ערן,

ראיתי ב-ONE את דבריך לגבי שמוליק ברנר והבעיה שהוא כביכול יוצר בהתקפה של נתניה. אני מסכים שבכדורסל המודרני רכז שלא מסוגל לספק זריקה סבירה מחוץ לקשת הוא בעייתי. מצד שני ברנר מספק לנתניה מנהיגות ויצירת איזון נכון בהתקפה. אגב, יצא לי לראות בזמנו את ברנר בליגת בתי הספר והבן אדם אז לפחות היה עושה מדי פעם ג'אמפ שוט על שחקנים, ככה שלא ברור מה קרה שבליגה של הגדולים הוא לא עושה את זה.

ברנר מזכיר מאוד רכזים יוגוסלבים מהדור של פעם, חבר'ה כמו פאביצ'ביץ' וסרטנוביץ' שלא זורקים כמעט לסל אלא רק מוסרים ונותנים הגנה רצחנית.

עכשיו השאלה היא, האם נתניה תצא נשכרת מהעניין הזה בפלייאוף. אם שואלים אותי אז אני בהחלט חושב שכן. בפלייאוף שבו המשחקים מושכים מהר מאוד לכיוון של משחק פיזי שמשוחק בעיקר באזור הצבע בריונים מסוגו של ברנר יכולים לתת ערך מוסף משמעותי.

חגי

שמוליק ברנר מאכזב אותי קשות ומרות בכל הנוגע בזריקה לסל. לא ראיתי אותו מספיק ברמת גן לאורך העונות האחרונות בגלל מיעוט שידורים, אבל העונה נתניה מסוקרת מאוד ויוצא לראות אותו לא מעט.

בארבע מלים שכונתיות במיוחד: מה זה הדבר הזה?

ברם אולם ואף על פי כן אני מסכים איתך שהוא לב הקבוצה הזו, האיש שמחבר, נלחם ומדביק. כבר הרבה זמן שלא פגשנו מישהו שממש עושה את הדברים האלה אחד לאחד ולא מלווה מהצד את הקלישאה שהצמידו לשמו.

יודע מה, גם אני חושב שהסיכוי האמיתי של נתניה בפלייאוף הוא שמוליק ברנר. כלומר, קפיצת מדרגה שלו. להילחם ולשרוט לא יספיק. הדברים נכתבים בבוקרו של יום ועוד לפני שנודע נגד מי תתמודד נתניה בפלייאוף, אבל אריק אלפסי ישמח מאוד לקבל את כל אותם דברים שברנר נתן העונה בתוספת ממוצע סדרה של 7-8 נקודות למשחק באחוזים סבירים ולא 2.5 נקודות, נניח, ב-25 אחוז מהשדה. יש גבול עד לאן רכז ראשון של 30 דקות ויותר יכול לרדת בתחום הקליעה.

אגב, ספק אם ברנר ישמח לשמוע שקראת לו בריון, אפילו אם התכוונת רק לסגנון המשחק שלו. בוא נגיד ככה: אם הוא בריון, צפה לקבל את פניו בביתך בתוך זמן לא רב.

שלום,

לגבי מארק סימפסון שצורף לפני זמן לא רב לחיל התותחנים, זכור לי משחק שבו הוא קלע בין 8 ל 10 שלשות במדי בית"ר תל אביב. נדמה לי שאז קבע שיא, או השווה אותו. האם יש מי שזוכר?

יניר

צריך להגביל חילופי זרים/בוסמנים לשניים בעונה. יש לחייב קבוצות להעלות ולשתף שני שחקנים בעונה מהנוער, ואז תראה איך חוזר הקהל וחוזר העניין ואיך הנבחרת שלנו משתפרת.

אני רוצה לראות את גרין, לא את לאטמה ופרקינסון. הם לא מעניינים אף אחד, גם לא את אוהדי מכבי. אבל הכי נוח זה לבכות ולהתייאש במקום לנסות להזיז דברים. עוד כמה שנים את הספרים שלך אתה תקרא לבד, אז כדאי שתזיז את עצמך ויפה שעה אחת קודם, מר סלע.

