כבוד הנשיא שלום רב!

אתה לא הראשון שראיתי שמיד אחרי ההפסד לפרטיזן קפץ ואמר שמכבי צריכה צביון ישראלי. הג'ינג'י אמר את זה בחדשות הספורט, וגם אביעד פוהורילס פרסם משהו דומה מעריב.

ואני שואל: באיזה סרט אתם חיים?

יניב גרין בדקות שראיתי אותו השנה נראה קטסטרופה, הן ביורוליג והן בליגה. תגיד שזה עניין של בטחון, תגיד מה שתגיד. האמת היא שגרין יושב על חוזה שמן ולדעתי נוח לו מאוד עם המצב הנוכחי שהוא לא משקיע יותר מדי ועדיין מקבל את הצ'ק בתחילת כל חודש.

לימונד... כל משחק יורוליג שאני זוכר שהוא נכנס, הוא מיד חטף שלשה על הראש. ראינו אותו גם בלה מאן בקבוצה שהוא קיבל הרבה דקות ביורוליג, וגילינו שהוא פשוט לא שחקן לרמות שמכבי מכוונת אליהן.

ואחרי שסיימנו עם שני אלה. כספי, בורשטיין, אליהו והלפרין בחו"ל. אם אליהו היה נשאר התקשורת הייתה טוענת שהחוזה שלו מופרך ומוגזם.

את העתיד של הכדורסל הישראלי ראינו בקיץ האחרון באליפויות אירופה, והעתיד די עגום לצערנו.

אשמח אם תוכל לענות אילו שחקנים ישראלים מכבי הייתה יכולה להביא שהיו משפרים אותה ועוזרים לה לנצח את הסדרה מול פרטיזן. התשובה שלי - אין שחקנים כאלה.

אגב, כל הפרשנים שהשתפכו על פרטיזן לדעתי מגזימים לגמרי. בשורה התחתונה, הם חזרו מ-20 הפרש במשחק הראשון, ונהנו מערב קליעה מזעזע של אידסון/אנדרסון/בלות'נטל במשחק הרביעי. באותה מידה מכבי יכלה לנצח 1-3, וכל הפרשנים המהוללים היו מספרים לנו על כמה שהיורוליג חלש ואין תחרותיות.

מדובר במועדון שמוכר כל שנה את הכוכבים הגדולים שלו למועדונים אחרים. לא חושב שזה מועדון שמהווה מודל לחיקוי עבור מכבי, וגם אם הוא ניצח את מכבי, זה לא אומר שכל מה שהם עושים הוא נכון וכל מה שמכבי עושה זה לא נכון.

מקווה שלא חפרתי יותר מדי :)

חג שמח,

עמי

שלומות עמי,

קבל נא חפירה רצינית (וחוץ מזה, ייתכן כי בני העם רעבים מאוד אחרי תקופת המצות, וטרם הספיקו להצטייד בלחם ופיתות, שלא לדבר על אפשרות שפסחו על אייטמונינו במהלך פסח).

אנצל ברשותך הזדמנות לעשות קצת סדר במחשבות ובדברים שכתבתי עוד קודם לכן. ולפני זה – שתי הערות שקשורת לגישה שלך:

הראשונה, בהתייחס למה שכתבת בשורת הפתיחה, היא שלא קפצתי, כמו שפוהורילס לא קפץ וכמו שאדלשטיין לא קפץ. הגיע הזמן שאנשים יבינו שזו עבודתם של בעלי טור; הם מתבקשים על ידי המערכות שבהן הם מועסקים להביע עמדה לפני, בזמן ואחרי באופן קבוע. זה התפקיד, זו העבודה. אף אחד לא קופץ ואף אחד לא משפריץ יש מאין. הדברים נעשים לאורך עונה, מדי שבוע, בצורה מסודרת, קבועה, מנומקת ואי-אפשר לומר שנושא הישראלים במכבי ת"א, למשל, קפץ משומקום ונולד ברגע. עסקו בנושא הזה מתחילת העונה במקביל למשחקים של מכבי ת"א ביורוליג.

