי בנקודת המוצא של תחילת העונה, אבל הדברים הולכים ומתיישרים והנתונים מראים את זה. בעצם, ישנו גם אלמנט נוסף: יחס אסיסטים/איבודים, עוד עניין שנטו לראות בו יתרון של ויזנייבסקי שמי שהוא הרכז המסודר והשקול יותר מבין השניים, אבל בפועל הפערים מקטנים משניתן לחשוב: 1.9 אסיסט לאיבוד אצל ויזנייבסקי, 1.5 אצל פרקינס לאורך העונה, ובטופ 16 יתרון לפרקינס: 1.6 מול 1.1 בלבד.

איפשהו במהלך העונה תיארתי כאן את ויזנייבסקי כסוג של דרור חג'ג' משופר. מהיר, נלהב, גבה יותר אבל נראה קטן ומכווץ. משחק למטה ולא למעלה. פרקינס הוא הפוך. צעדים גדולים ורחבים, ריבאונדר מצוין ביחס לגובהו. כשרואים את שניהם משחקים בטלוויזיה ואפילו ביציע, קשה להעריך שויזנייבסקי הוא בעצם השחקן הגבוה במעט מבין השניים. לפרקינס יש נוכחות כל כך בולטת על המגרש עם הזרועות הארוכות והדרך שבה הוא עובר את המגרש, בעוד ויזנייבסקי נראה קצת כמו רכז מדור קודם, ממשחק אחר.

עדיין, גרשון פותח את עם ויזנייבסקי ורק אחר כך עובר לפרקינס. אולי פספסתי, אבל לא שמעתי או קראתי אף כתב שואל אותו במפורש מה הסיבה שהרכז השני שלו משחק יותר מהרכז הראשון, ואם הוא משחק יותר מדוע הוא לא עולה בחמישייה אף פעם. מעניין לשמוע את הסבריו של הרב לעניין.

אני יכול רק להעריך, שגרשון לא רוצה להעמיד בסיכון את מה שהוא מקבל מויזנייבסקי (קבוצתיות, הקרבה, דמות חיובית על המגרש ובחדר ההלבשה, לב רחב, אופציה ליד טובה, מודעות הגנתית ועוד) על ידי הורדה שלו לספסל ואיבוד המקום בחמישייה בשלב הזה של העונה. מעבר לזה, הוא גם מקבל תנופה גדולה עם הכנסתו של פרקינס. בתחילת העונה ההימור היה הפוך: הנה יש לנו ביד את פרקינס, רכז ששיחק כמוביל בכל קבוצה אירופית בה עבר, ובואו נראה איך הוא עולה מהספסל. ברגע שעלה טוב והתרגל פחות או יותר, אין עוד צורך לבצע שינויים. כמו ששנו חכמינו: מה שעובד – אל תנסה לתקן.

ולשורה התחתונה: לי, אישית, קשה לראות את פרקינס מרכז לאורך זמן וכרכז ראשון. משהו בסגנון שלו מביא דברים שאני לא כל כך אוהב. לא חולק לרגע על יכולותיו האישיות, אבל רכז שמוסר כדורים החוצה, מבצע צעדים, נכנס עם ראש בקיר – לא יודע, יש לי בעיה עם זה. זה סגנון שאני לא אוהב במיוחד. מצד שני, הוא עושה כל כך הרבה דברים טובים, שקשה לבוא אליו בטענות ודאי כשהקבוצה מנצחת, או כשהוא מגביל את הרכז שממול.

ויזנייבסקי, לעומתו, מקבל כנראה יותר מדי קרדיט ביחס לתפוקה שלו. ספק אם הוא ראוי להיות הרכז הראשון של קבוצה בין שמונה הראשונות באירופה, אבל בוא נעמיד דברים על דיוקם: מזה זמן רב שהוא הרכז השני, בעצם, בתחפושת של רכז ראשון. וככזה אני בהחלט קונה את השארתו בקבוצה.

זאת אומרת, איכשהו, יצא שהתמהיל הזה עובד לטובת מכבי ת"א רוב הזמן. הקבוצה אמנם לא ניצחה עדיין משחק חוץ גדול (עד הערב?) ורכז מנוסה וטוב הוא אחד הכלים החשובים ביותר כדי להשיג ניצחון כזה. היות שגם ויזנייבסקי וגם פרקינס עושים עונה ראשונה במכבי ת"א, אני חושב שעניין הפסדי החוץ במשחקים צמודים אינו מפתיע. ככל שהם ישחקו יותר יחד אחוזי ההצלחה של הקבוצה יגברו יש להניח ואף להניח יש.

מאוד תלוי מה יקרה מעכשיו והלאה. מצד אחד ישנו פרקינס עם שיפור דרמטי בטופ 16 ומצד אחר ישונ ויזנייבסקי עם צניחה משמעותית בפרק הזמן הזה. עכשיו ככה – אם מכבי ת"א תפגוש את ברצלונה, תפסיד 3:1 נניח, או 3:2, וכל שכן אם תנצח, ובהמשך תזכה באליפות, אני נוטה לחשוב שהייתי משאיר את שניהם לעוד עונה יחד.

במצב כזה יכול להיות שלאורך הזמן הייתי בוחן במקרים מסוימים אפשרויות לעלות עם פרקינס בחמישייה, אם העובדה שהוא עולה מהספסל מאוד מפריעה לו, ומוריד את ויזנייבסקי לספסל במקרים מסוימים. הרי מצב שבו פרקינס דומיננטי יותר לאורך זמן וממשיך לשמש כרכז שני הוא מעט בעייתי. אחרי הכל, כל אחד רוצה תגמול להצלחה ופרקינס רוצה ודאי לדעת ולהיווכח שהמאמצים שלו משתלמים גם מבחינת מעמדו בהיררכיה הקבוצתית.

בתסריט אחר, אם מכבי ת"א תיכשל באופן חרוץ בשלב ההצלבה, וכאפקט המשך תתקשה אחר כך גם בשלבים המכריעים בליגה, הייתי שוקל ברצינות שינוי ומחפש שחקן אחר במקום ויזנייבסקי לעונה הבאה, שיוכל לשמש כרכז מוביל ולהצליח יותר. את פרקינס חובה להשאיר בכל מקרה, לדעתי. יש לו איכויות שקשה למצוא, כולל ניסיון של שנה נוספת במקומותינו על פני ויזנייבסקי וזה לא פחות חשוב.

אם אני קולט נכון את הראש של מכבי ת"א, מרוצים שם ממה שקורה. גביע המדינה חזר, העונה בליגת קזינו רצה על פי התסריט הנכון מבחינת הקבוצה וגם הסיטואציה ביורוליג לא רעה - מקום בין שמונה הראשונות. בהתאם לכל זה, יהיה ניסיון לשמור ככל הניתן על יציבות הסגל לעונה הבאה, ואז אולי גם יחליטו לטשטש ולהעלים ספקות קלים באשר לשחקן זה או אחר, לטובת מתן אפשרות לסגל הזה לרוץ יחד לעונה נוספת.

שלומות ונצורות בשלב זה.