עופר

אני מודה לך על המייל הנמרץ. רואה בכתבה שלי שעליה אתה מדבר אסופת מחשבות שהצטברו לאורך שנים רבות של צפייה ומעקב אחר כדורסל ישראלי, ונכתבו מלב שותת. ראית בזה יללות והתבכיינות? זכותך, אני רק מיידע אותך שזו לא תחושתי.

שנית, ארגון אוהדי כדורסל בישראל כבר קיים. ש"ש (ביפ!) ורון קופמן אינם בהכרח, לדעתי לפחות, אנשים שהכדורסל בישראל יקר להם. צביקה שרף כן. הוא מוזכר בכתבה ברוח מאוד חיובית בהקשר הזה.

אני כותב ובאמצעות הכתיבה מנסה להציע, לשפר, להעלות רעיונות ולהציע הצעות לאורך הרבה מאוד שנים. אני ממש לא איש בעל מרפקים ורצון או יכולת לשבת בישיבות עם בעלי אינטרסים שונים ולמצוא גישורים ופשרות. זו לא דרכי, זה לא אופיי. מעדיף לעסוק במה שאני מוצא לנכון ומרגיש טוב בו. גם לכתוב ספרים, כן. לדעתי, רוב מי שקרא עד היום נהנה, ורוב מי שיקרא בעתיד ייהנה גם. בניגוד למה שחושבים, אין ממש קשר בין פריחה והצלחה של הליגה למכירות הספרים. ובקיצור, כמו שזה נראה כרגע מרבית הסיכויים שאמשיך להביע עמדות, דעות ורעיונות באמצעות כתיבה, ולא בארגון עיתונאים כדי לזעוק את זעקותינו במגאפונים בכיכר העיר.

היי ערן,

לא קשור לכלום, אבל השבוע אוזכר אחרי המון שנים הסרט המצוין "כבלים". אני שולח לינק לקטע שכל חובב כדורסל בישראל חייב לראות. פשוט ענק. הנה זה כאן.

דדי

רוב תודות ונצורות. אכן כי כן, קטע חובה.

שלום,

אולי כבודו יוכל לעזור לי לזהות את השחקנים שמופיעים בקטע הבא? את גילי מוסינזון אין בעיה לזהות, נראה לי שהבחור בצד השני זהו זופר אבדיה. בקצה הספסל נראה לי שאפשר לזהות את שמעון אמסלם, אך מיהם השאר? הנה הלינק.

בנוסף, האם יואיל בטובו כבוד הנשיא לתת לנו את הסטטיסטיקה המעניינת מכל: כמה אנשים נכנסים מדי יום בממוצע אל האתר המלכותי?

יפתח

הווווו, שאלת שאלות יפות וחשובות. גילי מוסינזון וזופר אבדיה שם, זה נכון. זיהיתי גם את אורי להב, ערן קליין ויואב בר. לא רואה את שמעון אמסלם. לגבי האמריקאי, לדעתי זה קווין ברדשאו.

ובעניין נתוני האתר – מסוג הסודות השמורים הינו שאין לחשוף ברבים. דבר אחד אני יכול לומר לך בוודאות: מספר האנשים שמגיע לכאן הוא מכובד ונאה כרפאל, אבל ממש לא מספיק. אני רוצה להאמין, ומאמין, שיש יותר אוהדי כדורסל אמיתיים בארץ מאשר המספר שמגיע לכדורסלע-האתר בממוצע ליום. זה שאנשים נוטים להיכנע לסדר היום הצפוף שלהם (לימודים, עבודה, צבא, ריצות, סידורים, משפחות, ילדים, עיסוקים, חופשות) ומעדיפים אותו על פני שיטוט יומיומי בכדורסלע? נו, מה אני יכול להגיד לך. אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.