שרון דרוקר, מיודענו, משמש שנה שנייה כעוזרו של רבי פנחס במכבי אלקטרה. התחושה המתקבלת היא שבאיזשהו מקום מר דרוקר הוא עוזר המאמן המתוקשר ביותר בליגת קזינו אי פעם, אם לא באירופה כולה.

רק לשם השוואה - כמה פעמים שמעת במהלך השנה את הביטוי "גודס וחרוש", "אשכנזי וחסין/גורקה", "בית הלחמי ועוזרי" ועוד כהנה וכהנה ביטויים שיוכיחו את שליטתי בעוזרי המאמנים בליגה אבל לא יתרמו לשאלה.

מעבר לכך, נראה שדרוקר מתייצב בחזית המצלמות לראיונות כנציג הצוות המקצועי באופן די חסר תקדים לעוזר מאמן. בכל המראה, בכל נחיתה, בכותרת ראשית של אתר ערוץ הספורט כמה שעות לפני משחק. יכול להיות שהדבר קשור בחוסר הרצון של פיני גרשון להתראיין מיוזמתו ובחיבתו של דרוקר לתקשורת, אבל זה מוזר מאוד.

כמובן שאין בדברים האלו כדי לגרוע מהעבודה המשמעותית של עוזרי מאמנים בקבוצות כאלו ואחרות, אך נדמה שפה עוזר המאמן נוגס מעט באחריות המאמן להתייצב בחזית באופן מעט מתמיה.

אבקש את התייחסותך לנושא.

עניין נוסף: חוששני שהשאלה אולי תהיה מעט לא קולגיאלית, אבל איזה פרשן כדורסל אהוב עליך במיוחד?

אבישי סלונים

ובכן כי כן אבישי, היה אומר על זה ד. דבורין לו היה נשאל, אלו הערותיי בעניין חשוב זה.

ריישית כל, כפי שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום שבימים אלה מלאו שבע שנים לפטירתה והחיים מאז אינם אותם חיים, אציג לך מוצג מספר 1 מטעם התביעה: מוסף הספורט של העיתון שהיתה לו מדינה מאתמול, 6.4.2010 לספירת הנוצרים.

בראש העמוד כותרת: "חוזרים לשגרה". כותרת המשנה היא: מכבי ת"א שמנסה להתאושש מההדחה מאירופה שבה להתאמן לקראת החזרה לליגה".

!

!!

מתחת לידיעה המרתקת והמפתיעה הזו מופיע אזכור בנקודה מודגשת. "הפועל ירושלים תארח הערב בשעה 19.00 את אליצור אשקלון במשחק שהוקדם מהמחזור ה-20 של ליגת העל". אף מלה על סניד ורוט העולצים, המגיעים להכות במלחאים באולם שהיה ביתם, ובהכנותיהם של בריאן טולברט המתלהט במאני טיים, טריי סימונס, אריאל בית הלחמי, אורי קוקיה, ברוקס סיילס, גיא גודס ועוד לקראת האירוע. וכמובן, אף מלה על דרור עוזרי או מתן חרוש, כן?

מלבד העובדה שטעו שם וכתבו ליגת העל במקום ליגת קזינו, מה מלמד אותך הדבר? אענה ברשותך, כי קולך אינו נשמע משום מה: הדבר מלמד שמכבי ת"א היתה ועודנה הקבוצה המסוקרת ביותר בכדורסל הישראלי בפערים אדירים מכל קבוצה אחרת. משום כך, ועל סמך זאת ובעקבות הדברים, תמיד עוזר מאמן מכבי ת"א מוכר, ידוע ומוצג בתקשורת באופן בולט בהרבה מעוזרי מאמנים אחרים. זה דבר אחד.

זכורני, כקשיש שיחגוג בשבוע הבא יום הולדת מבהיל למדי (42) שכבר לפני יותר מעשרים שנים התקהלה התקשורת סביב יאיר שרון, עוזר מאמן במכבי ת"א, כדי לאסוף את תגובותיו אחרי משחקי ליגה שעה שצביקה שרף נתן לו קרדיט מלא לעשות כך והיפנה מעט מהעומס התקשורתי המוטל עליו יום ולילה לעבר עוזרו.

נעים הליכות היה יאיר שרון ויד ימינו של שרף. שוב ושוב יכולת לשמוע אותו בפינת הבוקר של גל"צ עם אינסרטים קצרים שנאספו על ידי כתב הספורט המזדמן (אני, למשל) בלילה שלפני בעקבות עוד ניצחון על הפועל חיפה או מכבי רמת גן. "בואו נשמע את עוזר המאמן של מכבי ת"א, יאיר שרון", אמרו ב"בוקר טוב ישראל", וגם בעיתונים שמו רץ כאילו היה מועמד הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית.

מעבר לזה, בוא נפריד בין דרוקר לשאר עוזרי המאמנים. דרוקר הוא מאמן ראשי לכל דבר ועניין כבר הרבה שנים, שבחר לחזור מאימון באירופה מתוך הערכה מחושבת של ירידה לצורך עלייה.

אם להאמין לכותרות האחרונות, הוא לא יקבל את תפקיד המאמן הראשי במכבי אלקטרה – אבל מה אנחנו יודעים. כך או אחרת, אחרת או כך, אין מקום להשוואה בינו לבין גורקה או עוזרי או חסין, וכשהתקשורת מפנה אליו עטים, מצלמות ומיקרופונים היא מקבלת בתמורה דברים מצד מאמן מנוסה, בכיר, ידוע ומוכר בשטח ובתחום הרבה יותר מעוזרי מאמנים אחרים. אלה הן עובדות.

