לנשיאינו היקר,
נראה שנהנית לאכול את הכובע לפני קצת יותר משבועיים תמימים לאחר הניצחון הענק של מכבי תל אביב על ריאל מדריד. הסתכלתי בעיתונים בהם אתה כותב והאתרים בהם אתה כותב ומצטלם ונראה שפיתחת טיפה כבוד, אולי הערצה, ואקח את הסיכון: אהבה כלפי מכבי תל אביב.
והשאלה הנשאלת: האם נשיאנו, שתמיד היה ידוע כלא כל כך מחבב בלשון המעטה את הצהובים, פיתח כלפיה אהדה מסוימת? אכן כי כן, שאלה חדה ונוקבת. אצפה לתשובה אמיתית ומנומקת בלי פחדים.
ובשנית השחקן שהכי הלהיב אותי בסדרה בקבוצה הסרבית הוא בו מקאלב, וכמו שאומרים זקני העם: אה, איזה נגיעה בכדור.
וגם ראינו במשחק הראשון שהוא יודע לקפץ לכדורים שלא השתחלו לטבעת. אשמח לקבל פרטים על השחקן.
ובשלישית, מה דעתך על העונה האירופית של האדומים מהבירה.
אגב, אני אוהד המכבים.
גלעד קורנברג
שלומות לנתין המכובד,
אי-דיוקים רבים שזורים בחלק הראשון של דבריך: מעולם לא הייתי אנטי מכבי ת"א. מצד שני, כעיתונאי לא הייתי אף פעם אוהד מכבי ת"א, לא עכשיו ולא בעבר. עניין האהדה גווע מהר מאוד בתחילת עבודתי בתקשורת לפני כעשרים שנים בערך.
כילד – זה כן. אבל אף פעם לא היתה אלטרנטיבה ממשית בתקופה ההיא, וכל מה שהלעיטו אותי ושכמוני בטלוויזיה היו משחקי מכבי ת"א, ובאופן כללי ילדים נוטים ללכת עם מנצחים.
אגב, לא נהניתי לאכול שום כובע אחרי הניצחון במדריד. לא פיתחתי הערצה, גם לא אהבה מאז. כבוד תמיד יש לי למכבי ת"א, לפני הניצחון שם ובטח אחריו.
אמנם הערכתי שמכבי תפסיד במדריד, ופספסתי. אין לי בעיה לצחוק קצת על חשבוני. בסופו של דבר, מדובר בהערכה, הימור, ניחוש, שאת רובם אני משמיע בתוכנית ONE ON ONE או כמרואיין ברדיו, אם שואלים אותי, בידיעה ברורה שהמון אנשים אוהבים את הקטע הזה ומשום מה תמיד נוטים לזכור רק אותו או להתמקד בעיקר בו.
אבל זה בסדר. חלק מהעניין, כנראה, וממה שאנשים רוצים לשמוע בימינו. לאף אחד הרי אין ממש חשק לצלוח 900 מלה של הסברים וניתוחים, אם אפשר לשמוע את התמצית במשפט אחד, נכון?
אם אני טועה או צודק זה לא הופך אותי למבין יותר או פחות, מתמצא יותר או פחות, צהוב או אדום או ירוק או כחול מעורב בטורקיז. אם אני אומר שירושלים יפסידו – זה לא בגלל שאני אוהד מכבי. אם אני חושב שמכבי יפסידו – זה לא בגלל שאני אוהד ירושלים או אנטי מכבי. זה בעיקר בגלל שבנקודת זמן כזו או אחרת, ביחס לנתונים המקצועיים, זה התסריט היותר סביר מבחינתי להתממש.
אם אני כותב שהכי נהניתי ככתב שטח לסקר את הפועל ת"א בימי אוסישקין הגדולים, זה לא אומר שום דבר על מכבי ת"א אלא רק דבר אחד: שהכי נהניתי לסקר את הפועל ת"א בימי אוסישקין הגדולים.
האמת היא זו, והיא אותה אמת כבר הרבה מאוד שנים: לא אוהד אף קבוצה. פשוט לא. היחס שלי לקבוצות הוא מקצועי נטו. אם אני לוקח כאן בכדורסלע-האתר איזושהי קבוצה כמו אשקלון, או ג"ג, או בני השרון וקורא לה "קבוצתי האהודה", זה לא יותר מאשר מטבע לשון שמשמש אותי לומר שזו קבוצה שאני נהנה לראות את משחקיה יותר מאחרות בעיקר מטעמים מקצועיים, טקטיים וכו'. זה הכל.
