שלום ערן,
קודם כל אני מאוד אוהב לקרוא את הכתבות באתר ולראות את התוכנית שלך באתר one ורציתי לשאול אותך שאלה: אני משחק כדורסל באליצור אשקלון ואני בגיל נוער עכשיו , ויש לי בעיית פלטפוס ברגל ואני מרגיש שזה משפיע על המהירות שלי בכף הרגל. רציתי לדעת אם יש לפלטפוס השלכות חמורות והאם הוא יוכל למנוע ממני להמשיך לשחק כדורסל בעתיד ברמות הגבוהות ביותר.
דור
שמח לשמוע שאתה נהנה לקרוא אייטמונים בכדורסלע ואוהב את התוכנית ONE ON ONE, וגם מאוד מחמיא לי שפנית אלי בעניין רפואי, אבל אני לא אורטופד ולא יודע. הדבר הכי קרוב לעניינים מהסוג הזה שאני יכול לומר, מבלי להתחייב לכלום הוא, שאם לבאן מרסר עשה קריירה יוצאת מהכלל עם הצליעה והרגל הקצרה שיש לו, כנראה שאין גבול לאפשרויות. מאחל לך המון הצלחה בהמשך.
שלומות ונצורות ערן,
שאלה לי אליך: אם אתה מאמן נבחרת ישראל את מי מהגארדים אתה משאיר השנה מחוץ לסגל (חייב להישאר מישהו בחוץ): גל מקל, מורן רוט, יובל נעימי ויוגב אוחיון - ארבעה רכזים מעולים וזה עוד בלי להזכיר שחקנים שכנראה לא יגיעו, כמו דרור חג'ג' ואבי בן שימול.
אגב, אני הייתי מוציא את רוט כי הוא כבר די מבוגר ביחס לשאר, וכי הוא מיצה את הפונטיצאל שלו מה שאי אפשר להגיד על נעימי מקל ואוחיון.
כמו כן אני חושב, שכדיר חייב להיות בסגל כמחליף לליאור אליהו, ויש מצב שגרין וקוז'יקרו לא יגיעו בכלל. רות'ברט לא מתאים. הרבה בלאגן וכאב ראש יש לשיבק. מה הסגל שאתה הייתה מרכיב?
אורי
הווווו, זה משחק שתמיד מעניין לשחק. מסכים עם כל מה שאמרת והנה ה-12 שלי לקיץ הקרוב מתוך הנחה שכולם כשירים ומעוניינים וזמינים ובאים: כספי, אליהו, הלפרין, לימונד, פניני, נעימי, גרין, קוז'יקרו, בלות'נטל, אוחיון, כדיר ומקל.
טל בורשטיין? אולי. אני מניח ששיבק ירצה אותו איתו, כדי לגבות את סיכוייו מבחינת ניסיון וגם יכולת, אבל אולי זה הזמן להתחיל ולהיפרד משחקנים. אם טל בפנים, ולא שזו אופציה רעה, אחד הגארדים הצעירים - נעימי, אוחיון או מקל - הולכים.
וגם אפיק נסים הוא אופציה מעניינת, אבל הסיפור לגביו הפך למורכב ועדין עם השנים. אם שיבק ונסים מעריכים שיש טעם לזימון כזה ויש כוונה אמיתית לתת לו לשחק, ולא להיות שחקן תשיעי במעמדו ועם הניסיון הרב שרכש, אולי כדאי לחשוב על ברצינות הראויה על חשבון אחד הגארדים הצעירים.
שלום,
מן הסתם ראית את הכתבה של עידו קוז'יקרו (הרי גם כבוד הנשיא כותב למגזין הנ"ל), אבל אם לא - הנה לינק לכתבה המשובחת של אחד הגבוהים המוצלחים שידעה הנבחרת שלנו.
חן
אכן כי כן, ראיתי. ואני ממליץ ומציע לנתינים באשר הם לקרוא. הנה זה כאן.
שלום נשיא יקר,
רק גמרתי לקרוא את האייטמון החשוב שדן במהפך שיהיה בסיינה וכבר קפצה לעיניי הידיעה הבאה:
האם הנשיא הוא גם נביא? ועוד שאלה, מאיפה הגיע הכינוי "הפסנתרן" לסימונה פיאניג'אני?
פסח כשר לפסח,
קובי
לא, לא נביא הוא הנשיא. סתם היגיון, אחת ועוד אחת ואף לעניין בדרך כלל. זה הכל. ופיאניג'אני? נו, זה ברור. פיאנו, פסנתר. דומה קצת, לא? נניח.
חוץ מזה, בעיקרון, זה ניסיון – אולי לא הכי מוצלח בעולם אבל ניסיון – להרחיב את מאגר מאמנינו. יש לנו את הלאומי לשעבר, את שחור השיער לשעבר, את האדמוני לשעבר, את העתידי, את הגולה, את הגרשוני, את הרו"ח, את התורה מסיני, את זלימיר-הגביר וגם את הפסנתרן. מאמין שלא שכחתי אף אחד.
שלומים ונצורים,
קראתי את הטור שלך ב"מקור ראשון", שבו העלית תמיהה על כך שהמנהלת לא ארגנה אולסטאר ישראלי.
