נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תישאר, תישאר, תישאר
לא, עוד לא נרגענו מזה. עכשיו תור שחר הרמלין לומר את דברו והוא קורא למאמננו הלאומי להמשיך כפאנליסט ביציע העיתונות, והעיקר שנהנה מביצועיו המרשימים.
13/9/2006    
 

לא. בטח שלא. לא באל"ף רבתי, בה"א הידיעה ובגימ"ל הפועל. שקריאה נרגשת כזו של סלע קיומו של אתר מכובד זה לצביקה שרף, לנטוש לאלתר את פאנליסטיותו ב"יציע העיתונות", תעבור ככה ללא התייחסות? לא יקום ולא יהיה. אז ככה, עמיתי המלומד, קראתי בעניין רב, פעמיים, את נימוקיך, ויש לי רק דבר אחד להגיד בתגובה: הפוך גוּטֶה, הפוך!


למה שיילך צביקה? שיישאר. ברור שיישאר. למה? כי על פניו, ברור לחלוטין ש-99 מכל 100 אנשים שפויים יגידו (או לפחות, יחשבו) שמקומו של מאמן נבחרת לא יכירנו כחבר צוות קבוע בתכנית שכזו, אבל מכיוון שבמקרה של צביקה ברור לחלוטין כי שני הצדדים מרוצים מהשידוך, וכי הפרה רוצה להניק בדיוק באותה מידה שהעגל רוצה לינוק, נשאלת השאלה: מה אכפת לנו?


"יציע העיתונות" היא שואו. שום דבר מעבר לזה. כמו שכתבת בעצמך - היא משעשעת אותך, ובלי לפנות למינה צמח, ברור שאתה לא לבד בעניין הזה. הדברים שנאמרים בה (כלומר נצעקים, כלומר נצרחים) יכולים להיות לדעת הצופים חשובים או פתטיים, נכונים או שגויים מהיסוד, מלהיבים או מרגיזים וכן הלאה. הכל בהתאם להשקפה וליחס לנפשות הפועלות באולפן ו/או לנשואי הדיון. אבל אחרי הכל - זה רק שואו. רואים, גומרים, הולכים, אולי מחליפים למחרת חוויות עם מישהו על אמירה כזו או אחרת שנחרתה בזיכרון ויאללה - נקודה.


מאז תחילת שידור התכנית, נוצרה כימיה מצוינת בין המשתתפים באולפן, שלטעמי מגיעה לשיאה דווקא כאשר לצדו של קופמן יושב צביקה. והרי אמרת והדגשת בעצמך - האיש פאנליסט מושלם: דעתן, תקיף, לא מתיפייף, מבין בספורט ובדינמיקות שסובבות אותו, מסוגל לדבר הן כמאמן והן כחובב ספורט מושבע מהשורה, מאחרוני הפטריוטים לספורט הישראלי בכלל ולכדורסל הישראלי בפרט וכן הלאה וכן הלאה. איפה כאן הבעיה, בדיוק? שהוא מאמן נבחרת שמדי פעם (טוב, בכל פעם) הקוף מצליח להדליק באמצעות הלחיצה על הכפתורים הנכונים? שלפעמים זה מגיע לשיאים שטרם נראו כמו השבוע? זב"שו. אני הכרחתי אותו להצטרף לפאנל? רוצה להיות שם? שיתמודד. בינתיים, אנחנו הצופים מרוויחים בגדול, ובמקרים מסוימים - בגדול מאוד.


בין אם יתרחש מה שנראה כרגע כבלתי אפשרי בעליל, וישראל תמצא את עצמה איכשהו באליפות אירופה, ובין אם לא - נבחרת הכדורסל תחדל בקרוב להיות ניוז, לפחות עד לקיץ הבא (אלא אם יתחיל לו מחול שדים של פיטורים והתפטרויות, וגם אז זה בטח לא יעשה יותר מדי גלים). את הכותרות יתפסו כל נציגיו ואגפיו בארץ ומעבר לים של הספורט-שאין-לנקוב-כאן-בשמו, היורוליג, יול"ב קאפ, שחר פאר, ניקי פאלי וכל ועדות החקירה שיקומו לבדוק את תפקודה של משטרת ישראל במגרשי הספורט. אישית, מאוד יעניין אותי לשמוע גם את דעתו של צביקה בנושאים אלה. צביקה ישן, צביקה חדש, למי אכפת? אם בא לו להמשיך ולפקוד על בסיס קבוע את גן רסקין (גן ילדים? גן חיות?) - מי אני שאמנע ממנו, ומכולנו, את התענוג?


ולא שהוא צריך עצות ממני, אבל סיפרו לי שבשירותים ציבוריים ברוסיה הקומוניסטית נמצא לפני שנים הגרפיטי הבא, שאיכשהו, בכוונון קל, נראה מתאים גם כאן:

אל תחשוב!

אם אתה כבר חושב - אל תכתוב!!

אם אתה כבר כותב - אל תחתום!!!

ואם אתה חותם - אל תתפלא...

 
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up