יצא לי לשמוע וכבר נתקלתי בתגובות בעבר, שאוהדי הפועל מזהים אותי עם מכבי, ואוהדי מכבי מזהים אותי עם הפועל. וצר לי לעדכן אותך שכולם טועים ללא יוצא מהכלל. תאמין או לא, זה המצב וזו התשובה האמיתית. בלי פחדים. יש איזו סיבה לפחד שאני לא יודע ממנה או לא מכיר?
הלאה, אל בו מקאלב – תרשה לי לחפף קצת בעיקר כי כבר שתיים בלילה שבין רביעי לחמישי, אבל לא פחות מזה שבתקופה בה אנחנו נמצאים כיום אתה לא ממש צריך אותי, במיוחד בימים אלה ממש: בסדרה שבה אתה רואה ארבע-חמש פעמים את אותו שחקן בתוך שבועיים, אין ממש סיבה לבקש ממני להרחיב לגביו. בכלל, האינטרנט הוא עולם גדול ופתוח, קליק קטן בגוגל נותן לך כמעט כל מה שתרצה לדעת על הבחור.
אני יכול רק לנפנף קלות בנוצותיי, כמו גם אחרים ששמו את האצבע במקום הנכון מראש, ולהגיד: הזהרתי, אמרתי, נקבתי, הצבעתי על האיש כאן מעל גבי כדורסלע-האתר. כתת את רגליך לארכיון ומצא קטעים רלוונטיים מהימים האחרונים. אבל תכל'ס, מה חשוב כרגע. שישחקו המקאלבים לפנינו בקרב כלבים ואני אשב ואיהנה לראות כדורסל מטופ האירופי כמו אחד ממשחקי הסדרה עד עכשיו; גם זה שבו מכבי ניצחו, וגם בשניים שבהם מכבי הפסידו.
והפועל ירושלים? אגיד לך ככה: שתיים בלילה, כאמור, ואני אחרי פרק של 24 עם ג'ק באוור האגדי בשידור חוזר. הסיבה שלא ישבתי לראות אותו ב-22.05 כרגיל וכנהוג היא הפועל ירושלים והמשחק שלה בברלין. כמו שאתה מבין, אני קצת כועס כרגע על הפועל ירושלים, שדפקו לי חצי לילה כי על "24" לא מוותרים בשום מצב. אפילו לא ב-2.00 בלילה.
לכן סלח לי אם אהיה קצר ותמציתי ואפילו מחפוף-משהו: הם די מאכזבים לאורך רוב העונה הזו, במיוחד מחוץ למלחה. בשליפה ומתוך זיכרון, מתוך מה שיצא לי לראות מהם העונה במשחקי החוץ באירופה, נהניתי בעיקר לראות אותם עושים קאמבק יפה מאוד בסלוניקי נגד אריס וכמעט מנצחים אחרי פיגור די גדול. המשחק שלהם אתמול מאוד לא עשה לי את זה.
בעיקרון, אני מריח כבר כמה וכמה (וכמה!) שבועות שגיא גודס מיצה את עצמו שם ועכשיו זה עניין של לספור את הימים לאחור עד לסיום הרשמי של התפקיד, קרוב לוודאי. ההרכב שנבנה לא הצליח ליצור תלכיד מגובש שרץ לאורך זמן ויש שם יותר מדי עליות וירידות לא רק ממשחק למשחק אלא גם בתוך משחקים.
חוזר בהזדמנות על עמדתי הקודמת שנכתבה כאן כבר בעבר ויותר מפעם אחת: הייתי מוותר על קווין פינקני ורץ לכל אורך העונה עם ליו ליונס, שבעיניי הוא יותר מוכשר, יותר מחויב ויותר רעב. מאוד יכול להיות שאם היו מריצים אותו באופן שוטף החל מלפני ארבעה-חמישה חודשים, אתמול בברלין היה אפשר לקבל ממנו תשואה.
עושה רושם, בהנחה שיאכלו שם חצץ גם בפיינל פור המקומי, שגם בעונה הבאה הקבוצה הזו תעבור יותר מדי שינויים. אבל כרגע, כאמור, נשאר לי רק לחשוב על המעט שנותר לי לישון לפני שתומרינגו סטאר לא יתחשב בי בכלל וירעיש עולמות.
אבל כדי לסיים את כל העניין בנימה אופטימית אגיד שבסופו של יום, גם אם אפשר היה לצפות מהפועל ירושלים ליותר בליגת קזינו, נניח, ובטח בגביע המדינה, ואולי אפילו ביחס להזדמנות נוחה יחסית לעבור את אלבה ברלין שפוספסה - מגיעה לקבוצה הזו צ'פחה ידידותית על שהגיעה לרבע גמר מפעל אירופי. אין לנו יותר מדי קבוצות שנוגעות ברף הזה, יו נואו.
שלומות ונצורות בשלב זה.