אף על פי שלדעתי האולסטארים הקודמים שהיו (צפון-דרום, זרים-ישראלי, מכבי נגד שאר העולם) היו לא משהו, אני חושב שכדאי לעשות את זה. יש לי אפילו רעיון למשחק המוקדם, לעשות משחק בין שחקנים צעירים.
האפשרויות:
1. גילאי 18-21- נגד 21-24 (יענו רוקיס נגד שחקני שנה שנייה).
2. שחקנים עד גיל 22 בליגה העל, נגד שחקנים בגילאים דומים בליגה הלאומית.
3. שחקנים עד גיל 20 בליגת העל ובלאומית, נגד נבחרת של שחקני נוער.
המטרה של המשחקים האלה לתת במה, ואפילו אם רק לכמה דקות, לשחקנים צעירים שלא בטוח שכולם מכירים. אני לא יודע איזו אפשרות טובה יותר, ומן הסתם הפערים יהיו גדולים, אבל אם נרוויח שחקן אחד שיבלוט במשחק וזה יקדם לו את הקריירה - הרווחנו.
אסי
וואלאק, נברך על כך. אני חושב שאולסטאר מקומי חשוב ליצירת מסורת, המשכיות, עניין, פמפום ויחצ"נות לליגה, אפילו אם קוטרים כמוני, שתומכים בעניין, עוד עלולים להתהפך עם השנים ולטעון שזה ארוך מדי, משעמם מדי, מוקדם מדי או מאוחר מדי ומי בכלל צריך את זה. ואגב, מבין האפשרויות שהעלית כל אחת יכולה להתאים, אין מניעה ואין בעיה עם זה. העיקר שיעשו משהו – ויתמידו.
ערן,
נו מה יש להגיד? האם זה לא היה ברור? ובכן מי שחושב שפרטיזן תפסה יום - טועה ובגדול. אתם העיתונאים פשוט לא הבנתם את הסוד של פרטיזן, הם לא נשברים. 10, 20, 30 הפרש, הם לא נשברים וממשיכים לשחק.
הצרה הבאמת גדולה פה זה שאם במקרה של ברצלונה ופנאתינאיקוס אפשר להגיד שמדובר בקבוצות טובות יותר שפשוט הופתעו בערב נתון, אז במקרה של מכבי מדובר בקבוצה פשוט פחות טובה. עכשיו, אני אמרתי, לא יודע אם מעל גבי אתרך רב המשמעות, שפרטיזן לוקחים בארבעה משחקים. ולצערי זה מה שיהיה.
ומה לעזאזל גרם גם לפאו להתפרק מול פרטיזן בטופ 16 אחרי שהם, כמו מכבי, הובילו כל המשחק? התשובה פשוטה, החבר'ה של פרטיזן כל הזמן נושפים בעורף. לא סתם אנדרסון החטיא דאנק בטוח, הוא כבר היה במצב של לחץ מקסימלי שאפילו פעולה פשוטה הוא לא מסוגל לעשות.
ובשביל להבין באמת על מה אני מדבר שווה לראות שוב את הקרב בין עלי לליסטון (הקרב הראשון) ב-64'. רואים שם את ליסטון מנסה במשך חמישה סיבובים לפרק את עלי בכל דרך. עלי לא נשבר וכל הזמן גורם לליסטון להרגיש שהוא פשוט לא יכול. בסוף ליסטון מוותר בלי קרב אפילו. כאשר לא בטוח בכלל שעלי היה מפרק אותו בנוקאאוט, בכלל לא בטוח.
חבל, פשוט חבל. כי מכבי היתה צריכה לנצח. כל מה שהיא היתה צריכה זה עוד קצת אורך רוח וזה היה קורה.
חגי
הסבר נאה של הדברים והשוואה מעניינת לאגרוף. עלי וליסטון זה חזק, לא נכחיש זאת כלל ועיקר.
שלום,
איך היית מדרג את הבהירות של המנצחות בסדרות היורוליג שמתחילות היום. האם לדעתך הכי ברור, נניח, שפיראוס מנצחים את הפולנים 0:3; מכבי את פרטיזן 1:3; ברסה את ריאל 2:3; צסק"א בנחיתות 3:2 מול לבוראל.
בקיצור, היכן השמירה על הביתיות הכי בטוחה והיכן תהיה הכי קשה?
אבנר
טוב, כמובן שצריך להדגיש שאני עונה על השאלות באיחור ושהמשחק הראשון בכל הסדרות כבר שוחק, אבל הימור הוא הימור הוא הימור, וכבר ראינו שיתרון 20 במהלך משחק לא מבטיח ניצחון, וגם יתרון 0:1 בסדרה לא מבטיח עלייה לפיינל פור.
הנה השליפות משל הייתי שוטה הנבואה לפחות:
אולימפיאקוס – פרוקום גדיניה 1:3
מכבי ת"א – פרטיזן בלגרד 2:3
ברצלונה – ריאל מדריד 2:3
צסק"א – קאחה לבוראל 1:3
ואם נחיה גם נראה.
עד כאן הפעם. קילו טקסט בלבד במהדורת שאלותשובות – הקצרה ביותר שנראתה כאן מזה זמן רב (אולי, נגיד, בגלל שכל ערב אני צמוד לכדורסל וכבר אין לי חיים?).
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