שנית, אני לא חושב שישנו פרשן שאמר על עצמו שהוא מהולל. ההגדרה הזו, "פרשנים מהוללים" היא שלך, באת איתה מוכנה מהבית כמעט כמו החלטה של פיני גרשון להעביר עוד משחק ביורוליג בלי לשתף את רביב לימונד. וכשאתה אומר פרשנים קופצים, פרשנים מהוללים, אתה יוצר אווירה צינית במיוחד שלפיה ניתן להבין שכולם טועים ולא מבינים הרבה, ורק אתה צודק. אם כי, לא נכחיש זאת, זו זכותך.

עד כאן המבוא.

ולעצם העניין. כבר לפני הרבה שנים הבנו שהנוסחה המנצחת מבחינת הקהל שמגיע למגרשים היא הניצחון, ולא כל כך משנה כמה ישראלים משחקים בקבוצה בזמן נתון. אני חושב שהייתי הגון מספיק כדי לכתוב כאן באייטמון קודם שמשקלו כקילו וחצי טקסט, שנושא שיתוף הישראלים במכבי ת"א צף ועלה העונה בעיקר אחרי הפסדים ושקע בהדרגה אחרי ניצחונות. כלומר, יש קשר הדוק בין הבריזה, המוזה והקריזה.

שיתוף ישראלים הוא לא נוסחת קוד להצלחה, גם לא בהכרח ליצירת זהות מוגברת, אבל רוב האוהדים והצופים יאמרו לך שיותר מהנה ומחמם את הלב לראות שחקן מקומי מתקדם ופורח. עניין נוסף - הטיעון העיקרי שלי בכלל לא היה "אילו שחקנים ישראלים מכבי יכולה היתה להביא כדי לנצח את פרטיזן", אלא מדוע גרשון לא משתמש ביניב גרין ורביב לימונד באופן הוגן לאורך כל העונה, בעוד וויושביץ' משתמש בשחקנים מספר 9, 10 ו-11 גם ברגעים החשובים ביותר של העונה, וגם כשהם בני 19 ו-20.

גרין כבר בן 30. יכול להיות שהסיפור שלו מתקרב למיצוי מבחינת מה שעוד ניתן לחלץ. ובכל זאת, ראית מצבים פה ושם שבהם הוא יכול לסייע. בטוח שהכי קל לשפוט אותו במצבו, אחרי שנים של ישיבה על הספסל ביורוליג, אבל לדעתי מי שעמד יפה במקרים רבים מול גבוהי אירופה באליפויות אירופה, הן התקפית והן הגנתית, יכול לעמוד בנטל של 12-13 דקות גם ביורוליג ובאופן קבוע – בהנחה שהוא כשיר פיזית.

קל לך לקבוע מהצד שגרין ולימונד לא ברמה המתאימה, ואני אומר לך שהשניים האלה נתקלים בקושי הגדול ביותר ששחקן כדורסל יכול להיתקל בו: המאמן לא ממש סומך עליהם קרוב לוודאי, ומעבר לזה מסובך מאוד לנסות ולהוכיח את עצמך כשאתה מקבל שתי דקות פה, ושתי דקות שם.

אין דבר קשה יותר עבור שחקן שחמש דקות המשחק שלו מורכבות משלוש פעמים של כנס-צא-כנס-צא-כנס-צא. בדרך הזו אף שחקן לא יכול להפיק מעצמו את המקסימום. לכן, לדעתי, המסקנה שלך לגבי לימונד היא מוגזמת ופסקנית מדי. למעט משחק אחד בכל העונה (רומא בבית) הבחור הזה לא קיבל הזדמנות אמיתית.

האמן לי, חבוב, היה אומר על זה ודאי ש. איזנברג לו היה כאן, שיספיקו 15 דקות בנוקיה-ההיכל שבמהלכן לימונד יחטוף שני כדורים, יקלע שתי שלשות, ישתטח פעם אחת על הרצפה ויחלק שלושה אסיסטים, כדי לקבל מהקהל הכרה, אהדה, הזדהות וכל מה שתרצה. הוא לא ממש קיבל את הצ'נאס להתניע, ובכלל לא חשוב כרגע אם הוא שחקן טוב מאוד, טוב או בינוני.