אבל זה לא דרוקר שבולט, כמו שגרשון מנסה להתנער מהמספר הרב של מחויבויות תקשורתיות שעומדות בפניו יומיום ושעה-שעה. נסה אתה למלא את דרישותיהם של עשרות כלי תקשורת לפני אימון, אחרי אימון, לפני משחק, אחרי משחק. רדיו, טלוויזיה, מקומונים, עיתונים, חינמונים, ירחונים, שבועונים, אתרי אינטרנט – מהארץ וגם מחו"ל - ועוד כהנה וכשמה כחול אשר על שפת הים לרוב. והרב, שמבחינתו היה מוכן שעוזרו יעביר מעתה את יתרת משחקי הקבוצה עד לפיינל פור והוא יישב בצד ורק יכוון בקטנטנה מהצד, מאציל מעצלות, שחיקה ועייפות סמכויות לעבר עוזרו. בכל זאת, הוא באזור כבר 35 שנים כמאמן או משהו כזה. מגיע לו הקרדיט הזה לנער מעליו טרדות קטנות שלא בא לו עליהן, כל עוד הוא עומד בתקנונים של היורוליג ומנהלת הליגה, ומתייצב לראיונות שהם חובה.

התקשורת? התרגלה. כשיש לה את פיני, בעיקר במסיבות עיתונאים מסודרות, היא תיקח. כשאין לה – היא תיקח את דרוקר. כשיישבר לה הזובון משניהם, היא תגוון בבדיחה בעברית שבורה של דריק שארפ או תפתיע עם אידסון.

בסופו של עניין מדובר באותה מערכת מקצועית והעיקר שספייס הציטוטים המסורתי יתמלא. לאורך זמן, אחרי עוד משחק ועוד שבוע ועוד חודש, כבר לא ממש משנה איך ומי יעשה את זה. גרשון מגיע? יאללה. לא מגיע? לא צריך, יש דרוקר.

צר לי לומר - סתם סוג של ביטוי, כן? – שאלמלא קיומה של הטלוויזיה והשידורים החיים מהמגרשים (גם ברדיו), ייתכן שהמוני בית ישראל לא היו יודעים עד היום מיהו עוזרי, גורקה, רועי חגאי או העפולאי שלצד אלי רבי. לא שעם הטלוויזיה כולם יודעים ומזהים, אבל בלעדיה עוד הרבה פחות. אך לפני מספר פסקאות הדגמתי בפניך, אבישי המכובד, איך מתייחסים למשחק ליגה רשמי לעומת אימון שגרתי של מכבי ת"א. אתה באמת חושב שעוזרי, גורקה, חגאי או העפולאי היו זוכים לאיזשהו אזכור או ציטוט בעיתונים? אולי פעם בעונה. בטלוויזיה עוד עושים איתם חסד, יו נואו, ומאפשרים להם פה ושם 25 שניות לפני הירידה למחצית.

בקיצור, מעבר לזה שדרוקר הוא מחזיק גביעים יבשתיים עם שתי קבוצות שונות וגם מאמן מצליח בעבר בליגת קזינו, וכל שאר עוזרי המאמנים לא – העובדה שהוא מרואיין בלי סוף קשורה למאמן הראשי, לקבוצה בה הוא עובד, לנטיית התקשורת וכן, יש להניח ואף להניח יש שגם לפתיחות התקשורתית שלו. ובכל מקרה, הרב נתן את ברכת הדרך.

ועל אף כל זאת האמן לי חבוב, שיעקב אדלר האגדי היה לא פחות פופולארי בתחילת התשעים כעוזר מאמן מכבי ת"א, אחרי שהגיע אליה כמאמן ראשי בהפועל ת"א. אם כי לא נכחיש גם זאת: אז היו בערך מחצית מכלי התקשורת שישנם כיום.

ולסעיף השני שהעלית. בכל הקשור לטלוויזיה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שכתבתי לא פעם שאני נהנה מאוד בדרך כלל להקשיב למאמננו האדמוני לשעבר, המתכנה גם ארז אדלשטיין, ולרו"ח ד. ממשרד שמיר, הלוא הוא דן שמיר מבני השרון כשמזמינים אותו לפרשן איזו ציבונה נגד קאחה לבוראל כזו או אחרת.

מפרגן גם לעפר שלח, אם כי מבקש ממנו להפחית בדיבור ב-25-30 אחוז בערך בממוצע למשחק, וחושב שבמקרה שלו פחות זה יותר. מקווה שלרגל חגיגות עשרים שנים לערוץ הספורט, שבטח אמורות לנחות עלינו מתישהו בעוד זמן לא רב, הוא יפתיע עם בגרסה משופצת ומחודשת שלו עצמו.

להבדיל משידורי משחקים בטלוויזיה שברובם אני צופה ויכול לגבש העדפות, פרשנות טקסטים (עיתונים, אינטרנט) לא עוברת מול עיניי באופן מספק כדי לתת תשובה בעניין הזה. אני תקוע על אחד או שניים כי זה מה שיש, וזה מה שנוח, וזהו.

המלה האחרונה "וזהו" היא כבר מעבר למכסת הקילו ו-100 גרם טקסט שהקצבתי לעצמי באייטמון הזה.
נסתפק, אה?

שלומות ונצורות בשלב זה.