אחת לתקופה אני עוצר וחושב על התפתחותה של החידה השבועית המצולמת אשר בכדורסלע-האתר. חידה זו, אשר היתה כאן מיומו הראשון של האתר אי-אז במאי 2006, שינתה את שמה עם הזמן מ'בעל המאה' ל'ונשאלת השאלה' בצל המשבר הכלכלי ואולי אף לפני כן. אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין לו היה נדרש לסוגיה, היו כאן ימים בהם זכו הפותרים בשטר ריחני בסך 100 שקל.
הריני להבהיר כי אני נוטה ללכת מן הקל אל הכבד ומן הכבד אל הקל על פי נטיית רוחו של העם בשבוע מסוים. לעיתים אניח בפניו חידות קשות מדי רק כדי לגלות שהעם אינו נוהה אחריהן בהמוניו. זה משאיר את מערכת הניהול של האתר ריקה מתשובות באופן יחסי, ומעניק תחושה שהעם אינו עוקב אחר מעללינו. וכפי שלא נעים לקבוצות להופיע בפני אולמות חצי ריקים, כך לא סימפטי עבורנו לנהל את לוח הזמנים של כדורסלע-האתר מבלי פידבקים מסוימים ואותות חיים מצד הנתינים בארץ ובתפוצות.
לכן, מפעם לפעם, עלי לפצות את העם בחידות קלות יחסית שבהן מוצג שחקן כולל שם הקבוצה ומספר הגופייה, כמו בשבוע שעבר עם סטרומייל סוויפט. עם זאת, מדובר בחלק קטן מהחידות שהוצגו כאן לאורך שנים. אין הרבה כאלה בדרך כלל.
לתחושתי, מגיעים פחות פיתרונות מאשר פעם. היו ימים בהם חידה קלה גררה משהו כמו 70-60 תשובות, היום מגיעות 35 עד 50, נניח. שמא עייף העם? שמא בגר והתגייס והתחתן והוליד ילדים והשיג עבודה מסודרת ופנה לדרכים אחרות? וגם אם כן, האם הירשה לעצמו העם לזנוח את חיי הנוחות, נינוחות ונוחיות המתנהלים כאן למען הלחץ, החובות, המחויבויות, הטרדות והקשיים שמאפיינים את החיים שמחות לכדורסלע-האתר? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.
או שאולי הכיוון הוא אחר לגמרי.
שמא תש כוחו של כדורסלע-האתר לאחר כמעט 4 שנים של חידות שבוע אחר שבוע? הייתכן כי נמאסנו על העם?
נהההההההה, נתקשה להאמין בזאת.
ובכלל, היכן הוא אותו צח בן יפת שייזכר לנצח כזוכה הראשון בשטר ריחני ונעים למגע ולמראה בסך 100 שקלים? מדוע נטש ואינו מופיע עוד? היכן יגאל ניימן? משה שטרית? ומיכאל פניק, וישי דרכמן ולידור גרשטיין ומשה גארי ועוד רבים אחרים אשר נעלמו, ושמותיהם מתויקים במערכת ומתועדים מעל גבי אייטמונים ישנים מלפני מספר שנים?
הייתכן כי נתינים נטשו את הספינה סתם ככה בלי סיבה מוצדקת? שמא עייפו תאי מוחם והתעייפו אצבעותיהם עד שאין להם חשק להקליד תשובה, או אפילו לחפש בגוגל? שמא איבדו אמונה לגבי סיכויי הזכייה במחשבון? והרי השבוע זכה הנתין המכובד בעל השם המיוחד שליימל בן אקון בפרס.
שליימל בן אקון!!!!
אם הוא זכה, גם משה כהן, דוד אברהם ויואל מוישה סלומון יכולים לזכות. האין זאת? ואם כך, מדוע להתייאש? קחו את איתי לנל, למשל, הפותר של החידה מלפני שבועיים. על פי זכרוני (ושעוני) זו היתה הפעם הראשונה שהוא שלח תשובה לחידה. ואיך ששלח, מיד זכה. לכדורסלע חוקים משלו. הכל אפשרי.
ואולי זה הפרס. אחרי תקופה ארוכה בה חולקו שטרות מגוהצים היטב, ובאיזושהי תקופת מעבר גם ספרים ויומנים, שוויו וערכו של הפרס הנוכחי, מחשבון נאה מבית כדורסלע-האתר, הוא כחמישית בלבד. האם הפרס אינו אטרקטיבי בעיני העם, או שמא זהו בסך הכל פריט שעל הדרך ובני העם גאים בעיקר בעצם הפיתרון ובעמידה באתגרים?
שאלות רבות בעלות הקשר סוציולוגי-פסיכולוגי, לא נכחיש זאת.
ותשובות אין.
שלומות ונצורות בשלב זה.