תגיד לי בעיניים פקוחות ובהכרה מלאה שברמה העקרונית הוא לא מסוגל לספק את הנתונים שהזכרתי. אם כן, אני חושב שאתה טועה. עכשיו תגיד לי מתי הבחור הזה קיבל 15 דקות רצופות במשחק יורוליג העונה?

שמע, עושים מהיורוליג יותר ממה שהיא. כדורסל הוא משחק פשוט שבו לביטחון העצמי, לניסיון ולמיומנות יש חלק חשוב במיוחד, לא פחות מכישרון ויכולת אישית. אני גם חושב שישנם מקרים שבהם חיבור בין מאמן מסוים לשחקן מסוים הוא המפתח לכל. אני לא מצליח להבין, עם מלוא הכבוד לרבי פנחס הגרשוני, איך אחרי שלימונד קלע 25 נקודות ב-23 דקות נגד אשקלון בחוץ, לא נעשה ניסיון אמיתי מצד המערכת למנף את הרגע הזה כדי להפוך אותו לחלק מהרוטציה גם ביורוליג. והיו עוד משחקים טובים בליגה, שלא זכו לפידבק מצד הצוות המקצועי במשחק העוקב ביורוליג.

אתה טוען שהם לא טובים מספיק, וזה טיעון לגיטימי ונניח שאפילו נכון (אגב, אני חושב שהיו לא מעט משחקים בלה מאן שלימונד שיחק בסדר גמור, מה גם שעברו כמה שנים מאז והיכולת שלו כיום אמורה להיות טובה ושלמה יותר, בעיקרון). אני, לעומתך, חושב, שהמערכת והמאמן לא מאמינים בהם. ובהקשר הזה אתה לגמרי צודק: מרפדים אותם בכל כך הרבה כסף, שהייאוש נעשה יותר נוח. עובדה שהם חזרו לארץ אחרי עונה אחת באירופה ולא ניסו לבנות לעצמם קריירה ארוכה שם.

למיטב זכרוני המידרדר, חושב שלא דיברתי בכלל על שחקנים אחרים שהיו צריכים להיות במכבי ת"א "ולהציל את המולדת". ובעיקרון, אני מתייחס כאן לדברים שלי ופחות לאחרים, כי לא את כולם קראתי או שמעתי. אבל אם כבר זרקת את העניין, בוא נדבר גם על זה: מטבע הדברים אתה מעלה את כל השמות שכבר שיחקו במכבי (אליהו, בורשטיין, הלפרין, כספי), אומר שהם לא זמינים, או לא יכלו להחזיק בהם, מסתכל מסביב ואומר שאין אחרים.

אתה גם כותב ש"אם אליהו היה נשאר התקשורת היתה טוענת שהחוזה שלו מופרך ומוגזם". נו, אז מה? אז היתה טוענת. איפה פה האסון הגדול? שהתקשורת תטען. זה בטח לא עניין שמכבי ת"א צריכה להתחשב בו יותר מדי.

ולגבי הפסקנות הנחרצת לפיה אין שחקנים ישראלים טובים מחוץ למכבי, צא מזה. תן קצת פחות כבוד ליורוליג ולקבוצות הגדולות, ויותר חשיבות לעובדה הבסיסית והפשוטה שאם תוציא שחקן מסוים מהפאזל מישהו אחר ייכנס, וייתכן מאוד שאפילו באופן מוצלח יותר מקודמו.

כשליאור אליהו הגיע למכבי מהגליל הוא היה בערך כמו שאלישי כדיר עכשיו. האתלטיות שם, הסקורינג, הריבאונד, התנועה ללא כדור, משחק המעבר. אני לא אומר בהכרח שכדיר מצוי מרחק שלוש עונות מחוזה עתק בקאחה לבוראל או קבוצה אירופית אחרת, אבל אם תיתן לו – ובעיקר אם תאמין בו – זה יבוא.

או עמדת הרכז, ובוא נרד לרגע מגל מקל. אתה חושב שאם מכבי ת"א היתה מחתימה את יוגב אוחיון לחמש שנים, מלווה אותו בכל צעד וצעד, מתייחסת אליו בשיא הרצינות ומאמינה בו, לא היו רגעים וערבים ומשחקים ועונות שלמות שבהם הקהל היה מתמוגג והקבוצה מרוויחה ומנצחת?

אתלטי, רעב, מוציא מתפרצות נהדר, שומר, צעיר, מוסר מצוין, אופי נהדר ככל הידוע. לווה אותו כמו שצריך, במסירות, בנאמנות, תן לו תחושת שייכות ויש לך יופי של רכז להרבה שנים. אוקיי, אז פה ושם הוא מרביץ איזה אייר בול. אפשר לחשוב שאלן אנדרסון או דיז'ון תומפסון לא משחררים כאלה לפעמים. ובקיצור, יש מקום להאמין שאוחיון משופשף ומנוסה לא יהיה פחות טוב מוונטיגו קאמינגס ואפילו מאנדרו ויזנייבסקי.

ואגב, זה בסדר ונכון לחפש שחקנים יהודים וישראלים בכל רחבי העולם מבחינת מכבי ת"א, בדיוק כמו שפרטיזן בלגרד שלפה את אלכס מאריץ' מהכדורסל האוסטרלי ואחרי עונה אחת בספרד עם גרנאדה ולא מתוך איזו קבוצה אדריאטית צנועה.

אני אפילו לא מסכים איתך לגבי הפיסקה הקצרה שלך בעניין עתיד עגום לכדורסל הישראלי (עוד מעט יגיעו גם הסכמות). מה שראית מנבחרת ישראל בפולין הם רגעים של תקופת מעבר. אליפות ראשונה בלי טפירו שהיה עוגן מרכזי ועם גל מקל המאוד לא מנוסה כרכז ראשון; אליפות אחת יותר מדי עם צביקה שרף, לטעמי; אליפות בלי עומרי כספי ובלי יוגב אוחיון, שצריך להיות בעיניי אחד משני הרכזים הראשונים של הנבחרת הזו אבל נפצע; אליפות של טל בורשטיין משתקם ומתאושש ומחפש קבוצה לעונה הבאה. זה מה שהיה שם.

אני מניח, ומקווה, שבקרוב מאוד, עם מאמן חדש, אווירה חדשה ועם רוח גבית שכספי עשוי להביא איתו, תראה נבחרת אחרת. מניסיון, אל תחרוץ מסקנות מקיץ אחד או מטורניר אחד. הדברים האלה מתהפכים במהירות.

והנה אני מגיע להסכמות עם דברים שכתבת על פרטיזן, ולגבי המרחק הלא מאוד גדול, בניגוד למה שאולי נדמה, שהפריד בין מכבי ת"א לפיינל פור. גם אני חושב שפרטיזן היא לא קבוצה גדולה במיוחד, אבל לזכותה עמדה ביתיות אדירה, אופי מצוין, נחישות ומאמן מוצלח, שידע לתמרן מצוין בין השחקנים שלו ויצר הרכבים שאף אחד מהם לא התקפל ליותר מדקה-שתיים במשחקי הבית, ותמיד ידע לחזור מהר ולעמוד על הרגליים, גם אם נדמה היה שתיכף תבוא נפילה.

חושב, כמוך, שלא כל מה שפרטיזן עושה מתאים למכבי ת"א ונכון לה, אבל בהחלט סבור שמכבי צריכה ללכת יותר לקראת הישראלים המובילים שלה ולגרום להם לרצות להיות כאן מכל הבחינות – מקצועית וכלכלית, במקום לחשבן ענייני מסים כל הזמן ולהחתים עוד זר כזה או אחר, שהיום הוא פה ומחר שם.

שלומות ונצורות בשלב זה.